פרופ' איתמר גרוטו: "מי שיחזור ממדינה ירוקה לא יצטרך שבועיים בידוד"
(צילום: דוברות הכנסת)

בידוד מיותר: ביולי השנה נכנס לתוקף חוק האיכון הסלולרי, שלפיו תוכל הממשלה להסמיך את השב"כ לסייע בביצוע החקירות האפידמיולוגית במשך חצי שנה, כשבכל 21 ימים היא תידרש לאשר את ההסמכה מחדש. עו"ד בועז אדלשטיין, שותף בכיר בפירמת גולדמן, ארליך, אדלשטיין, אביגד (GEElaw) ומנהל מחלקת הליטיגציה במשרד, אמר ל-ynet כי "נכון להיום מוסמך השב"כ לבצע איכונים עד לתחילת סטמבר, כאשר היכולת להסתייע בשב"כ מותנית בכך שקצב התחלואה היומי עומד על 200 נדבקים ומעלה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, לא מעט פעמים התברר כי ההודעות שהורו לאזרחים להיכנס לבידוד היו שגויות, ולעיתים גרמו לנזקים של ממש למבודדים שנאלצו לשנות את שגרת חייהם כדי לא להפר את החוק. מה המשמעות של בידוד שווא עקב איכון שגוי, האם המדינה לוקחת אחריות על הטעות ובאילו מקרים ניתן לתבוע?
3 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עד כמה נתוני האיכון נכונים? עו"ד אדלשטיין מסביר כי "למרבה הצער, מתברר כי נפלו טעויות בחלק מתוצאות האיכון. בשבוע הראשון לפעילות החוק (תחילת יולי) נשלחו מסרונים לכ-77 אלף איש שבהם נמסר כי עליהם להיכנס לבידוד עקב שהייתם בסמוך לחולה קורונה מאומת. על פי ההערכה, כמחצית מההודעות היו שגויות.
"במקרים רבים מקבלי ההודעות כלל לא שהו במקום המצוין בהודעה. לא רק האיכונים היו שגויים לעיתים, אלא גם הטיפול בפניות הציבור בעקבותיהם. מוקדי משרד הבריאות קרסו תחת עומס הפונים. אלו שהצליחו ליצור קשר, לאחר שעות של המתנה על הקו, לא הצליחו לקבל פרטים נוספים. בנוסף, הלינו הפונים על חוסר האפשרות לערער על האיכון שהתקבל מהשב"כ. בהיעדר נתונים ופרטים בידי נציגי המוקד לא ניתן היה לחלוק על האיכון, וכך מצאו עצמם עשרות אלפי אנשים כלואים בביתם - לשווא".
3 צפייה בגלריה
עוה"ד בועז אדלשטיין
עוה"ד בועז אדלשטיין
עו"ד בועז אדלשטיין
(צילום: מוישי וייס)
מה המשמעות המשפטית של בידוד שווא עקב איכון שגוי? בידוד שווא מהווה פגיעה חמורה בזכויות הפרט. הוא פוגע בחופש התנועה של האזרח ועלול להיחשב כ'כליאת שווא' המוגדרת כעוולה לפי פקודת הנזיקין (סעיפים 26-27). בנוסף, התנהלות משרד הבריאות עשויה להיחשב כרשלנות אם תוכח, וזו עשויה להוות עוולת מסגרת כללית המזכה בפיצוי.
האם תוטל אחריות על המדינה עקב בידוד שווא? בתקשורת פורסם כי אכן הוגשו מספר תביעות בנושא במהלך החודש החולף. תביעות אלה מצויות מטבע הדברים בתחילת הדרך. צריך לקחת בחשבון שמדובר בסוגיה תקדימית שלא הוכרעה עד כה ולכן יכולת הניבוי לגביה היא מוגבלת.
"ככלל, הטלת אחריות מבוססת על מדיניות משפטית של בתי המשפט. ככל שיוכח כי ההתנהלות של גורמי המדינה הייתה רשלנית וחובבנית, כן יגברו סיכויי התביעות. נגד השב"כ ואנשיו נראה כי לא ניתן יהיה להטיל אחריות משפטית-נזיקית. נזכיר גם כי חוק השב"כ קובע כי עובד השירות או עובד הפועל מטעם השירות לא יישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו", מציין עו"ד אדלשטיין.
איזה נזק כן ניתן לתבוע בעקבות בידוד שווא? קיימים שני מסלולי נזק אפשריים בתביעה נזיקית כנגד המדינה. הפסיקה קבעה עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת כי תביעה בעוולה של כליאת שווא אינה מחייבת הוכחת נזק בפועל, ובית המשפט רשאי לקבוע פיצוי לא ממוני בגינה (נזק שלא גרם לפגיעה בפרנסה, לדוגמה). לעומת זאת, תביעה במסלול של רשלנות מחייבת הוכחת נזק בפועל. למשל, מי שהזמין חופשה ונאלץ לבטלה עקב חובת כניסה לבידוד - יוכל להוכיח את הנזק הכספי שנגרם לו; מי שהפסיד ימי עבודה יוכל לחשב את הנזק שנגרם לו או בני זוג שהיו אמורים להינשא ונאלצו לבטל את חתונתם עקב הודעת בידוד - יוכלו לחשב גם הם את הנזק שנגרם להם.
האם ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא? תובענה ייצוגית מחייבת מכנה משותף רחב בין חברי הקבוצה. לכן, מסביר עו"ד אדלשטיין, קשה יהיה לנהל תביעה ייצוגית שבה לכל תובע נגרם נזק שונה מרעהו. לכל היותר ניתן יהיה לתבוע ללא הוכחת נזק בגין כליאת שווא. במקרה כזה, ייתכן שבית המשפט יקבע סכום אחיד לכל יום בידוד שווא בנוגע לכל אחד מחברי הקבוצה. יחד עם זאת, יש לזכור כי חוק תובענות ייצוגיות מטיל הגבלות על הגשת תביעה ייצוגיות נגד המדינה. בית המשפט לא יאשר תביעה כזאת אם הוא סבור שניהול ההליך צפוי לגרום נזק לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מהתביעה לחברי הקבוצה.
בעקבות הודעה על איכון נאלצתי להיכנס לבידוד. מה המשמעות מבחינתי ומבחינת המעסיק שלי?
עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית בדיני עבודה ומייסדת משרד רובין שמואלביץ, מציינת כי בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון נקבע כי ימי בידוד שנכפו על עובד בשל חשש להדבקה - אינם ימי מחלה שמעסיק מחוייב לשלם עבורם דמי מחלה. החל מיום 1.10.20 - לא יהיה תוקף לתעודת המחלה הגורפת שהנפיק משרד הבריאות לשוהים בבידוד.
3 צפייה בגלריה
עוה"ד דפנה שמואלביץ
עוה"ד דפנה שמואלביץ
עו"ד דפנה שמואלביץ
(צילום: ורמי זרנגר)
בהתאם לכך, עובד מבודד המעוניין להמשיך לעבוד בתקופת הבידוד צריך להגיע להסכם עם המעסיק לביצוע עבודה מהבית בתקופה זו. המעסיק אינו מחויב להסכים לכך, אבל נדרש לגלות התחשבות במצב המיוחד. ככל שהמעסיק אינו מוכן לאפשר עבודה מהבית (מנימוקים עניניים) - תקופת ההיעדרות לא תזכה בשכר.
"כדאי לדעת, שאם מדובר באיכון שגוי, יש לעדכן את המעסיק על כך מיידית ולדווח לו על כשירות העובד לחזור לעבודה סדירה. בפסק דין אחר שניתן על ידי בית הדין לעבודה בבאר שבע, פוטר עובד ששהה בבידוד בגלל איכון משרד הבריאות, שבדיעבד התברר כאיכון שגוי. לאחר שנודע לעובד כי הוא אינו חייב בבידוד הוא הגיע לעבודה בלילה, לתיקון תקלה דחופה, בלי שעדכן את המעסיק על כך. העובד זומן לשימוע ופוטר, מבלי שהמעסיק נתן משקל לכך שהעובד התייצב לעבודה משום שהאיכון היה שגוי, ולכן לא הייתה עליו מגבלה לעבוד. בית הדין ביטל את פיטוריו, קבע שהמעסיק לא נהג כדין, אבל הבהיר כי גם על העובד חלה חובת עדכון בכל שינוי במצבו, לרבות עדכון בדבר איכון שגוי", מציינת עו"ד שמואלביץ.
האם ימי בידוד נחשבים לימי חופש? האם אקבל בגינם כסף? ימי בידוד אינם בגדר חופשה. עם זאת, ניתן לבקש חופשה מהמעסיק בגין ימים אלו, על חשבון מכסת החופשה הצבורה של העובד. על המעסיק לגלות התחשבות בבקשה, לאור האופי המיוחד של ההיעדרות. עו"ד שמואלביץ מוסיפה כי כאשר אין לעובד מכסת חופשה מספיקה לניצול - ניתן בהסכמה לצבור יתרת חופשה שלילית, אשר תתאזן לאחר שובו של העובד לעבודה וצבירת ימי החופשה מחדש.
פרסום ראשוני: 07:43 , 21.08.20