דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 שבחן את ההשפעה ארוכת הטווח של שיבוש הלימודים בתקופת הקורונה על התלמידים בישראל מזהיר כי שיבוש הלימודים הנרחב בעקבות הקורונה עלול להוביל לפגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה, וכי הפער בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל לממוצע במדינות ה –OECD עלול להגדיל את פערי ההישגים של תלמידי ישראל ביחס למקביליהם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

2 צפייה בגלריה
Карантин в школе. Иллюстрация: муниципалитет Холона
Карантин в школе. Иллюстрация: муниципалитет Холона
כיתה ריקה בקורונה
לפי חלק מהדו"ח, שיתפרסם במלואו בהמשך השבוע, סגירת מערכת החינוך למשך מספר חודשים השפיעה משמעותית לשלילה על רווחת התלמידים בטווח הקצר ועלול לגרום פגיעה ארוכת טווח בהשכלה הממוצעת. בבנק ישראל מציינים כי חמורה במיוחד ההשפעה המגדילה את אי-השוויון, שכן הפגיעה של הפסקת הלימודים הפרונטליים ממוקדת בשכבות החלשות – בתלמידים שאינם מצוידים באופן מספק באמצעים הדרושים ללמידה מרחוק.
בבנק ישראל ממליצים כי "כדי למזער את הפגיעה, ראוי להחזיר את שגרת הלימודים, תוך איזון בינה למגבלות השונות, לשפר את מערך הלמידה מרחוק ולהגדיל את ההשקעה בצמצום פערים".
נזכיר כי למרות נתוני התחלואה המעודדים, שירדו מאוד בשבועיים האחרונים, מערכת החינוך עדיין לא פועלת במלואה, כאשר ממחר תלמידי כיתות ג' אמנם ילמדו עם חזרתם חמישה ימים בשבוע ובלי קפסולות, אבל בכיתות ד' ומעלה תימשך הלמידה בקפסולות - אלא אם יחול שינוי. בשכבות י"א-י"ב מתאפשרת למידה ללא קפסולות אם שיעור המחוסנים גבוה מ-90%, אך צפוי דיון בהסרת מגבלה זו.

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי: להחזיר את התלמידים למתכונת מלאה
(צילום: אבי חי, משי בן עמי)

2 צפייה בגלריה
בית ספר בירושלים
בית ספר בירושלים
בית ספר בירושלים בתקופת הקורונה
(צילום: EPA)
מחברי הדו"ח הזכירו כי במהלך שנת תשפ"א השתנה אופן פעולתה של מערכת החינוך כמה פעמים, ובעת היציאה מהסגרים התקבלו ההחלטות רק זמן קצר לפני תחילת הלימודים. "אופן החזרה ללימודים ושינוי תכוף של המתווים נבעו מהעדר הסכמה לגבי מידת התרומה של פתיחת בתי הספר לגידול התחלואה ולגבי כוחו של משרד הבריאות ביחס לזה של משרד החינוך בהקשר של סגירת בתי הספר. בהעדר הסכמה בין הגופים לא הצליחה הממשלה לגבש תוכנית פעולה טובה שתצמצם את הפגיעה בלימודים ואת התפשטות התחלואה".
השוואת צעדי המדיניות בין מדינות ה-OECD לבין ישראל מלמדת כי בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש לימודים ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים, ונמנעו מסגירה מלאה כמו שנעשתה בישראל.


בבנק ישראל טוענים כי ממצאיהם מעלים את הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות הממשלה בתחום החינוך, שכן הפגיעה בתלמידים צפויה להיות ארוכת טווח. לכן על המדיניות לשאוף לשמירה על שגרת למידה סדירה ככל הניתן, תוך אימוץ פתרונות אלטרנטיביים לשמירה על ריחוק חברתי.
בבנק ישראל ממליצים להגיע להסדרים עם ארגוני המורים בעניין התחלופה בין מועדי החופשה של מערכת החינוך ימי סגירתה של המערכת כדי להגדיל את מספר ימי הלימודים הפרונטליים, ובעת קבלת החלטה על חזרה ללימודים, להתמקד תחילה בשכבות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה, למשל תלמידי כיתות ט', שנמצאים בשלב מעבר בין מוסדות.
בנוסף הם ממליצים להגדיל את התקצוב של תוכניות לצמצום הפערים במערכת החינוך, וזאת לנוכח ההשפעה השלילית החזקה של הפסקת הלימודים על תלמידים מרקע חברתי נמוך.