למעלה מחודש לאחר שנפתחו מכוני הכושר – הענף בקריסה: כ-200 מועדונים וחדרי כושר לא פתחו או צפויים לסגור בחודשים הקרובים. מדו"ח מצב כלכלי של הענף נכון ל-25 ביוני, ששלח ארגון בעלי עסקי הספורט והכושר לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובוצע על ידי קבוצת פיננסתים, עולה שההפסד המצטבר לכל המכונים מתחילת הסגר ועד כה עומד על 202 מיליון שקל. מנתוני הארגון עולה ש-73% מהמכונים לא קיבלו פיצוי כלל, או שקיבלו פיצוי של פחות מ-10,000 שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כפי שפורסם ב-ynet, בין השאר נסגרו מכון הפילאטיס הוותיק של דליה מנטבר, המכון של המאמנת אירה דולפין, מכוני הכושר "דה רוק" בגן יבנה, "פיור" ו"סווטשופ" בתל אביב, "אקדמיה על עמוד" בהרצליה, "פיטנס" רמת השרון ועוד רבים.
מכון כושר. אילוסטרציהמכון כושר. אילוסטרציה
מכון כושר. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ערב הקורונה פעלו בישראל כ-1,700 מכוני כושר, שרבים מהם נפתחו בשנים האחרונות. הענף גלגל 4.7 מיליארד שקל בשנה, ואיבד מאז המשבר הכנסות של מיליארד שקל. לדברי ירון סלע, בעלי רשת גרייט שייפ המשמש גם יו"ר ארגון בעלי עסקי הספורט והכושר, בענף מועסקים כ-100 אלף איש, חלקם שכירים וחלקם פרילנסרים, ו-38% מהם (כ-40 אלף) לא חזרו לעבודה.

תפוסה מרבית: 35%

למכוני הכושר יש בעיה ייחודית, שכן המנויים משלמים מראש עבור תקופת המינוי, ובסגר נאלצו המכונים להחזיר את התשלומים על אף שהוצאות שכר הדירה ואחרות נותרו קבועות. רשת הכושר הגדולה מכולן הולמס פלייס, שמפעילה כ-50 סניפים, פרסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון, שרק בחלקו הושפע מסגר הקורונה, והתוצאה היא הפסד של חמישה מיליון שקל לעומת רווח של שלושה מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בכפר המכבייה, המנכ"ל דרור מורד הודיע לעובדים על הארכת החופשה ללא תשלום (חל"ת) עד חודש אוגוסט. "אנו חווים חזרה איטית לפעילות של מנויי המועדון, וקיים קושי בהתמודדות עם ההוצאות הכבדות של הפעלת הכפר", כתב לעובדים.
אבל, אומר סלע, המכה הגדולה של הענף היא התו הסגול, שקבע שבחדרי כושר צריך מרחב של שבעה מ"ר לאדם - מה שמותיר למכון תפוסה של כ-35% בלבד ממספר המתאמנים בשגרה. "במסעדות קבעו מרחב של מטר וחצי בין שולחן לשולחן, בסופרים אנשים ממתינים במרווח של שני מטרים. למה אצלנו קבעו שבעה מ"ר? זה לא כדאי כלכלית לקיים אימונים בתפוסה כזאת, עלות ההפעלה זהה לעלות בתפוסה מלאה", מלין סלע.
חלק מהמועדונים עברו למודל תשלום אחר. אריאלה אמיתי, בעלת המכון התל-אביבי "אנדרגראונד", מוכרת כרגע רק מינויים לטווח קצר "כי אני לא בטוחה שנוכל לשרוד". לאמיתי היו עשרה עובדים, ועכשיו נותרו רק היא ובן זוגה. "שנינו עושים הכול לבד משבע בבוקר עד עשר בערב. המכון נפתח לפני שנה והשקענו המון כסף, את כל החסכונות, ואני לא זכאית לפיצוי כי אי אפשר למדוד את הנזק למחזור ביחס לשנה קודמת".
הלקוחות לא חזרו?
"לקוחות התרגלו לריחוק החברתי, חלקם מפחדים מהגל השני. יש לקוחות מבוגרים שפוחדים לצאת מהבית, ויש גם לקוחות שרואים בזה מותרות שאפשר לוותר עליהם. בנוסף, חלק מהמנויים שבאים עכשיו לא משלמים, על חשבון חודשי הסגר ששילמו עליהם מראש".

"לא קיבלתי כלום"

גם רותם מורדוך, בעלת סטודיו "קמליה" בקריית ענבים, מתקשה לשרוד: "חודשיים הייתי סגורה ונאלצתי להחזיר 250 אלף שקל דמי מינוי ללקוחות. עזבו המון מנויים והביטולים ממשיכים כל יום - חלקם בגלל קושי כלכלי, לחלק ירדה המוטיבציה, יש שחוששים להידבק. הסטודיו הוא ליוגה ופילאטיס והגיל הממוצע של הלקוחות הוא 50. לא כולם ששים לחזור כי הם בסיכון. הרבה גם חוששים להתחייב למינוי, כי לא ברור מה יהיה ואולי יהיה עוד סגר".
"חודשיים הייתי סגורה ונאלצתי להחזיר 250 אלף שקל דמי מנוי ללקוחות. גם עזבו המון מנויים. חלק בגלל קושי כלכלי, יש שחוששים להידבק"
שטח הסטודיו של מורדוך הוא 70 מ"ר, מה שאומר שהיא יכולה להכניס רק עשרה אנשים בו-זמנית. "ההוצאות הרבה יותר גבוהות מהרגיל. מגבלות המרחק הורגות אותנו לאט ובטוח. במקום 27 איש בשיעור יוגה יש לי רק עשרה אנשים", היא מספרת. "הייתי חייבת לפתוח עוד שיעורים והוצאות השכר עלו".
לא קיבלת פיצוי?
"לא קיבלתי כלום. אנחנו עובדים בעסקאות תשלומים, אז לא יכולנו עד עכשיו להראות ירידה במחזור חודש מרץ. אם לא ישחררו את הגבלת המרחק, לא אוכל לשרוד את זה".