הגירעון תופח בחסות הקורונה: משרד האוצר דיווח הערב (א') כי הגירעון של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-6% מהתוצר במאי (17.9 מיליארד שקל), יותר מפי 2 מאשר היעד הממשלתי שעומד על 2.9%. בחודש אפריל עלה הגירעון ל-4.8% ובמאי עשה כאמור קפיצה נוספת כלפי מעלה. במשרד האוצר מעריכים היום כי כי הגירעון יגיע עד סוף השנה ליותר מ-10%, כתוצאה מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע המשק בעקבות מגיפת הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הגירעון נגרם בין היתר כתוצאה מירידה של 23% בהכנסות המדינה ממיסים בחודש מאי בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו ב-124.6 מיליארד לעומת 135.2 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
2 צפייה בגלריה
אבי שמחון עם בנימין נתניהו
אבי שמחון עם בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: עמית שאבי)
עוד עולה מהנתונים שפרסם הערב האוצר כי הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 149.2 מיליארד שקל, מתוכם רק 12.3 מיליארד שקל הן הוצאות המיועדות להתמודד עם משבר הקורונה. בעקבות הפלונטר הפוליטי שאליו נקלעה המדינה בשנה וחצי האחרונות, נכנס המשק לשנת 2020 בלי תקציב מדינה מאושר, והוא מתנהל תחת "תקציב המשכי", כלומר כל חודש מתוקצב לפי 1 חלקי 12 מתקציב המדינה לשנת 2019, כך שתקציב זה אינו מותאם לקצב הגידול באוכלוסיה ולצרכים אחרים במשק, פרט לאלו שאושרו בחירום בגלל מגיפת הקורונה.
2 צפייה בגלריה
ישראל כץ באולפן ynet
ישראל כץ באולפן ynet
שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: אבי מועלם)
עוד עולה מנתוני האוצר כי תשלומי הריבית של הממשלה עמדו על 13 מיליארד שקל בחודש הקודם. תשלומים אלה צפויים לגדול משמעותית בשנים הקרובות לאור הזינוק בגירעון. בהשוואה לשנה שעברה מדובר בעלייה בהוצאות של 6.3% אולם בניטרול הוצאות הקורונה מדובר בירידה של 1.3%. בעוד שבמשרדים האזרחיים נרשמה עלייה של 11.9% במשרד הביטחון נרשמה ירידה של 7.1%. בשונה מיתר המשרדים היכולת של משרד הביטחון לדחות תשלומים לספקים גדולה יותר לאור הרכש הנרחב שלו מהחברות הביטחוניות הממשלתיות. הדרישות להגדלת תקציב הביטחון צפויות להיות אחד האתגרים הגדולים בתקציב הקרוב.
ניתוח ביצוע תוכנית הסיוע הממשלתית בשל מגיפת הקורונה מעלה כי מתוך התוכנית הכוללת שמוגדרת על פי החשב הכללי ב-88 מיליארד שקל (שאינם כוללים צעדים שטרם אושרו כמו תמרוץ התעסוקה או הגדלת קרן ההלוואות ל-22 מיליארד שקל), בוצעו בסך הכל 43% מהתוכנית שהם 38 מיליארד שקל.
כאשר לוקחים בחשבון רק את הביצוע במזומן, בפועל בוצע רק 37% מהתוכנית 33 מיליארד שקל. כמובן שאם לוקחים בחשבון את התחייבויות הממשלה כמו למשל אותו מתווה תמרוץ תעסוקה או קרן ההלוואות לעסקים שאינם מקבלים מימון מהבנקים - צעדים שהובטחו לפני כבר יותר מחודש, שיעור הביצוע נמוך הרבה יותר. מתוך המענה הבריאותי בהיקף של 12 מיליארד שקל שעיקרו תקציב למשרד הבריאות בוצע בפועל 56% (במזומן רק 19% אך חלק מהרכישות כבר בוצעו אך טרם שולמו).
מתוך תקציב כולל של 9 מיליארד שקל מענקים בפועל שולמו עד כה על ידי רשות המיסים נכון לחודש מאי 3.7 מיליארד שקל. מתוך תקציב של 15.4 מיליארד שקל עבור תשלום לעובדים בחל"ת שולמו 3.8 מיליארד שקל, מה שלא הפריע למשרד האוצר להתעכב עם ההחלטה לגבי הארכת הזכאות גם לחודש יוני. נתונים אלו מחזקים את הטענות כנגד האוצר כי בפועל מימוש התוכנית יהיה נמוך בהרבה מהתחייבות שניתנה במסגרת מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה.
פורסם לראשונה: 19:09, 07.06.20