בריון חדש בשכונה ומתווה הגז מתפוצץ: הריב העסקי שפרץ שלשום בין חברת החשמל לבין שברון, השותפה החדשה במאגרי הגז תמר ולווייתן (אחרי שקנתה את נובל אנרג׳י), תפס את שוק הארגיה, כולל רגולטורים, השותפות במאגר ואת חברת החשמל בהפתעה גמורה - אם כי לא בהכרח בצדק.
מדובר בקרב מתמשך על חוזה קטן יחסית למכירת גז טבעי זול לחברת החשמל. החוזה לא יוזיל משמעותית את תעריפי החשמל ולכן על פי הערכות המהלך של שברון נועד בעיקר לעשות שרירים רגע לאחר כניסתה לישראל, ומניסיון של השותפות האחרות להפעיל לחץ לייסוד מנגנון שיווק בנפרד ממאגר תמר (כלומר כל שותפה משווקת בהתאם לחלקה היחסי), מהלך שיעודד תחרות נוספת בשוק הגז בשנים הקרובות.
מאגר תמרמאגר תמר
מאגר תמר
(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

מהלך שלא נראה בישראל

זכות הווטו שהיא מאיימת להשתמש בה הוענקה לשברון (אז נובל) רק לפני חודש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על התחרות ומשרדי האוצר והאנרגיה. היא תקפה לחוזי גז חדשים שעליהם יבקשו לחתום השותפות האחרות בתמר עד סוף שנת 2021 ותתבטל רק באחד משני מקרים: לאחר מכירת אחזקותיה של דלק קידוחים (22%) או בתרחיש שבו יגיעו השותפות על הסכם שיווק בנפרד (כל אחת על פי חלקה היחסי במאגר). זכות הווטו הוענקה לשברון לאחר שחלק משותפותיה במאגר - ובראשן ישראמקו (28.75%) ותמר פטרוליום (16.75%) - האשימו אותה ואת דלק בניגוד עניינים סביב חוזה קטן יחסית מול חברת החשמל, במסגרתו ישראמקו ותמר פטרוליום רצו למכור לחברה גז במחיר זול מהחוזה הקיים.
נובל ודלק התנגדו, והואשמו בניסיון "לגנוב" את החוזה למאגר לווייתן, שם שתיהן מחזיקות 85% יחד. כעבור חודש של התדיינות פנו ישראמקו ותמר פטרוליום לממשלה ולרשות התחרות בבקשה שיקבעו כי נובל ודלק מפרות את מתווה הגז הממשלתי. היועץ המשפטי לממשלה ורשות התחרות קבעו שזכות הווטו תעמוד לנובל. השורה התחתונה של ההחלטה נבעה בעיקר משמרנות משפטית ופרשנות יבשה של מתווה הגז.
למרות ההכרעה הזו חתמו ישראמקו, תמר פטרוליום, דור גז ואווסרט שמחזיקות יחד ב-53% משותפות תמר על חוזה הגז החדש מול חברת החשמל - ואתמול התברר ששברון מסרבת לספק גז כשברקע איום להפעיל את זכות הוטו שניתנה לה, בטענה כי אינה מכירה את החוזה. מדובר במהלך נדיר וכוחני שלא נצפה בישראל בעבר גם באמתלה של "מחלוקות מסחריות". שברון בחרה להראות לכולם מי השריף החדש רגע אחרי שראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ ברכו על הגעתה לישראל.
לפי הערכות שברון רצתה "לסמן טריטוריה" מול הלקוחה הכי גדולה שלה, חברת חשמל שאינה רק חברה ממשלתית אלא גם ספקית שירותים חיוניים שעדיין אחראית לרוב ייצור החשמל במשק. החוזה המדובר אמור לחסוך לחברת החשמל (לפי דיווחיה) כ-50 מיליון דולר, שהם כאחוז בתעריף החשמל של כולם או בתרגום מעשי: קצת יותר מחצי אגורה בחשבון החשמל השוטף של משקי הבית. זאת לעומת החוזה של חברת החשמל עם תמר מ-2012 שמשית על הציבור עלויות עודפות של 8.3 מיליארד שקל ופתיחתו יכולה להוריד משמעותית את יוקר המחיה. מכאן שהקרב הוא על עקרון ולא על כסף ממש. בשברון אמרו אתמול כי "לחברה מדיניות שלפיה לא מגיבים על עניינים מסחריים ומשפטיים רגישים בתקשורת. אנחנו יכולים לאשר שמתקני הגז וההפקה מהם מתנהלים כרגיל".
הכדור מתגלגל כעת חזרה למשרד המשפטים (המשנה ליועמ"ש מאיר לוין) ולממונה על התחרות מיכל הלפרין שיצטרכו להחליט האם הפרה שברון את מתווה הגז, כפי שטוענת חברת החשמל שכתבה אתמול בפנייה להלפרין: "(שברון) מתנהגת בבריונות ומחזיקה את המשק כבן ערובה". מחד הוענקה לה זכות וטו, מאידך על פי המתווה חל איסור לסרב למכור גז.
משרדי הממשלה הרלוונטיים מילאו אתמול את פיהם מים, ורשות התחרות עדיין בשלב לימוד החומר שיארך עד אחרי החג. בתרחיש האופטימי הפתרון המהיר והנראה לעין לסכסוך החדש - כזה שגם שיוריד את כולם מהעץ וגם יהווה מילוט קל עבור הרגולציה - הוא לאיים שהמדינה תכפה על הצדדים שיווק בנפרד של הגז ממאגר תמר, כלומר כל אחד על פי חלקו. זה אפשרי, קל לביצוע, וכל מה שחסר זה קצת לוגיסטיקה: מערך בילינג, חוזה מיסוי ותמלוגים לכל שחקן (כי עכשיו כל אחד מוכר בנפרד, ולא כמו קודם כולם יחד) והסדר טכני מי משלם קנסות או אחראי לאי אספקה. למעשה לא יהיה מדובר בכפייה משום שממידע שהגיע לידי "כלכליסט" דלק קידוחים (22% במאגר תמר) כבר פנתה בספטמבר לרשות התחרות וביקשה ממנה לקדם עבור כולם את הנושא. ההערכות במשק הן שמאגר תמר יבנה לעצמו תוך כמה שבועות בודדים אפשרות שיווק בנפרד, מחשש שהרגולטור יתערב ויקבע לכולם תקדימים משפטיים.

עניין שבשגרה?

השאלה שמטרידה את כולם ביום שאחרי המהלך הכוחני של שברון היא האם מדובר בהתנהלות שתהפוך עתה שגרתית? מאחר ומתווה הגז קבע שבכל תרחיש נובל/שברון תישאר במאגר תמר גם כבעלים (25%) וגם כמפעילת האסדה, היא תוכל לסגור את השיבר בכל פעם שתבקש להטיל וטו על חוזה כזה או אחר לא רק במילים אלא במעשים. כאן תצטרך המדינה לעמוד על שלה ולקבוע התניות ואולי לגבות ערבויות דרקוניות כהכנה לאפשרות שמישהו יסגור את השיבר. בלי זה, ייתכן שרשות התחרות תבלה יותר שעות בבתי המשפט ופחות ברגולציה.
אבל זו משימה מורכבת מכפי שאולי נראה לעין. ראשית, המדינה יכולה להיכנס לעימות חזיתי עם שברון, אבל בהינתן העובדה ששברון באה לישראל בעיקר בשל האפשרות לייצא כמויות גדולות של גז לירדן ולמצרים, לממשלה יש אינטרס להשאיר אותה מרוצה - משום שהיא בונה על ההכנסות ממיסים מהייצוא. עד היום זרמו לקופה כ-13 מיליארד שקל, ולפי רשות המיסים רק מס ששינסקי יניב כ-200 מיליארד שקל לאורך שנות ההפקה, סכום שמגלם תחזית הכנסות כוללת של 500–600 מיליארד שקל עשרות שנים קדימה.
אינטרס נוסף של המדינה, שהתחדד השבוע, הוא שיחות קביעת הגבול הימי מול לבנון שיחלו בשבוע הבא. במשרדי הממשלה ירצו למנף את הכוח של שברון מול טורקיה, לבנון או רוסיה, כולן בוחשות בחיפושי הגז בים התיכון. במילים אחרות זרוע האנרגיה של מדינת ישראל מקבלת חיזוק בינלאומי, ואולי לטובת העניין כדאי שלא לריב איתה יותר מדי.

רק קדימון

לפי ההערכות האירועים הללו הם רק קדימון להאצת מהלך השיווק בנפרד שיהיה רלוונטי גם אחרי יציאתה של דלק מתמר בסוף השנה הבאה. ב-2021 יהיו בישראל שלושה ספקי גז טבעי (מאגרי תמר, לווייתן וכריש/תנין) וייפתחו אפשרויות לחוזי גז גדולים במיוחד - חלק של תחנות הכוח שחברת החשמל מוכרת, חלק של תחנות כוח בבנייה. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים, ולכן הסכסוך הנקודתי הזה הוא רק הקדימון למאבק הענק שעוד יגיע.
מנגנון שיווק בנפרד בתמר ייצר תחרות נוספת וינטרל השפעה של לווייתן על תמר (שברון תמשיך להחזיק נתח בכל אחד מהמאגרים). גם אם המדינה לא תכפה מהלך כזה, היא יכולה לספק רוח גבית גם אם רק תאיים בכפייה בהנחה שהשותפות לא יגיעו להסכם בעצמן. עד כמה המדינה תשמור על האינטרס של הציבור, כלומר יותר תחרות ומחיר הכי זול שיש? ימים יגידו. במקרה הטוב תעריף החשמל של כולם רק ימשיך לרדת, במקרה הרע הדואופול דלק נובל ישודרג למגה דואופול שברון דלק.
משברון נמסר בתגובה: "שברון מאשרת שלא הופסקה ההפקה מהמתקנים שלה בישראל. המתקנים סיפקו וממשיכים לספק באמינות את צרכי האנרגיה של ישראל. חברת שברון שמחה להיות שותפה למדינת ישראל כדי לתמוך באסטרטגיה שלה לפיתוח משאבי הטבע שלה לטובת המדינה. אנחנו נמצאים בתחילת דרכנו בישראל. תוך כדי בניית מערכות היחסים שלנו עם בעלי העניין בארץ, אנחנו בטוחים שהם יווכחו, ששברון מחוייבת לבניית אמון ומערכות יחסים הדדיות ומועילות. אנחנו מצפים לבניית מערכות היחסים הללו בימים ובשבועות הקרובים. שברון מאמינה בקדושת חוזים, תכבד את ההתחייבויות המסחריות שלה, ותפעל לפי כל דין במדינת ישראל כפי שאנחנו פועלים בכל מקום בו יש לנו נוכחות. עם יותר מ-141 שנות פעילות, אנחנו מכירים בערכה של שותפות. אנחנו יוצרים מערכות יחסים הדדיות ומועילות ארוכות טווח ובכוונתינו לעשות כך בישראל".