צפו: הגירעון זינק
(שחר גולדשטיין)
"הדרך להתמודד עם הגירעון היא בסופו של דבר או להעלות מיסים או לקצץ בהוצאה או לעשות את שניהם. אין ספק שבאיזשהו שלב כשהמשק יתחיל לחזור למסלול של צמיחה נצטרך לראות העלאת מיסים". כך אמר היום (ב') יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בראיון לאולפן ynet בעקבות נתוני משרד האוצר שפורסמו אתמול לפיהם הגירעון של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-6% מהתוצר במאי (17.9 מיליארד שקל), יותר מפי 2 מאשר היעד הממשלתי, והערכות שעד סוף השנה יגיע ליותר מ-10%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נווה סבור, כי בתקופות כאלה של מיתון נכון שיהיה גירעון יחסית גדול כדי שהממשלה תתמוך בפעילות הכלכלית במשק. עם זאת, הוא מסביר כי בסופו של דבר הציבור יצטרך לממן את הקטנתו. "ב-2021 נצטרך לבנות תוואי אמין להקטנת הגירעון חזרה ולהתמודד עם העובדה שהגירעון הזה ישאיר אותנו ביחס חוב-תוצר יחסית גבוה", הוא אמר. "המשמעות שלו היא שנצטרך לשלם הרבה יותר הוצאות על ריבית וההוצאות האלה בהמשך יבואו על חשבון הוצאות אחרות של הממשלה כמו הוצאות לבריאות, לחינוך או ביטחון".
לפי נתוני האוצר, הגירעון נגרם בין היתר כתוצאה מירידה של 23% בהכנסות המדינה ממיסים בחודש מאי בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו ב-124.6 מיליארד לעומת 135.2 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
בהקשר זה טוען נווה, כי המהלך שנעשה אתמול להפוך הוראות שעה של מיסים על נכסים מסוימים להנחה קבועה הוא לא בדיוק מהלך בכיוון הנכון. "הממשלה תצטרך להחליט על צעדים יחסית כואבים בהמשך לאזרחים כי אי אפשר יהיה לנהל תקציב לאורך זמן ברמות גירעון כאלה גבוהות", הסביר נווה. "אנחנו עלולים לאבד את כל האמינות של המדיניות הפיסקלית והדבר הזה יצור בעיה הרבה יותר משמעותית במשק לאורך זמן".
"נטו פופוליזם"
נווה מכוון בדבריו לכך שהציבור צריך לשלם כדי לכסות את הגירעון, "או באמצעות מיסים או בכך שהוא יקבל כנראה שירותים ברמה טיפה יותר נמוכה או ברמה יותר נמוכה ממה שהוא התרגל לקבל עד עכשיו".
אז גם תהיה העלאת מיסים וגם נקבל פחות.
"כל שקל שהממשלה נותנת לקבוצה כזו או אחרת יגיע על חשבון הציבור. כשראש הממשלה או שר האוצר אומרים אנחנו ניתן, אנחנו נעזור, צריך להבין שזה פשוט לא האמת. מי שנותן ועוזר זה הציבור. לכן כל נדיבות מהסוג הזה היא נדיבות במרכאות. יש מהלכים שצריך לעשות אותם ויש מהלכים שהם נטו פופוליזם והחשבון יוגש לנו במלואו".
הכלכלן פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי הרצליה ציין כי הגידול בגירעון היה צפוי ולא צריך להתרגש מכך. "האמת הכלכלית היא שצריך להיות בגירעון בתקופה כזו כי הממשלה צריכה לסייע לעסקים", הוא ציין. "זה בהחלט תפקידה של הממשלה למרות שאין כסף וזה עושה גירעון, כלומר צריך לממן את זה בהלוואות לאפשר לאנשים לשרוד את התקופה הזו. כל מני רעיונות אחרים של פזרנות ולעודד עסקים להחזיר עובדים ראינו שזה נתקל בהרבה מאוד קשיים כי לא הצליחו לגבש תוכנית טובה ולא במקרה. הרעיון שעדיף לממשלה לסבסד תעסוקה מלשלם אבטלה הוא רעיון שגוי בתקופה כזו כי בסך הכל ברגע שמסירים את הסגר רוב העובדים חוזרים לעבוד".
