הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לזנק לשיאים חדשים ומסתכם ב-12 החודשים האחרונים ב-173.9 מיליארד שקל - שיא בכל הזמנים. בחודש פברואר 2021 בלבד הסתכם הגירעון ב-10.9 מיליארד שקל ובשל הגירעון הזניח של 100 מיליון שקל בלבד בינואר השנה, הגירעון מאז ראשית 2021 הגיע ל-11 מיליארד שקל, לעומת עודף של 2.6 מיליארד שקל בחודשיים הראשונים של שנת 2020, ממש ערב תחילת משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהנתונים שפרסם היום (ראשון) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, עולה כי הגירעון המצטבר בשנה האחרונה מגיע כבר ל-12.4% מהתוצר. כדי לכסות את הגירעון העצום, צפוי החשב הכללי לגייס בקרוב עוד הלוואות בהיקף של מיליארדי דולרים ואירו ברחבי העולם, באמצעות הנפקת אגרות חוב של ממשלת ישראל לטווחים ארוכים.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום: AFP)
לפי שעה, בשל המשך ההוצאות הגדולות על מערכות הבריאות והחינוך, תשלום דמי אבטלה לפחות עד לסוף חודש יוני והמשך תשלומי המענקים לעצמאים - צפוי הגירעון לגדול עוד עד מחצית שנת 2021 וכנראה גם מעבר לכך.
מהנתונים שפרסם החשב הכללי עולה כי סך ההוצאות מתחילת שנת 2021 של הממשלה הסתכמו ב-73.4 מיליארד שקל, 38.8 מיליארד שקל מתוכם בחודש פברואר בלבד. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההוצאות רק ב-56.2 מיליארד שקל, כך שהגידול השנה הוא של 30.7%. ללא ההוצאות בגין משבר הקורונה חל גידול של 5.5% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה ב-2020.
בשל משבר הקורונה, גובשה תוכנית כלכלית לסיוע למשק בהיקף של 208.3 מיליארד שקל לשנים 2020 ו-2021, מתוכם 137.1 מיליארד שקל סיוע תקציבי. סך ביצוע התוכנית ביחס לתכנון הרב שנתי מסתכם עד כה ב-128.1 מיליארד שקל - כ-61%. בשנת 2021 בוצעו במזומן כבר 15.4 מיליארד שקל.
במסגרת הסיוע למשק במזומן ובהתחייבויות מדובר ב-77% במענה בריאותי ואזרחי, 73% בביטחון סוציאלי, 52% בהמשכיות עסקית ורק 26% בהאצה ובפיתוח המשק.
משרד האוצר ורשות המיסים דיווחו היום כי הכנסות הממשלה הסתכמו בפברואר השנה ב-27.9 מיליארד שקל וההכנסות מאז תחילת השנה הגיעו כבר ל-62.4 מיליארד שקל, לאחר שההכנסות ממיסים היו גבוהות מהצפוי בחודש ינואר. מדובר בגידול נומינלי של 6.2% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.

סך ההכנסות ממיסים בפברואר הסתכמו ב-27.5 מיליארד שקל, מתוכם 16.5 מיליארד ממיסים ישירים (מס הכנסה ומיסי נדל"ן) ו-10.5 מיליארד שקל ממיסים עקיפים (מע"מ, מיסי קניה ומכסים). ההכנסות מאגרות הסתכמו רק ב-0.5 מיליארד שקל. והכנסות נוספות ב-0.4 מיליארד שקל.