בית המשפט למשפחה בחיפה קבע לאחרונה שלא ניתן להורות על אימוץ בתה של אזרחית זרה בידי בעלה הישראלי כל עוד מעמדה לא הוסדר. השופטת שושנה ברגר קבעה שיצירת הבדל בין הסטטוס של האם לבין זה של בתה עשויה להביא למצב אבסורדי שבו האם תורחק מישראל ואילו בתה תישאר בארץ. כמו כן, היא ציינה שהליכי אימוץ אינם מסלול עוקף לנהלי משרד הפנים.
לבני הזוג יש גם ילדים משותפים. נכון להיום שוהה האישה עם בתה בישראל מכוח אשרה ארעית, ולאחרונה היא ובעלה החלו בהליך מדורג להסדרת מעמדה בישראל. בתוך כך הם הגישו תביעה לאימוץ הילדה על ידי בן הזוג. זאת, אגב, בהסכמתו המלאה של אביה הביולוגי המתגורר בחו"ל.
הפרקליטות התנגדה לקבלת התביעה, שלטענתה נועדה להקנות לאם מעמד בישראל תוך עקיפת נוהלי משרד הפנים. נטען כי מתן צו אימוץ בשלב זה, כאשר האם נמצאת בתחילתו של ההליך המדורג, משמעותו שלילדה תהיה אזרחות ישראלית ולשיטת הפרקליטות, תהיה לכך השפעה ישירה על מעמד האם.
ההורים ציינו בתגובה כי התביעה הוגשה למען הבת, שמרגישה שונה מאחיה הקטנים. הם הוסיפו שהם מוכנים להתחייב שלא להוציא לה אזרחות ישראלית עד שהמעמד של אמה יוסדר.

להיות הורים בישראללהיות הורים בישראל
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)

אלא שהשופטת ברגר הסכימה עם עמדת הפרקליטות. בפסק הדין, שדחה את התביעה, נקבע כי צו האימוץ לא הכרחי בשלב זה שכן ממילא בני הזוג גרים עם הילדה ומגדלים אותה יחד.
היא ציינה כי בשלב זה, כאשר מעמד האם עדיין לא הוסדר, יש להימנע מיצירת הבדלי מעמדות בינה לבין בתה. הדבר עלול ליצור מצב אבסורדי שבו האם תורחק ואילו הקטינה תישאר בישראל עם בן הזוג. בתוך כך השופטת הבהירה כי היא רואה עין בעין עם הפרקליטות במובן זה שיש למנוע שימוש בהליכי אימוץ כדי לעקוף את נהלי משרד הפנים.
על כן נקבע כי על בני הזוג להמתין עד להסדרת מעמדה של האם בישראל, ולאחר מכן הם יוכלו להגיש תביעת אימוץ חדשה.