להתפשטות וירוס הקורונה בישראל ישנן השלכות לא מעטות על שוק השכרת הדירות. בשיא תקופת הסגר בגל הראשון שכר הדירה באזורי הביקוש ירד, הביקושים הצטמצמו ויכולת המיקוח של השוכרים מול בעלי הבתים גברה. בדיקה עדכנית של שוק השכירות מגלה, כי הגל השני כאן כדי להישאר, ואם אפשר לתלות בעונת הקיץ את הסיבה המרכזית לכך שמחירי השכירות חזרו לטפס, הרי שנראה כי גובה שכר הדירה צפוי להישאר יציב גם עם הכניסה לחודשי הסתיו.
על פי נתונים של חברת WeCheck (וויצ'ק), הפועלת בשוק השכרת הדירות ומציעה שירותים לשוכרים ולמשכירים, בעוד בתחילת חודש מרץ השנה נרשמה עלייה של כ־5% בהיקף הדירות שהוצעו להשכרה, לאחר תקופה חלשה עם היקף פעילות נמוך בחודשי החורף, נגיף הקורונה טרף את הקלפים. היקף הפעילות היה צפוי לגדול לקראת חודש אפריל ומשם להמשיך ולצמוח עד לחודשי הקיץ, אולם מרגע שהחל הסגר בגל הראשון, השוק איבד כ־50% מהביקושים שלו. לאחר כניסת הממשלה להיערכות לחזרה לשגרה, חזר השוק לנורמליזציה מסוימת.
בדיקת שוק הדירות להשכרה בין 15 במרץ ל־15 באוגוסט השנה מעלה, כי לגל הקורונה השני אין השפעה זהה לזו שהייתה לגל הראשון. למעשה, שוק ההשכרה התייצב ברמת פעילות גבוהה, כאשר בחודש יוני היא הייתה כ־15% מעל 2019. בחודש יולי שיעור הפעילות בשוק טיפס ב־10% יותר לעומת אשתקד. הסיבה: הגל השני לא הביא איתו נכון להיום הגבלות תנועה או תעסוקה מהותיים, כך ששוק השכרת הדירות לא נפגע ממנו בצורה משמעותית.
אחת השאלות שנבדקו היא האם הקורונה משפיעה על שכר הדירה שמבקשים בעלי הנכסים. על פי הנתונים, שכר הדירה הממוצע המבוקש על ידי בעלי דירות בחתך ארצי עלה מכ־3,900 שקל לחודש בשיא הסגר הראשון ל־4,100 שקל לחודש לאחר היציאה מהסגר. מתקופה זאת ואילך גובה שכר הדירה נע בין 4,000 ל־4,100 שקל לחודש ושומר על רמה זו, שהיא מקבילה או גבוהה בשיעור מתון של עד 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתחילת אוגוסט נרשמה ירידה בממוצע שכר הדירה, אולם עורכי הבדיקה מסבירים, כי הסיבה לכך היא כי חודשי הקיץ הם החמים ביותר בשוק השכירות, רוב הדירות הגדולות כבר הושכרו למשפחות, ויחידות הדיור שנותרו הן נכסים קטנים וזולים יותר.
שאלה נוספת היא כיצד משפיע הווירוס על שוק השכירות באזורי הביקוש. המגמה הראשונית שהוצגה הייתה של ירידה בגובה שכר הדירה בתל אביב, לעומת עליית מחירים בערי הפריפריה ובערים עם ביקושים יותר קשיחים. הנתונים הללו מצביעים על מגמה מעורבת בשינויים באזורי ביקוש.
"אנחנו רואים שהמגמה של חזרה לאזורי הביקוש הגדולים נמשכת", אומר רמי רונן, מנכ"ל WeCheck. "תל אביב ממשיכה לצמוח ולעלות חזק, חיפה, באר שבע וגם ירושלים (במידת מה) במגמת התחזקות, כאשר ערי הפריפריה, כמו חדרה, אשקלון ואפילו נתניה ופתח תקווה במגמה הפוכה. דבר זה מצביע על חזרה לדפוס הפעילות הנורמלי".
אבל מה קורה בערים האדומות (לפי הגדרות משרד הבריאות)? הבדיקה, שבחנה מה היקף היצע הנכסים בערים אדומות מול ממוצע השוק, הראתה באופן ברור שההיצע בערים אלה גדול מול ממוצע ארצי. הדבר מצביע על כך שיותר דיירים עזבו, ופחות דיירים נכנסים. "ניתן לראות בבירור שהתופעה החלה לאחר סיום הגל הראשון, כאשר במהלכו ערים אלו היו בסוג של 'הקפאה' בגלל הסגרים השונים", מסביר רונן.
לשם השוואה, השוק בתל אביב נמוך או עוקב אחר המגמה הארצית, מה שמצביע על חוזקו. בגל הראשון היה שלב של עודף היצע, שהתאזן לאחר סיומו, ובקיץ השוק התנהג "נורמלי", עם עלייה בביקושים. "אין ספק שערים אדומות מאופיינות כרגע בהיצע גדול ובביקוש נמוך. זה לא המאפיין של שאר השוק, שבו הביקוש נשאר יציב וחזק", מוסיף רונן.
במסגרת הבדיקה נבחנו הביקושים לשכירות על ידי עצמאים מול שכירים. על פי הממצאים, אצל מגזר השכירים לא באמת הייתה השפעה על גובה שכר הדירה לאורך תקופת הגל הראשון. עם התעצמות הגל השני השינויים היו קטנים יחסית, עם ירידה של כ־2% בביקושים לשכירות. אצל העצמאים ניתן לראות בבירור את הגל הראשון עם ירידה חזקה באפריל והתאוששות אחר כך.
"שני המגזרים נמצאים כיום ברמות שכירות כמעט זהות ונראה שלאחר החשש הראשון אצל העצמאים, חל שינוי שהוביל לעלייה במחירים המשולמים על ידם, בעוד אצל השכירים התחושה הראשונית של ביטחון ותמיכה ממשלתית מתפוגגת קצת בצל התמשכות הגל השני", אומר רונן. "התמיכה הממשלתית ברוב המגזרים (למעט עצמאים, הזוכים לתמיכה חלקית) מסייעת לאנשים לעבור את התקופה ולשלם את שכר הדירה. ככל שהתמיכה תמשיך בשנה קרובה, כך היא תסייע לאנשים לשלם את ההוצאות הבסיסיות שלהם וביניהם דיור".
בשורה התחתונה, מסכם רונן, כי שוק השכרת הדירות ממשיך להציג היקפי פעילות ורמות מחירים דומים ואף גדולים מהשנה שעברה. לדבריו, "בנוגע למחירי הדירות, על אף שהתנודה במחירים לא גבוהה, יכולת המיקוח של הדיירים מול בעלי נכסים גדלה, זאת בשל הרצון להכניס שוכרים עם הכנסה יציבה ויכולת להעמיד ערבויות מתאימות במעמד חתימת החוזה".
יריב פז, מנכ"ל ובעלי חברת פז גרופ, מוסיף: "מאז הקורונה מורגש בקרב שוכרים קושי גדול יותר בעמידה בתשלומי השכירות. הבעיה הזאת קיימת במיוחד בפריפריה, שם חלק גדול מהאוכלוסיות החלשות יצאו לחל"ת ואיבדו את מקומות העבודה בענפי התיירות והמסעדנות. אלה אנשים שלא יכולים לעבוד כמעט אף פעם מהבית ולכן לא עבדו ומתקשים לשלם את השכירות. מנגד, צעירים דווקא עזבו את המרכז לפריפריה לאחר שחזרו להורים, וכך הביקושים עלו. מדובר במשבר זמני, וכבר כעת ניתן לראות התאוששות".
בדיקת WeCheck מעלה, כי לגל הקורונה השני אין השפעה זהה לזו שהייתה לגל הראשון. למעשה, שוק ההשכרה התייצב ברמת פעילות גבוהה, כשביוני היא הייתה כ־15% מעל 2019
להתפשטות וירוס הקורונה בישראל ישנן השלכות לא מעטות על שוק השכרת הדירות. בשיא תקופת הסגר בגל הראשון שכר הדירה באזורי הביקוש ירד, הביקושים הצטמצמו ויכולת המיקוח של השוכרים מול בעלי הבתים גברה. בדיקה עדכנית של שוק השכירות מגלה, כי הגל השני כאן כדי להישאר, ואם אפשר לתלות בעונת הקיץ את הסיבה המרכזית לכך שמחירי השכירות חזרו לטפס, הרי שנראה כי גובה שכר הדירה צפוי להישאר יציב גם עם הכניסה לחודשי הסתיו.
על פי נתונים של חברת WeCheck (וויצ'ק), הפועלת בשוק השכרת הדירות ומציעה שירותים לשוכרים ולמשכירים, בעוד בתחילת חודש מרץ השנה נרשמה עלייה של כ־5% בהיקף הדירות שהוצעו להשכרה, לאחר תקופה חלשה עם היקף פעילות נמוך בחודשי החורף, נגיף הקורונה טרף את הקלפים. היקף הפעילות היה צפוי לגדול לקראת חודש אפריל ומשם להמשיך ולצמוח עד לחודשי הקיץ, אולם מרגע שהחל הסגר בגל הראשון, השוק איבד כ־50% מהביקושים שלו. לאחר כניסת הממשלה להיערכות לחזרה לשגרה, חזר השוק לנורמליזציה מסוימת.
בדיקת שוק הדירות להשכרה בין 15 במרץ ל־15 באוגוסט השנה מעלה, כי לגל הקורונה השני אין השפעה זהה לזו שהייתה לגל הראשון. למעשה, שוק ההשכרה התייצב ברמת פעילות גבוהה, כאשר בחודש יוני היא הייתה כ־15% מעל 2019. בחודש יולי שיעור הפעילות בשוק טיפס ב־10% יותר לעומת אשתקד. הסיבה: הגל השני לא הביא איתו עד חגי תשרי הגבלות תנועה או תעסוקה מהותיים, כך ששוק השכרת הדירות לא נפגע ממנו בצורה משמעותית.
אחת השאלות שנבדקו היא האם הקורונה משפיעה על שכר הדירה שמבקשים בעלי הנכסים. על פי הנתונים, שכר הדירה הממוצע המבוקש על ידי בעלי דירות בחתך ארצי עלה מכ־3,900 שקל לחודש בשיא הסגר הראשון ל־4,100 שקל לחודש לאחר היציאה מהסגר. מתקופה זאת ואילך גובה שכר הדירה נע בין 4,000 ל־4,100 שקל לחודש ושומר על רמה זו, שהיא מקבילה או גבוהה בשיעור מתון של עד 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתחילת אוגוסט נרשמה ירידה בממוצע שכר הדירה, אולם עורכי הבדיקה מסבירים, כי הסיבה לכך היא כי חודשי הקיץ הם החמים ביותר בשוק השכירות, רוב הדירות הגדולות כבר הושכרו למשפחות, ויחידות הדיור שנותרו הן נכסים קטנים וזולים יותר.
שאלה נוספת היא כיצד משפיע הווירוס על שוק השכירות באזורי הביקוש. המגמה הראשונית שהוצגה הייתה של ירידה בגובה שכר הדירה בתל אביב, לעומת עליית מחירים בערי הפריפריה ובערים עם ביקושים יותר קשיחים. הנתונים הללו מצביעים על מגמה מעורבת בשינויים באזורי ביקוש.
"אנחנו רואים שהמגמה של חזרה לאזורי הביקוש הגדולים נמשכת", אומר רמי רונן, מנכ"ל WeCheck. "תל אביב ממשיכה לצמוח ולעלות חזק, חיפה, באר שבע וגם ירושלים (במידת מה) במגמת התחזקות, כאשר ערי הפריפריה, כמו חדרה, אשקלון ואפילו נתניה ופתח תקווה במגמה הפוכה. דבר זה מצביע על חזרה לדפוס הפעילות הנורמלי".
אבל מה קורה בערים האדומות (לפי הגדרות משרד הבריאות)? הבדיקה, שבחנה מה היקף היצע הנכסים בערים אדומות מול ממוצע השוק, הראתה באופן ברור שההיצע בערים אלה גדול מול ממוצע ארצי. הדבר מצביע על כך שיותר דיירים עזבו, ופחות דיירים נכנסים. "ניתן לראות בבירור שהתופעה החלה לאחר סיום הגל הראשון, כאשר במהלכו ערים אלו היו בסוג של 'הקפאה' בגלל הסגרים השונים", מסביר רונן.
לשם השוואה, השוק בתל אביב נמוך או עוקב אחר המגמה הארצית, מה שמצביע על חוזקו. בגל הראשון היה שלב של עודף היצע, שהתאזן לאחר סיומו, ובקיץ השוק התנהג "נורמלי", עם עלייה בביקושים. "ערים אדומות מאופיינות כרגע בהיצע גדול ובביקוש נמוך. זה לא המאפיין של שאר השוק, שבו הביקוש נשאר יציב וחזק", מוסיף רונן.
במסגרת הבדיקה נבחנו הביקושים לשכירות על ידי עצמאים מול שכירים. על פי הממצאים, אצל מגזר השכירים לא באמת הייתה השפעה על גובה שכר הדירה לאורך תקופת הגל הראשון. עם התעצמות הגל השני השינויים היו קטנים יחסית, עם ירידה של כ־2% בביקושים לשכירות. אצל העצמאים ניתן לראות בבירור את הגל הראשון עם ירידה חזקה באפריל והתאוששות אחר כך.
"שני המגזרים נמצאים כיום ברמות שכירות כמעט זהות ונראה שלאחר החשש הראשון אצל העצמאים, חל שינוי שהוביל לעלייה במחירים המשולמים על ידם, בעוד אצל השכירים התחושה הראשונית של ביטחון ותמיכה ממשלתית מתפוגגת קצת בצל התמשכות הגל השני", אומר רונן. "התמיכה הממשלתית ברוב המגזרים (למעט עצמאים, הזוכים לתמיכה חלקית) מסייעת לאנשים לעבור את התקופה ולשלם את שכר הדירה. ככל שהתמיכה תמשיך בשנה קרובה, כך היא תסייע לאנשים לשלם את ההוצאות הבסיסיות שלהם וביניהם דיור".
בשורה התחתונה, מסכם רונן, כי שוק השכרת הדירות ממשיך להציג היקפי פעילות ורמות מחירים דומים ואף גדולים מאשתקד. לדבריו, "על אף שהתנודה במחירים לא גבוהה, יכולת המיקוח של הדיירים מול בעלי נכסים גדלה, זאת בשל הרצון להכניס שוכרים עם הכנסה יציבה ויכולת להעמיד ערבויות מתאימות במעמד חתימת החוזה".
יריב פז, מנכ"ל ובעלי חברת פז גרופ, מוסיף: "מאז הקורונה מורגש בקרב שוכרים קושי גדול יותר בעמידה בתשלומי השכירות. הבעיה הזאת קיימת במיוחד בפריפריה, שם חלק גדול מהאוכלוסיות החלשות יצאו לחל"ת ואיבדו מקומות עבודה בענפי התיירות והמסעדנות. רובם אנשים שלא יכולים לעבוד מהבית ולכן לא עבדו ומתקשים לשלם את השכירות. מנגד, צעירים דווקא עזבו את המרכז לפריפריה לאחר שחזרו להורים, וכך הביקושים עלו. מדובר במשבר זמני, וכבר כעת ניתן לראות התאוששות".
ולצד האופטימיות היחסית שנרשמה בחודשי הקיץ, הכניסה לחודשי הסתיו תחת סגר שני עלולה לשנות את המגמה.
