משבר הקורונה ליבה דרישות בציבור לראות את עובדי המגזר הציבורי "נכנסים מתחת לאלונקה" והופכים שותפים אמיתיים לנשיאה בגזירות הכלכליות. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי במשרד האוצר לא מתכוונים להתעלם עוד מהפער ההולך ומתרחב בתנאי העבודה בין המגזרים השונים, ובקרוב יפרסמו תוכנית שמטרתה להפחית את השכר לכל עובד במגזר הציבורי. אם תתקבל התוכנית, הקיצוצים המשמעותיים בשכר יימשכו 27 חודשים, וצפויים להתחיל באוקטובר השנה ולהסתיים בסוף 2022.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפחתת השכר תחול על כל 700 אלף עובדי המגזר הציבורי, ביניהם השוטרים, הרופאים, האחיות, העובדים הסוציאליים, המורים וכן שרי הממשלה וחברי הכנסת.
הפגנת העבודות הסוציאליות בהבימההפגנת העבודות הסוציאליות בהבימה
הפגנת העובדות הסוציאליות
(צילום: מוטי קמחי)
הקיצוץ במשכורת יחושב בהתאם לרמות השכר השונות. כך, למשל, חלק משכרם של בעלי הכנסה של עד 15 אלף שקל ברוטו לחודש יופחת ב-3%. חלק משכרם של המשתכרים מ-15 אלף עד 20 אלף שקל ברוטו יקוצץ ב-7%. קיצוץ ברמת שכר של 20 אלף שקל ברוטו ומעלה יגיע לשיעור הגבוה ביותר - 10%. עם זאת, ההפחתה לא תחול על עובדים המשתכרים עד 7,000 שקלים, או על 7,000 השקלים הראשונים במשכורתו כל עובד.
על מקבלי פנסיה מעל 15 אלף שקל בחודש תחול הפחתת שכר בהתאם לקריטריונים שנקבעו לגבי המשתכרים ברמות השונות. בתוך כך, דמי הניהול של קרנות הפנסיה התקציביות יועלו באופן קבוע מ-2% ל-5%.

חיסכון של 4 מיליארד שקל בשנה

התוכנית שגובשה במשרד האוצר בימים האחרונים לא תכלול פיטורי עובדים, אבל תחייב את המוסדות השונים לעבור רפורמה הכוללת הגדלה מאסיבית של הפריון וגמישות תעסוקתית שתאפשר העברת עובדים בין משרדי הממשלה ומתפקיד אחד למשנהו.
אם תצא התוכנית לפועל, ייאמד היקף החיסכון למשק בארבעה מיליארד שקל בשנה, שיוקצו לטובת שכירים, עצמאים ובעלי עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה. באוצר טוענים כי מדובר בצעד צודק וראוי, שכן עובדי המגזר הציבורי כמעט שלא נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, שבמהלכו איבדו קרוב למיליון עובדים במגזר העסקי את מקומות עבודתם.
בהסתדרות טוענים כי אנשי המגזר הציבורי עובדים יותר מאז תחילת משבר הקורונה. כך, למשל, עשרות אלפי השוטרים שלוקחים חלק באכיפת ההנחיות, עשרות אלפי מורים שמלמדים בזום ותחת מגבלות, העובדים הסוציאליים שכורעים תחת הנטל, האחיות והצוותים הרפואיים שמטפלים בחולי הקורונה, וגם עובדי הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה.
רק לאחרונה נחתם עם העובדות הסוציאליות הסכם להטבת שכרן ולתשלום מענק. עקב תוכנית הקיצוצים למגזר הציבורי הן צפויות לאבד חלק ניכר מהתוספת שהובטחה להן. גם המורים, האחיות והשוטרים, שציפו לתוספות שכר במהלך מגפת הקורונה, יפסידו מדי חודש מאות שקלים משכרם עד סוף 2022.
ישראל כץישראל כץ
שר האוצר ישראל כץ. "המגזר הציבורי חייב לתרום למאבק לטובת כל המגזרים שנפגעו קשות בתקופת הקורונה"
(קרדיט צלם - אבי מועלם)
שר האוצר ישראל כץ אמר אתמול בדיון שהתקיים במשרדו כי "המגזר הציבורי, שקיבל הגנות נדיבות במהלך משבר הקורונה, חייב לתרום את תרומתו למאבק לטובת כל המגזרים שנפגעו קשות בתקופה הזאת".
עוד אמר השר כץ בדיון, כי בכוונתו לפנות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, להציג לו את התוכנית ולדרוש ממנו שותפות בנשיאה בנטל. אם ההסתדרות לא תיענה לפנייה, ינוהל מאבק ציבורי נרחב על מנת להבטיח את מימוש יעדי התוכנית. "ערבות הדדית בתקופת משבר זו היא עיקרון ראשון במעלה שעל כל אחד ליישמו", אמר השר בדיון שקיים עם ראשי משרד האוצר.

יו"ר ההסתדרות: "כל כוונות האוצר ייגמרו בשום דבר"

עוד לפני שנמסרו לו פרטי התוכנית אמר יו"ר ההסתדרות ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, כי "כל כוונות האוצר ייגמרו בשום דבר. לא תהיה פגיעה בעובדים". בר-דוד תקף את אמירת כץ לפיה על המגזר הציבורי לשאת בנטל: "כהרגלו, שר האוצר מנסה לעשות יח”צ על חשבון העובדים בישראל, תוך שיסוי האזרחים אלה באלה. ביד אחת הוא רוצה לקחת מהעובדים, וביד השנייה לחלק מיליארדים ללא שום היגיון גם למי שלא צריך. סגנון האיומים אולי עבד לשר בתפקידו הקודם, אך ההסתדרות לא תאפשר לו להלך אימים על עובדי המגזר הציבורי".
כל הפגישות האחרונות בנושא בין צוותי משרד האוצר וההסתדרות הסתיימו ללא תוצאות ממשיות. אנשי ההסתדרות סירבו בתוקף לדון בהפחתות שכר ופגיעה בתנאים. שר האוצר החליט כי אם לא יושג הסכם עם ההסתדרות, תובא לאישור הממשלה ב-13 בספטמבר הצעת מחליטים שאותה מגבש המשרד בימים אלה, ואשר תעגן את התוכנית.