ילדים לומדים על הכוחות הטמונים בהם מתוך עשייה. הביטחון והדימוי העצמי שלהם עולים, כשהם מצליחים להתגבר על מכשולים ולהשלים משימות, והדבר מאפשר להם להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים.
אחד הכלים הבולטים להעצמת הילדים הוא הספורט, והסיפור הבא הוא דוגמה טובה: כ־170 ילדים ביהוד מונוסון חיכו בקוצר רוח לחזרה לשגרה שאחרי הקורונה. מבחינתם, זה אומר לחזור לשחק כדורגל בפרויקט הנבחרות העירוני המיוחד. ואכן, עם פתיחתם מחדש של בתי הספר, גם הפרויקט מתחדש בימים אלה במלוא המרץ.
בחברת הנדל"ן אאורה ישראל, שבונה פרויקטים למגורים בעיר, זיהו כי השקעה בחינוך למצוינות דרך המשחק תתרום לקידום הילדים וכפועל יוצא, תתרום לטיפוח האזורים שבהם היא בונה. כך, בשיתוף פעולה עם "עמותת ירוחם למען החינוך בישראל" והעירייה, מימנה החברה הקמת פרויקט כדורגל לתלמידי כיתות ג'-ד', בהם ילדי עולים רבים.
בתוכנית משתתפים ילדים מחמשת בתי הספר היסודיים בעיר, והיא מסייעת להטמיע בהם ערכי מנהיגות, חוזקות מנטליות, כישורי חיים, מצוינות, ביטחון עצמי ועבודת צוות. לצד המשחק, מממנת החברה שעות תגבור פרטניות בעברית ובחשבון לתלמידים הזקוקים לכך.
ליאורה ויטוס־קורן, מנהלת "עמותת ירוחם", מספרת איך נולד הפרויקט: "ראינו קושי בקרב תלמידים עולים. זיהינו כי 48% מילדי כיתות ב'-ג' אינם קוראים וכותבים, וההורים – שבעצמם לא רכשו את השפה - אינם יכולים לסייע. בעזרת התקציב שהתקבל הוספנו להם שעתיים יומיות בעברית ובחשבון. בהמשך נוצר חיבור עם המאמן שרון ששון, שאיתו הקמנו בספטמבר 2019 פרויקט נבחרות כדורגל עירוני במטרה לחזק אותם דרך המשחק. הפעילות נחלה הצלחה רבה, עד שהגיעה הקורונה והביאה להקפאתה הזמנית".
"היה כיף גדול באימוני הכדורגל, ממש חיכיתי כל השבוע ליום האימון", מספר בהתלהבות נועם, אחד מהחניכים בפרויקט ותלמיד כיתה ד' בבית הספר "במעלה". "שרון העביר את האימונים בצורה מהנה, השתפרנו במשחק, היכולות שלנו התחזקו וגם התגבשנו".
אמו של נועם, מיכל, מדווחת שהשפעת הפעילות על בנה ניכרת מאוד. "בכל יום אימון ההתרגשות אצלנו הייתה גדולה, ונועם שמח ללכת לבית הספר. מלבד הכדורגל שרון עבד עם הילדים על ערכים של חברות, אורח חיים בריא ודינמיקה של קבוצה. ההשפעה שלו בהחלט הורגשה אצל נועם".
אילנית הרוש, מנהלת בית הספר "במעלה", מוסיפה: "בזכות התרומה, הצלחנו לתגבר ואף להוסיף ימי לימוד גם לתלמידי ה'-ו' מעבר למתווה של משרד החינוך, במטרה לצמצם פערים ולהקנות להם מסגרת תומכת ויציבה. כמו כן זכינו לאימון ספורט בשילוב העצמה, שתרמו רבות לאווירה ולתחושת השייכות של התלמידים".
"זה win-win"
לפני כעשור החליט ששון לחולל שינוי בקריירה שלו כמשפטן. כבן למשפחת כדורגלנים, שכיכבו בשנות ה־70 בקבוצת הפועל יהוד, הוא פיתח שיטה שמשתמשת בספורט כדי להטמיע כישורים וחוזקות המשרתים את הילד, ושבלעדיהם לא יוכל להגיע רחוק. "זה win־win", אומר ששון. "הכדורגל הוא משחק הוליסטי – אם ילדים משחקים, הם מסודרים מבחינה חברתית ותוך כדי משחק הם גם רוכשים סט של כלים משמעותיים ברמה האישית".
עם ההבנה הזאת הוא פתח תחילה חוג כדורגל במתנ"ס העירוני, שבו משחקים כיום כ־400 ילדים. לפני כשנה וחצי הצטרפה לפעילות אאורה ישראל, ויחד עם העירייה היא מממנת את "פרויקט נבחרות בית ספר". מדובר באימון יומי בן שעתיים לאחר הלימודים בכל אחד מחמשת בתי הספר היסודיים בעיר.
"הבחירה בילדים ובילדות נעשתה בשיתוף הצוות החינוכי, לפי מידת ההשפעה שתהיה לפעילות על חייהם. יש גם הלימה בין המאמץ הלימודי להשתתפות בנבחרת", מספר ששון ומוסיף שהתכנון המקורי ל־100 ילדים זינק בפועל ל־170, כשהנוכחות עמדה על 100% אחוז. בימי גשם הפעילות הוסבה לצפייה וניתוח סרטוני משחק בכיתות.
מאחורי שיטת האימונים עומדים מספר עקרונות: תחילה להביא את הילד להפקת המאמץ המרבי ללא קשר לרמתו. "רק ההבנה הזאת, שמנטרלת את התחרות, יצרה פרגון עצום בין הילדים", מספר ששון. העיקרון השני הוא "פול־קום" – הילד מתחזק כשהוא מבין שהוא יכול להתאושש מהר ממהלך לא מוצלח. עיקרון נוסף הוא היעדר היצמדות לתסכול או אכזבה - נותנים מקום רגעי לרגש ומשחררים אותו בעבודה פיזית. ולבסוף עיקרון השמחה הפנימית, שעולה כתוצאה מהעשייה הקבוצתית. "מנהלות היו מתקשרות ומבקשות לצרף ילדים עם קשיים חברתיים ולימודיים, כי נתנו מקום רב לילדים מופנמים. ילדים שהיו בהתחלה מבוישים, נפתחו מבחינה חברתית", הוא מסכם בסיפוק.
"הילדים עוברים תהליך חיובי בהתגייסות, בשיתוף הפעולה, במודעות להתנהגות וביחס ההדדי שלהם בתוך הנבחרת. נראה, שחלקם הגדול בוחר להשתמש בטכניקות של הדדיות ומעורבות גם בחיי בית הספר, ולאחרונה אנו עדות לשיתופי פעולה שמתקיימים בכיתות", משתפת מנהלת בית הספר "אורנים" אתי אינדיג ומוסיפה, כי למשל "התלמיד נ"א עובר תהליך חיובי מאוד בקבוצה ומחוצה לה תוך כדי שיתוף פעולה מלא בין המאמן למחנכת, כשגם ההורים מגויסים לתהליך".
"התרומה לקהילה בערים שבהן אנו בונים היא בעינינו ערך עליון, ואנו מקצים לכך משאבים רבים וזמן רב", אומר יעקב אטרקצ'י, המנכ"ל והבעלים של אאורה ישראל. "אנו רואים בתושבי יהוד מונוסון, ובייחוד בילדים, כמשפחה שלנו וגאים לתרום לקידום החינוך שלהם ולסייע בהתפתחותם החברתית. הצלחת התושבים – הצלחתנו".
חיוך זה בהחלט מדבק
בעיצומו של משבר הקורונה, כשהצוותים הרפואיים כרעו תחת עומס החולים, יזמה שרון בן צבי, יועצת שיווק ומיתוג נדל"ן, מיזם ערבות הדדית לחלוקת צו'פרים לצוותי הרפואה. לימים התרחבה הפעילות והתמזגה למיזם בשם "גם חיוך זה מדבק", שבו פעלו יחד אנשים מרחבי הארץ לצד רבים מקהילת הנדל"ן וידוענים. אלה התגייסו, תרמו, העמיסו רכבים והגיעו ל־26 בתי חולים ברחבי הארץ במטרה לשמח את הצוותים הרפואיים בפינוקים כגון: ערכות טיפוח שוות, נעלי קרוקס, משקפיים, עציצים, מגשי פירות ונשנושים, פיצות ועוד הפתעות משמחות. אין ספק שזו הייתה שעתה היפה והמחייכת של ישראל.
