בית הדין הרבני בנתניה ביטל לאחרונה הסכם גירושין שכלל התחייבות של הבעל לשלם לאישה 2,300 שקל לחודש עבור מזונות בתם. בפסק הדין נקבע כי העובדה שהבעל נישא מחדש והביא לעולם שלושה ילדים נוספים שהוא חב במזונותיהם, מהווה שינוי נסיבות המצדיק הפחתת הסכם שנקבע בהסכם.
בני הזוג התגרשו בתחילת 2014, לאחר שהביאו לעולם ילדה אחת, ולאחר מכן חתמו חתמו על הסכם הגירושין. בתביעה להפחתת המזונות שהגיש האב באמצעות עו"ד מירב לוי הוא סיפר שהאם הפכה כל מעבר של הילדה אליו למסע של קללות והפחדות. כמו כן, היא הגישה נגדו במשטרה כמות תלונות חסרת תקדים על אלימות ואיומים, כולל טענות שהוא יזרוק את הילדה במזוודה לירקון. כל התלונות נסגרו ללא הגשת כתב אישום. הוא הוסיף שהאם הפרה בגסות את הסדרי השהות ומנעה ממנו לראות את הילדה עד כדי ניתוק הקשר.
בנסיבות אלה ביקש האב להגדיל את הסדרי השהות ולאפשר לו לקחת את הילדה ללא מפגש עם האם, ישירות ממסגרות החינוך. בנוסף הוא ביקש הפחתת סכום המזונות. הוא הסביר שפוטר מעבודתו הקודמת וכיום מועסק תמורת 6,700 שקל נטו. כמו כן, הוא התחתן מחדש ונולדו לו שלושה ילדים נוספים. אשתו אינה עובדת ומטפלת בילדיהם הקטנים.
הוא הדגיש כי נוצר מצב אבסורדי שבו בתו הגדולה מקבלת ממנו 2,300 שקל בחודש ואילו הוא, אשתו ושלושת ילדיהם צריכים להתפרנס מהסכום שנותר לאחר תשלום שכר דירה, 2,600 שקל לחודש בלבד. מצב זה גוזר עליו ועל משפחתו חיי עוני מחפיר וכבר עכשיו הוא בחובות של יותר מ-100 אלף שקל.
האם, שיוצגה על ידי עוה"ד אריק ארביב וחנה אייזיק, התנגדה להתערבות בסכום המזונות שבהסכם.

1 צפייה בגלריה
זוג מתרגש וילדה ברילוקיישן
זוג מתרגש וילדה ברילוקיישן
זוג מתרגש וילדה ברילוקיישן
(צילום: Shutterstock)

הרב אוריאל אליהו מבית הדין הרבני בנתניה מצא שישה יסודות בהלכה ובדין המאפשרים את ביטול ההסכם והפחתת המזונות. בין היתר הוא ציין כי בהתאם להלכה אין "חיוב על חיוב" כך שהסכמת האב לשלם מזונות מעבר לסכום הבסיסי הנדרש לפי ההלכה אינה התחייבות אלא רק כוונה להתחייב.
כמו כן, ניתן לשנות הסכם מזונות עקב שינוי נסיבות. הדיין ציין כי אמנם אדם המתגרש יודע שייתכן שיישא אישה ויקים משפחה חדשה אך המציאות מעידה כי רוב הבעלים לא חושבים על כך בזמן שהם בעומק הליך הגירושין.
עוד ציין הדיין כי האפשרות לשנות את סכום המזונות נובעת מעצם חובתו של בית הדין לעשות צדק ולחלק את המשאבים המשפחתיים בצורה הגונה והגיונית. בהקשר זה הוא כתב כי לפי ההלכה "אב אינו חייב להשכיר את עצמו כפועל או לחזר על הפתחים לצורך כלכלת ילדיו".
הדיין סיכם כי בית הדין הוא אביהם של יתומים אך לא פחות מכך חייב לדאוג גם לחיי האב וליכולתו להמשיך בחייו. בנסיבות אלה הוא פסק כי הסכם המזונות בטל והאב ישלם מזונות בסך 800 שקל בלבד. הדיין הרב משה חביב הצטרף למסקנות. הדיין הרב יצחק רפפורט סבר בדעת מיעוט שאין להתערב בסכום שנקבע בהסכם.
  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ האם: עו"ד אריק ארביב ועו"ד חנה אייזיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין