בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות השמירה על שטחים ירוקים. הדבר, שנכון לעולם, נכון עוד יותר במדינות קטנות כדוגמת ישראל, שבה עם הגידול בכמות האוכלוסין, חל כרסום בשטחים פתוחים, שהפכו לעתודות קרקע, עליהן נבנו אזורי מגורים, שטחי מסחר, מגרשי חניה וכבישים. במשוואה הזו נמצאים מחד בעלי הקרקעות, יזמים וקבלנים, שמעוניינים לזרז בנייה בשטחים אלו כדי לזכות בכספים גדולים, ומאידך ארגונים כדוגמת המשרד לאיכות הסביבה ופעילים "ירוקים", שדורשים להשאיר כמה שיותר שטחים פתוחים וירוקים במקביל לבנייה המסיבית.
אחד הפתרונות לסוגיה זו הוא הירתמות למאמץ הסביבתי: בצד בניית אלפי בניינים, נרתמים לשמר כמה שיותר שטחים פתוחים. חשיבות השמירה על שטחים כאלו בתוך מרקם עירוני מקבלת משנה תוקף בימים אלו של משבר הקורונה, עם עליית הצורך הבסיסי לצאת אל מרחבים פתוחים וקרובים לבית, נוכח אילוצי הסגרים והמגבלות הבריאותיות.
לשטחים טבעיים בעיר מיוחסים יתרונות רבים מעצם היותם "ריאות ירוקות". כדוגמה, הצמחייה קולטת פחמן דו־חמצני הנפלט מכלי רכב וממזהמים נוספים, פולטת לאוויר חמצן, וכך השטחים מסייעים לטיהור האוויר. גם איכות חיי התושבים עולה, שכן הם יכולים לקיים בשטחים אלה פעילויות ספורטיביות וחברתיות נוספות, מי הגשמים מחלחלים אליהם ולא מתרכזים על שטחי בטון, נגישות אתרי הטבע לאוכלוסיות מוחלשות ובעלות ניידות מוגבלת גבוהה בהרבה, ובכלל, סביבה ירוקה משרה שלווה.
סיבות אלו הביאו ב־2016 ליוזמת חקיקה: "חוק הגינה הציבורית". ביסוד ההצעה, שיזמה אז ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) בשיתוף עם ארגון "אדם טבע ודין", עמד הרצון לחייב את מוסדות התכנון להקצות לרשות כל אדם המתגורר בעיר 7 מ"ר כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ) במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו או שזמן ההליכה מביתו לשצ"פ לא יעלה על 10 דקות. החוק לא חוקק. עם זאת, יש לסייג ולומר, כי כשם שהקצאה מועטה של שטחים ירוקים עלולה לפגוע באיכות חיי התושבים, יש להיזהר מהקצאה עודפת.
ככל שהדרישה למגורים ליד הטבע גדלה, הולכות ונבנות בערים רבות במרכז ובפריפריה שכונות, שמתוכננות בהתאם למגמה זו, וניתן למצוא דוגמאות רבות ליכולת ולביצוע השמירה על שטחים פתוחים. נתניה, למשל, מתגאה בשטחי טבע נרחבים וברצועת חוף עירונית מרשימה; כפר סבא ממתגת עצמה בשנים האחרונות כעיר ירוקה והחלוצה שבנתה בישראל שכונה ירוקה, כשבעקבותיה נבנתה גם בעיר יבנה שכונה ירוקה מבוקשת.
בחולון, הממותגת כעיר הילדים, יש שמירה על פארקים רבים, גינות ואטרקציות משפחתיות, ובאשדוד הושג לאחרונה הסכם פשרה בין העירייה להתאחדות התעשיינים: הקמת 2,700 יחידות דיור בסמוך לפארק נחל לכיש, תוך ניסיון לשמר את הפארק, בהמשך לתוכנית הסכם הגג שחתמה העיר עם המדינה.
תל אביב, למרבה ההפתעה, מדורגת על פי כמה מדדים בינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות כאחת מהערים הירוקות בעולם בכל הנוגע לכמות עצים (שמפחיתים זיהום ומשפרים את איכות האוויר) ולשטחים ירוקים. על פי מדד ה־Green City, היא נמצאת במקום ה־16 בעולם, מתוך 50 שנבדקו, בכמות השטחים הירוקים לתושב. יצוין, שבתוך תל אביב רבתי חלוקת השטחים הירוקים שונה משכונה לשכונה. בעוד תושב צפון העיר נהנה בממוצע מכ־13 מ"ר שטח ירוק, לתושב דרום העיר יש מ"ר אחד בלבד.

בין נחל להר

הנה כמה דוגמאות לשכונות "ירוקות" שאוכלסו או נמצאות בשלבי הקמה ביישובים שונים ברחבי הארץ:
חיפה >> שכונת נווה שאנן בחיפה עוברת בימים אלו תוכנית התחדשות עירונית, שמציעה ריאות ירוקות מתחת לבית. פרויקט פרשקובסקי בחיפה למשל כולל עשרה בנייני מגורים, שישולבו בסביבה הטבעית. לטובת הדיירים פותחו כ־1,500 מ"ר ירוקים, והם יכולים לטייל בסביבה ירוקה עם נוף הררי ליד נחל זיו, ומהצד השני לטייל בגבעת השבשבת, שחוברה לפרויקט באמצעות שבילי הליכה. בלב הגבעה הקימו הדיירים גינה קהילתית.
לדברי יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלים אאורה ישראל, המגמה היום בהתחדשות עירונית היא לשדרג את מרכזי הערים ולהעניק לדיירים הוותיקים והקונים החדשים איכות חיים ראויה.
"חלק מהיכולת לאפשר זאת היא באמצעות שמירה על הרצועות הירוקות סביב הבתים", הוא מסביר. "כשם שרוכשים מבררים על מבני החינוך סביב הפרויקט, הם בודקים גם מה קורה 'מתחת לחלון' שלהם. יש דרישה לפארקים ועצים סביב הבניינים. ליזמים יש אינטרס לעודד אזורים ירוקים, ומכאן מתקיימת בנייה גבוהה יותר, שמותירה אפשרות להגדלתם. גם העברת חניות אל מתחת לאדמה, אף שהיא מייקרת את הפרויקטים, יוצרת פוטנציאל לשטח ירוק. "אגב", הוא מוסיף, "זו סיבה נוספת שבגינה ערים מעודדות להעדיף התחדשות עירונית על פני תמ"א 38 של בניין בודד, שלא מאפשרת לשדרג את התשתיות והאזורים הירוקים כמו ביצירת שכונה חדשה".
נשר>> ליאת דנינו, סמנכ"לית שיווק ומכירות באלמוגים המקימה את פרויקט הטבע הייחודי עמק הכרמל בנשר, אומרת כי השכונה מביאה את הבשורה החדשה של ההתפתחות האורבנית במורדות הכרמל הירוק, נקודה שבה האדם והטבע נפגשים.
"מחקרים בנושא הוכיחו, כי אנשים נוטים להעדיף באופן מובהק נופים טבעיים על פני נופים בנויים", אומרת דנינו ומוסיפה, כי "במדינות אורבניות באופיין יש למפגש עם סביבה טבעית השפעה חיובית על נפש האדם. אלא שצפיפות גבוהה, המאפיינת את ממדיה הקטנים של ישראל, מביאה לכך ששטחים נרחבים בה, בעיקר באזורי הליבה, הם 'מרחבים מעויירים'".
לדבריה, עיקר האוכלוסייה כיום, ובוודאי בעתיד, תתגורר במרחבים כאלו, ושטחי טבע בעיר יהיו חלק בלתי נפרד מתהליכים כדוגמת התחדשות עירונית.
רמת גן >> בשכונת קריניצי החדשה יש פארק רחב ידיים בשטח של כ־40 דונם, המשתרע בין הבניינים לכיוון כפר אז"ר. הפארק כולל גינה קהילתית, הכוללת ערוגות תבלינים, ריצוף מחלחל, שתי בריכות אקולוגיות, חצר כלבים, מתחם ספורט אתגרי לילדים, מתחם מתקני כושר למבוגרים, מסלולי הליכה ואופניים. "בפיתוח השכונה הושקעה מחשבה רבה על הפארק. היקף השטחים הציבוריים הפתוחים בה הוא הרבה מעבר לכל המלצה רשמית", מספרת רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק בחברת אשדר, הבונה את הפרויקט בשיתוף חברות צמח המרמן ואזורים.
קריניצי החדשהקריניצי החדשה
קריניצי החדשה
(צילום: עידן גור)
יהוד מונוסון >> ביישוב מתוכנן פיתוח של כ־150 דונם של שטחים ירוקים, מתוכם כ־50 דונם במרכז העיר. עוד במרכז העיר ייבנה פארק תל יהוד, המשתרע על שטח של כ־30 דונם. בשלב הראשון יפותח פארק ירוק, שיכלול רחבה ציבורית, אזורי מדשאות, אזורי ישיבה מוצללים, מתקני משחקים ועוד. מתחם נוסף הוא פארק לב יהוד, שמשתרע על יותר מ־13 דונם, ובו נבנים שבילי גישה מרחובות מרכזים לצד שטחים לשימושי פנאי. בהמשך תתווסף לפארק ריאה ירוקה בשטח של כ־10 דונם במקום מבנה הספרייה הוותיק.
מודיעין >> פרויקט המגורים מור מורשת שנבנה בעיר, נמצא במרחק של 2 ק"מ מיער בן שמן, 20 דקות הליכה ו־10 דקות בנסיעה משפחתית באופניים. כמו כן בצמוד לשכונה מוקם פארק ארכיאולוגי ומדרום לה נמצאים נחל ענבה וגבעת בירפיליה שבה מגוון צמחים ובעלי חיים. חנן מור, יו"ר קבוצת more הבונה את הפרויקט: "אנו רואים בשנים האחרונות מגמה, רצון וצורך אמיתי של משפחות ורוכשים למשפחתיות ואינטימיות, המתבטאת בסביבת חיים שלמה מתחת לבית - קרבה לפארקים ולמרחבים פתוחים וירוקים במרחק הליכה, ללא צורך בהנעת הרכב המשפחתי כדי לגעת בטבע".
תל אביב >> אדריכל גיל שנהב, שותף מייסד בכנען שנהב אדריכלים, מסביר כי בשנים האחרונות חלה תאוצה בתכנון פרויקטים "ירוקים" בישראל. שנהב: "כדי לספק שטח ירוק לדיירים, יש צורך במחשבה יצירתית ברמת התכנון. בעבר כל פרויקט חדש היה מחויב בשלב התכנון להקצות בין 30%־15% שטח ירוק כחלק משטח המגרש. בפועל נבנו מסגרות ירוקות לא שימושיות סביב הבניינים, והדיירים לא באמת נהנו מהם. בשנים האחרונות מתקיימת תופעה אדריכלית חדשה ומעניינת, שמשלבת 'גינות שמיים', המוקמות בקומות הביניים של בנייני מגורים, והן מאפשרות לדיירים אלטרנטיבה ירוקה לשטחי החוץ שהיו קיימים בעבר על הקרקע. כך עשינו, לדוגמה, בפרויקט ארבר בנווה עופר. כמו כן קיים תהליך, שלפיו גגות הבניינים כבר אינם נחלת בעלי דירות הגג, אלא שייכים לכל הדיירים. בתכנון חדשני אפשר להפוך את הגג לירוק ופונקציונלי, למשל פרויקט פינוי בינוי עם 420 יחידות דיור של עזרה וביצרון ברחוב לה גרדיה, שתוכנן על ידי המשרד שלנו בשיתוף במה אדריכלים".
דורית סדן, סמנכ"לית שיווק שיכון ובינוי: "אנחנו מזהים את המגמה בשכונות חדשות, שהאג'נדה שמובילה את בנייתן היא לא לחבל בשטחים הפתוחים והירוקים הצמודים להן, ואף לבנות עבורן ובסמיכותן. הידע לשלב בין השניים מתמקד לא רק בגודל השטחים הפתוחים, אלא ביצירת מרחב ציבורי רציף, המנגיש שטחים פתוחים באמצעות מדרכות רחבות ומוצלות, שבילי הליכה ושבילי אופניים, כשהמפתח הוא איכות וזמינות".
(צילום: עמי לאור)
סדן מביאה כדוגמה את הפרויקט ששיכון ובינוי מקדמת עם חברת פי.בי בשכונת נווה שרת בצפון־מזרח העיר. "יצרנו פארק מרכזי חדש בלב הפרויקט, המתחבר לרשת השכונתית הקיימת ויוצר רצף של מרחבי הליכה ושהייה". דוגמאות נוספות שהיא מביאה מתייחסות לשכונות "ירוקות" שמתוכננות מערבית לרמת פנקס באור יהודה, ובשכונה חדשה מדרום לרמת אפעל, שבה התכנון מבוסס על בלוקים עירוניים. "כל בלוק מגורים כולל גם שטח פתוח, שניתן להגיע אליו ישירות ללא חציית כבישים. השטחים הפתוחים מתחברים זה לזה במערכת של שבילים ויוצרים מארג מגוון, הכולל פארק אורכי בדופן הצפונית של השכונה".
אסף יוגב, מנהל שיווק ומכירות אלעד ישראל מגורים החדשה, מתייחס גם הוא לצרכים שיצר משבר הקורונה. "מרחבים פתוחים וירוקים הפכו חשובים בחיינו. אנו דוגלים בתכנון הפרויקטים שלנו ביצירת סינרגיה בין בנייני המגורים לשטחים ירוקים פתוחים. למשל, בפרויקט פארק תל אביב הבניינים ממוקמים מעל הפארק העירוני הגדול, בצמוד לפארק מנחם בגין הממשיך את פארק אריאל שרון. התכנון מדגיש את הריאה הירוקה הסמוכה, כשהכוונה הייתה ליצור רצף נוח לדיירים".
הרצליה >> חברת ICR מבית ישראל קנדה וראם מגורים (בבעלות ברק רוזן ואסי טוכמאייר) מקימה את שכונת גפן בסמוך לקיבוץ גליל ים, קניון שבעת הכוכבים ופארק הרצליה. הפרויקט יכלול שטחים פתוחים, מרוצפים ומגוננים בין הבניינים, פיאצה עירונית מרוצפת ומגוננת עם חזית מסחרית ומעבר מהרחוב הראשי לשכונה.
שוהם >> שכונת הדרים תוכננה להיות כפרית וקהילתית בהשראת מודלים סקנדינביים. השכונה מאופיינת בצפיפות מגורים נמוכה ובהגבלת גובה. בלב הפארק הצמוד, שעתיד לקום בשטח של כ־100 דונם לאורך נחל בית עריף, ייבנה אגם אקולוגי. לאורכו יוקמו אזורים למתקני כושר, גינות כלבים, מגרשי משחקים ושבילי הליכה ואופניים. במרכז הפארק ישתרע אגם מלאכותי, ומסביבו יפעלו בתי קפה ואמפי דשא. איתן פטיגרו, ראש מועצת שוהם: "שכונת הדרים תוכננה כשכונה קהילתית וירוקה במיוחד. שטח השכונה 450 דונם, מהם כ־200 דונם שטחים ירוקים, התוכנית כוללת גינות ציבוריות ורשת שבילים מגוננים שמאפשרת לילדים הליכה בטוחה בכל רחבי השכונה. לצביון הירוק מוסיפה סדרת גשרי הליכה ורכיבה מעל הנחל".
מבשרת ציון >> בסביבה הכפרית הפסטורלית של מבשרת ציון, המשקיפה על נוף הררי של כרמים, מתוכננת לקום בשנים הקרובות שכונת המגרסה. אחד מהפרויקטים בשכונה הוא "concept כרמים", שמקימה חברת אורון נדל"ן מקבוצת אורון אחזקות והשקעות. "אחד האתגרים המשמעותיים הוא החיבור בין קידום הבנייה לשמירה על ערכי הטבע בסביבת הפרויקט. לרוב מדובר ביתרון משמעותי של הפרויקט, הניכר לעיתים גם בתג המחיר", מסביר גל קסטל, מנהל השיווק בחברה. "האפשרות לרדת מהבית לחורשה באמצעות מסלול אופניים, למשל, או ההנאה מנוף פתוח שאינו חסום על ידי בניינים אחרים הם יתרונות משמעותיים, שמעניקים לפרויקט המגורים את ייחודיותו. הטבע והנוף יהיו חלק בלתי נפרד מחייהם של תושבי השכונה".
הוד השרון >> קבוצת גבאי מקימה בעיר את פרויקט המייסדים. על פני כ־50 דונם מתוכננים 18 בנייני בוטיק בני 3 ו־4 קומות, הנטועים בתוך פארק. הקבוצה הסבירה את המהלך של בניית בנייני בוטיק נמוכים בכוונה לשמור על הציביון הכפרי של האזור ולאפשר קו נוף ישיר לטבע. במסגרת הפרויקט, הטבע יקיף את הבניינים במקום כבישים. במתחם יוקם פארק עם עצים ומשטחים ירוקים, שבילי אופניים, פינות ישיבה , מתקני כושר, ואזור משחקים. הפרויקט יחובר לפארק הוד השרון, ובו האגם האקולוגי.
פרדסייה >> חברת רוטשטיין מקימה את פרויקט FREE, מתחם מגורים פרטי בן שישה בנייני בוטיק בשכונה החדשה הצפונית של היישוב. המתחם משתרע על פני 11,500 מ"ר, והפרויקט ייבנה בקו ראשון לפרדסי עצי התפוזים, כשלצידו פארק רחב ידיים של כ־23 דונם עם שבילי אופניים, מתקני ספורט ואזורי מדיטציה.
חדרה >> שכונת הפארק החדשה בחדרה מוקפת שדות ושטחים פתוחים. השכונה נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים ועתידה למנות כ־2,400 יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודת קרקע.
במרכז השכונה הקימה הרשות העירונית פארק ענק בשטח של כ־90 דונם ובליבו אגם בן כ־5 דונם, בהשקעה כוללת של כ־150 מיליון שקל והיא כוללת שטחים ירוקים רחבים, פינות משחק, שבילי הליכה ומסלולי אופניים. כמו כן במקום מתקני ספורט לכל המשפחה ומתחמי דשא למפגשים חברתיים.
שכונת חלומות פארק חדרהשכונת חלומות פארק חדרה
שכונת חלומות פארק חדרה
(צילום: יח"צ)
שני פרויקטים בולטים שנבנים ממש סמוך לשפת אגם הם חלומות פארק חדרה של שיכון ובינוי נדל"ן ואמירי פארק חדרה של חברת אמירי גן. אלי ויצמן, מנכ"ל אינביו נדל"ן המשווקת את אמירי גן, אומר, כי "נכון להיום שכונת הפארק היא מהאיכותיות והמבוקשות ביותר באזור השרון. לעיר חדרה עוגנים חזקים נוספים שמושכים אליה אוכלוסייה חזקה".
לדבריו מוסיפה דורית סדן, סמנכ"ל השיווק בחברת שיכון ובינוי נדל"ן, כי "הדבר הכי בולט בשכונה זה פעילויות ועד הדיירים ליצירת חיי קהילה תוססים".
בית שמש >> פארק ירמות בעיר משתרע על פני מאות דונמים ירוקים. שלב א' של הפארק מתפרס על 200 דונם, ויכלול בהמשך גם אגם אקולוגי על פני כדונם וחצי, שיתבסס על נביעות מי תהום במקום.
הפארק כולל מדשאות רחבות לצד מתקני משחקים ומערכת שבילי הליכה ושבילי אופניים, שגם יחברו בין שכונות. בהמשך מתוכננת בו גם פינת חי. דווקא החניונים המתוכננים להיבנות בשיטחו יביאו לפגיעה באוויר הנקי.
באר שבע >> לדברי אדריכלית תמר פוריה שרביט, מהנדסת העיר, תכנון עירוני נכון משכיל לאזן בין מגמות הפיתוח והאינטנסיביות העירונית לשטחים פתוחים, שהם חלק אינטגרלי מאותו פיתוח. "בניית כל שכונה חדשה או חידוש שכונות ומרקמים ותיקים לא יהיו שלמים ולא יספקו את איכות החיים הנאותה בעיר בלי השטחים הפתוחים. בבאר שבע קנה המידה ואופי הפיתוח של השטחים הפתוחים בפרויקטים משתנה בהתאם למיקומו ולתפקודו במרחב העירוני והשכונתי, ובמקרים מסוימים אפילו במרחב המטרופוליני".
פוריה שביט מספקת כדוגמה את שכונת הפארק, ההולכת ונבנית בימים אלה על גדות פארק נחל באר שבע. "בשכונה כ־4,000 יחידות דיור בטיפוסי בנייה מגוונים בצד שימושים של מסחר, מלונאות ומבני ציבור. פארק נחל באר שבע הוא הפארק המטרופוליני של הנגב, שכולל שבילי אופניים, שטחים ירוקים פתוחים, שטחי ספורט ייעודיים וטיילות. בחלק הסמוך לשכונה יסתיימו בקרוב עבודות הקמת אגם הפארק, שגודלו כ־90 דונם".
עוד היא מוסיפה, ששזירת שטחים פתוחים שמאפשרים שימוש במרחב הציבורי, איננה נחלה רק של שכונות חדשות, אלא נישות פעולות לחידוש ופיתוח מחודש של שטחים פתוחים קיימים. למשל פארק הסופרים בשכונה ב', שעבר תכנון מחדש וחידוש בשנים האחרונות ומציע מרחב פתוח בלב המרקם העירוני הבנוי.
"משבר הקורונה העלה בקרב הציבור את הדרישה למרחבים ולשטחים פתוחים", אומר יורם אביסרור, סמנכ"ל חברת אביסרור, שבונה את פרויקט 'אביסרור בפארק' ומוסיף, כי "צמידות לפארק מעלה את האטרקטיביות של השכונה".
אשקלון >> בסמיכות לאתר הארכיאולוגי ברנע מקימה קבוצת רם אדרת את פרויקט כרמי אדרת בשכונת עיר היין. הפרויקט קרוב לגן לאומי תל אשקלון, שמורת טבע מוכרזת של רשות הטבע והגנים, המשלבת אתר עתיקות, פארק לבילוי בחיק הטבע וחוף רחצה. טלי שרון, סמנכ"לית השיווק והמכירות: "עיר היין מושכת אליה ביקושים מצד משפחות צעירות ומשפרי דיור. הפרויקט יכלול 144 יחידות דיור בארבעה בניינים בני תשע קומות כל אחד ובתמהיל מגוון".
נתיבות >> שכונת נווה שרון, שעתידה להיות הגדולה בעיר, משתרעת על פני 1,280 דונם ונושקת לפארק נחל בוהו. הפארק כולל שמורת טבע פראית לצד פארק ואגם רחב ידיים בלב האזור האורבני. לצד השטחים הירוקים תספק השכונה מבני ציבור, מתחמי מסחר, קריית חינוך ומרכז עסקים גדול שיקום בסמוך.
את הפארק מקימים בהשקעה של כ־250 מיליון שקל עיריית נתיבות, קק"ל ורמ"י. עוד מוקמת טיילת עם שבילי הליכה ואופניים לאורך גדות הנחל. פיתוח האגם ובנייתו ביחד עם שלושה גשרים המחברים בין השכונות משני צידיו, הושלמו לאחרונה בעלות של 120 מיליון שקל. צבי ויינר, מנכ"ל חברת מגידו, שבונה ומשווקת את הפרויקט: "איכות החיים לכל המשפחה היא גורם מכריע בהחלטות לגבי מקום המגורים, ולפיתוח שטחים ירוקים רחבי ידיים משקל גדול בבחירה".