מחאת העצמאים
(צילום: ירון ברנר, שחר גולדשטיין)

סוף סוף יש ממשלה: אחרי קרוב לשנה וחצי של אי ודאות והתנהלות של ממשלת מעבר נחתם אתמול ההסכם בין הליכוד לכחול לבן להקמת ממשלת אחדות.
רק לפני חודשיים חשבנו שהאתגר הכלכלי המרכזי של ממשלה חדשה יהיה לטפל בגירעון, שהרים את ראשו ונע לכיוון ה-4%. כיום אפשר רק לחלום שנהיה בגירעון כזה בתקופה הקרובה. אז מה הם האתגרים הכלכליים המרכזיים שעומדים לפני הממשלה החדשה, ולמה דווקא עכשיו יש לה הזדמנות של פעם בחיים לבצע רפורמות עמוקות במשק, כואבות אך נדרשות.
חתימה על ממשלת אחדותחתימה על ממשלת אחדות
חתימה על ממשלת אחדות

טיפול אמיתי במשבר הקורונה

משבר הקורונה הופך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי: יותר ממיליון מובטלים, משק שעדיין לא חזר לפעילות שגרתית, וגם כשיחזור זו לא תהיה אותה השגרה כבעבר. עד כה הציג משרד האוצר תוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל, אמנם סכום מרשים, אבל כשמגיעים לשלב היישום מגלים שחלק מהסעיפים ביורוקרטיים, מיושמים בקצב איטי להחריד ולא נותנים מענה ראוי בעיקר לעסקים הקטנים והעצמאים.
נתב"ג הריק בימים אלה. נדרש טיפול אמיתי וממוקד במגזרים שנפגעו אנושותנתב"ג הריק בימים אלה. נדרש טיפול אמיתי וממוקד במגזרים שנפגעו אנושות
נתב"ג הריק בימים אלה. נדרש טיפול אמיתי וממוקד במגזרים שנפגעו אנושות
(צילום: סיון פרג'- רשות שדות התעופה)
נדרשת הרחבה גדולה של התוכנית: קיצור הביורוקרטיה, הגדלת הקרן להלוואות בערבות מדינה וטיפול אמיתי וממוקד במגזרים שנפגעו אנושות כמו התיירות, התרבות והספורט, שיעבור זמן רב עד שיחזרו לפעילות.
התוכנית הנוכחית כוללת כלים סטנדרטים שלא מתאימים למשבר דרמטי וקיצוני כמו זה שאנחנו חווים. זה הזמן להשתמש בכלים יוצאי דופן כמו סבסוד שכר למעסיקים כדי לטפל במשבר האבטלה העמוק. לשם כך צריך מדיניות מסודרות וברורה, לא רק כיבוי שריפות, ולשם כך צריך שר אוצר במשרה מלאה וממשלה מתפקדת, בתקווה שזה מה שיקרה.

צריך עוד כסף

עלות התוכנית הכלכלית שהוצגה היא 80 מיליארד שקל, אך אין בזה די. הממשלה תצטרך להוסיף עוד כסף רב כדי להניע בחזרה את גלגלי הכלכלה. את הסכום שהיא לא תוציא כיום היא תכפיל אחרי המשבר אם המשק ייקלע למיתון ממושך. אין ספק שיחס החוב של ישראל והגירעון יגדלו דרמטית, אבל זו לא יכולה להיות הדרך היחידה לממן את התוכנית להצלת המשק.
לכן, חלק מרכזי בתוכנית הכלכלית של הממשלה החדשה יעסוק בקיצוצים שיממנו לפחות את חלקה. תחושת החירום במשק והקמת ממשלה רחבה שכמעט אינה נתונה לסחטנות פוליטית הן הזדמנות חד פעמית להוביל רפורמות מול מוקדי כוח במשק - רפורמות שאיש לא היה מעז להוביל בשגרה.
המשבר חשף את עומק הפער בין המגזר הציבורי לפרטי בכל הקשור לביטחון תעסוקתי: בעוד שליש מעובדי המגזר הפרטי הוצאו לחל"ת, במגזר הציבורי הוצא מחצית מההיקף הזה, וגם שם בחופשה בתשלום על חשבון ימי החופש. זה הזמן להתייעלות המגזר הציבורי, להעברת יותר שירותים לרשת ולקיצוץ שכר בקרב מקבלי השכר הגבוה
יש לטפל סוף סוף בפנסיה התקציבית, שעולה למדינה יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה. אלה הסכמים שנחתמו בעבר הרחוק, ובעקבותיהם במגזרים מסוימים כמו מערכת הביטחון, המשפט והאקדמיה יכולה קצבת הפנסיה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. מכיוון שאלה הסכמים חתומים איש לא העז לפתוח אותם, אבל הגיעה העת למסות את הפנסיה הזאת מעל לרף מסוים.
אפשר גם לבצע רפורמות וקיצוצי שכר במגזר הציבורי. המשבר הנוכחי חשף את עומק הפער בין המגזר הציבורי לפרטי בכל הקשור לביטחון תעסוקתי: בעוד שליש מעובדי המגזר הפרטי הוצאו לחופשה ללא תשלום, במגזר הציבורי הוצא מחצית ההיקף הזה, וגם שם מדובר בחופשה בתשלום על חשבון ימי החופש. זה הזמן להתייעלות המגזר הציבורי, להעברת יותר שירותים לרשת ולקיצוץ שכר בקרב מקבלי השכר הגבוה.
אפשר בחסות המשבר להוביל רפורמות במיסוי כמו הטלת מס ירושה וביטול הפטור ממס של שכר דירה, וגם לבחון איחוד רשויות מקומיות והטלת אגרת גודש בכניסה לערים.
הזדמנות נוספת שיצר המשבר היא הגדלת חלקה של העבודה מהבית. המשבר אילץ מעסיקים רבים להעביר עובדים רבים לעבודה מהבית. המדינה צריכה לנצל את המומנטום שנוצר ולעודד עבודה מהבית, דבר שישפר את פריון העובדים ואת איכות החיים שלהם ויתרום להפחתת העומס בכבישים.

לצמצם את תוכניות משרד הביטחון

מי שממתין בקוצר רוח להקמת ממשלה היא מערכת הביטחון. צה"ל כבר גיבש תוכנית רב שנתית חדשה - תר"ש תנופה לחמש השנים הקרובות. התוכנית, שאמורה לשפר את היכולת של צה"ל ולהתאימה למציאות של טילים הולכים ומשתכללים, איומי סייבר ועוד, עולה כסף. הערכות מדברות על תוספת של 4 מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון. כשהגירעון צפוי לזנק דרמטית יהיה קשה מאוד לאשר לצה"ל תוספות כאלה.
תרגיל חטיבת האש החדשה 215 בזירה הצפוניתתרגיל חטיבת האש החדשה 215 בזירה הצפונית
אימון בצה"ל. כשהגירעון צפוי לזנק דרמטית יהיה קשה מאוד לאשר לצה"ל תוספות
(צילום: דובר צה"ל)
מקרי העבר אמנם מראים כי הדרישות הביטחוניות עומדות בראש סדר העדיפויות. העובדה ששר הביטחון הוא בני גנץ גם תסייע בקבלת התקציב. אבל בהחלט ייתכן שצה"ל יצטרך לעדכן ולצמצם חלק מהתוכנית, ובמקביל לוותר ולהתייעל מאוד, בעיקר בסוגיית תשלומי הפנסיה, כדי לממן חלק מהתוספות.
הרפורמותהרפורמות
(ynet)

שלושה הסכמי שכר חשובים

לממשלה החדשה ממתינים שלושה הסכמי שכר מרכזיים: הסכם המסגרת עם המגזר הציבורי, הסכם שכר עם הסתדרות המורים והסכם שכר עם הרופאים. אלה הסכמים שהסתיימו, ובמקומם יש לחתום על הסכמים חדשים.
בעת שגרה הוויכוחים היו בעיקר על תוספות השכר. כעת צריך לשאול אם צריכות להיות תוספות שכר. במצב הנוכחי הדבר הנכון הוא להתמקד בצמצום הפערים: תוספות שכר לבעלי השכר הנמוך וקיצוץ שכר לבעלי השכר הגבוה. ארגוני העובדים אולי לא יאהבו זאת, אבל סביר להניח כי תהיה להסכמים כאלה אווירה ציבורית תומכת.
גם הסכמי השכר החדשים טומנים בחובם הזדמנות לשיפור במגזר הציבורי - להכנסה של יותר טכנולוגיה וגמישות של המדינה בניהול העובדים ולהשקעה בהכשרות שיתאימו את העובדים לשוק העבודה הנוכחי.

העלאת גיל הפרישה לנשים

רפורמה חשובה שמעלה אבק היא העלאת גיל הפרישה לנשים. התוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 מתמהמהת קרוב לשמונה שנים. הממשלה העדיפה עד כה לחמוק מהסוגיה הרגישה ולגלגל אותה הלאה. המועד היעיל לקדם יוזמות בסדר גודל כזה הוא תחילת דרכה של ממשלה, שכן אז היא עדיין מאוחדת וממוקדת בהובלת רפורמות.
העלאת גיל הפרישה לנשים מחויבת המציאות לנוכח העלייה המתמשכת בתוחלת החיים בישראל, בעוד גיל הפרישה כמעט לא השתנה. התחזיות הן שנשים צעירות כיום יגיעו בממוצע לגיל 90 ומעלה. לא הגיוני שבמצב הנוכחי, שבו גיל הפרישה הוא 62 לנשים (לעומת 67 לגברים), הפנסיה שהן מפרישות במשך השנים תספיק להן במשך 30 שנה.
התחזיות הן שנשים צעירות כיום יגיעו בממוצע לגיל 90 ומעלה. לא הגיוני שבמצב הנוכחי, שבו גיל הפרישה הוא 62 לנשים (לעומת 67 לגברים), הפנסיה שהן מפרישות במשך השנים תספיק להן במשך 30 שנה
הבסיס להצעה להעלאת גיל הפרישה קיים: בשנה שעברה פרסם משרד האוצר תזכיר חוק בנושא במטרה שימתין לקידומו על ידי הממשלה החדשה. על פי המתווה, גיל הפרישה לנשים יעלה בקצב של 3־4 חודשים בשנה, כך שבעוד 11 שנים הוא יגיע ל־65. החל מ-2037 יעלה גיל הפרישה אחת לשלוש שנים בהתאם לשינוי בתוחלת החיים. התוכנית הייתה להעביר את החוק כחלק מחוק ההסדרים הבא.
עם זאת, העלאת גיל הפרישה בלבד אינה מספיקה, והיא חייבת להיות מלווה בצעדים נוספים, למשל מציאת פתרונות לנשים במקצועות שוחקים והגדלת זמן תקופת האבטלה לנשים מעל גיל 60.

טיפול בשוק הנדל"ן

סוגיה נוספת שהממשלה תצטרך לטפל בה היא שוק הנדל"ן. הממשלה היוצאת שמה על סדר היום את הטיפול בתחום בעקבות עליית המחירים החדה בעשור האחרון. הידיעה שהממשלה מטפלת בנושא גרמה לרוכשי דירות רבים לשבת על הגדר ולהמתין, מה שגרם לקיפאון ואפילו לירידה קלה במחירי הדיור.
ככל שהזמן עבר, ונראה שהתוכניות השונות ובראשן מחיר למשתכן לא מביאות לירידת מחירים של ממש, חזרו רוכשי הדירות לשוק, וביתר שאת בשנה האחרונה. המשבר הנוכחי טורף שוב את הקלפים. לא ברור מה יקרה למחירי הנדל"ן בעקבותיו, אבל ברור שנדרשת רפורמה אמיתית בשוק זה, ובעיקר הגדלת ההיצע.