כשברקע מפונות 1,090 משפחות שמוגדרות על ידי משרד הבינוי והשיכון כ"פולשות" וחלק מסיפוריהן פורסמו הבוקר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" התכנסה הבוקר (יום שני) ועדת הכלכלה בכנסת שוב לדון בנושא הפינויים בדיור הציבורי. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, ושר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, הציגו מתווה לטיפול בבעיית הפינויים מדירות הדיור הציבורי, לפיו הפינויים יוקפאו למשך ארבעה חודשים. לפי הסיכום, יוקם צוות חשיבה משותף עם יו"ר ועדת הכלכלה בנושא קריטריונים לפינויים – ועד שהוא לא יסיים את עבודתו לא יבוצעו פינויים בכפייה.

2 צפייה בגלריה
 מיכאל ביטון וזאב אלקין בוועדת הכלכלה
 מיכאל ביטון וזאב אלקין בוועדת הכלכלה
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון ושר השיכון זאב אלקין
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השר אלקין התייחס לנושא הפינויים ואמר: "אני מסכים שמזמן לא נשקלו מחדש הקריטריונים לדיור ציבורי והמדינה השתנתה. שנים האוצר התנגד לבדיקה הזו מחדש והסכמנו להקים ועדה ציבורית שתבחן מחדש את הקריטריונים לזכאות. נקים ועדה עוד השנה ונפעל לשינוי ועדכון הקריטריונים. ייתכן כחלק מאותו מהלך שחלק מהאנשים שאינם זכאים היום יהפכו לזכאים. נבקש מהוועדה לפעול מהר ככל האפשר. וזה קשור לפינויים כי זה קשור אחד לשני.
"דבר נוסף זה הפולשים הטריים, מגיעות דירות קודם כל למשפחות שהמתינו בתור שנים על גבי שנים. בפולשים טריים תהיה מדיניות של אפס סבלנות. אנחנו שומעים את הקולות של הכנסת ואני מכבד את הממשק ואת הוועדות וקולם של חברי הכנסת. אני מציע שנשב על המדוכה ביחד. מצד אחד אנחנו רוצים להמשיך במדיניות של פינוי מרצון למי שמוכן וכדי לעודד את זה הגענו להסכמות עם משרד האוצר. נעזור לאלה שמוכנים להתפנות מרצון בסיוע בשכ"ד לתקופה מסוימת. זה יהיה לתקופה מוגבלת לא לנצח ההסדר הזה מי שמבין שישתמש בהסדר הזה".
היו"ר ביטון אמר כי ביקש שבצוות החשיבה שיוקם הקול של הרווחה והסיוע המשפטי ישמע, והשר אלקין אמר בתגובה: "תביא איתך את מי שאתה רוצה. נחשוב חשיבה משותפת. ועד אז לא נפנה בכפייה".
2 צפייה בגלריה
יניב
יניב
משפחות מפונים מהדיור הציבורי
(צילום: יואב דודקביץ', יריב כץ)
בדיון הקודם שנערך בנושא לפני חודש היו"ר מיכאל ביטון תקף: "לצערי גם משרד השיכון וגם משרד האוצר מדברים גבוהה גבוהה על דיור ציבורי אבל את המעשים עוד לא ראינו, ואני לא יודע מה התוכנית האמיתית – לצמצם עוד יותר את הדיור הציבורי או להפוך אותו לפאר המדיניות החברתית כפי שהיה בשנות ה-60 וה-70. אנחנו תוצר הדיור הציבורי וילידי הדיור הציבורי ואם לא נילחם אנחנו עושים עוול להורים שלנו".
"ביקשתי ממשרד השיכון לעצור פינויים עד לדיון ולא כיבדו את בקשתי. אין לי סמכויות בסוגיה הזו, אבל אנחנו רצים למרחקים ארוכים ונמצא את הדרך שמשרד השיכון יספור את בקשות הוועדה. אם הוועדה ביקשה לדחות פינויים ולא עושים את זה, אז היחס הזה של משרד ממשלתי נרשם בפנינו ונמצא את הדין. הדבר הנוסף העצוב הוא שהממשלה הזמינה דוח משרת הכלכלה אורנה ברביבאי כדי לבחון את סוגית הפינויים וחשכו עיניה וכאב ליבה והיא המליצה להרגיע, משרד השיכון לא אימץ את הדוח שלה".
היום אמר ביטון אחרי הסיכום: "אני שמח לבשר שיחד עם השר והמנכ"ל גובשה הסכמה כי יוקפאו כל הפינויים מדירות הדיור הציבורי המיועדות לפינוי בשלב זה לפחות לארבעת החודשים הקרובים. כל מקרה יבחן לגופו ורק לאחר ניתוח כולל של המשפחה, הזכאות והמצב האישי מבחינת רווחה וכו' יוחלט האם הם יפונו. במידה ויפונו יקבלו שכר דירה חליפית. כלפי העתיד יש למנוע פלישות שכאלה וכמובן לקצר את ההמתנה הארוכה לדיור הציבורי בישראל".


ח"כ נעמה לזימי מסרה כי "עד לגיבוש קריטריונים מוסכמים לא יפונו עוד משפחות! ועדה כזו יכולה להשפיע דרמטית על הזכאות לדיור ציבורי. שמחה שהשר אלקין נענה לבקשתי, זוהי הזדמנות לעשות תיקון עם הפקר הדיור הציבורי כולו - במקום להחריב חיים - לבנות ולתת הזדמנות ותקווה". ח"כ לזימי פנתה לשר אלקין עוד בחודש שעבר בעקבות מחקר מהממ"מ שהראה כי בישראל מתקיימים כיום הקריטריונים המחמירים ביותר בעולם המערבי לזכאות לדיור ציבורי וביקשה להקפיא את הפינויים עד לבחינתם המחודשת.
דני גיגי, פורום הדיור הציבורי אמר אחרי הדיון היום: "אנחנו מברכים על ההקפאה הזמנית בפינויים עד לבדיקת על מקרה לגופו כפי שהמלצנו בפורום הדיור הציבורי מתחילת המאבק. בזכות הפעילים והפעילות של הדיור הציבורי הייתה אוזן קשבת בוועדה כלכלה בהובלת מיכאל ביטון וכך הוסר איום הגרזן מעל כ-1,000 משפחות. אנחנו נמשיך במאבק עד לשיקום הדיור הציבורי ולא נעצור עד שלכל משפחה בישראל תהיה קורת גג בטוחה ויציבה".
עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח: "ההחלטה להקפיא פינויים בכפייה היא פתרון חירום הכרחי למצוקה האדירה שעורר גל הפינויים הנוכחי של דיירים מדירות דיור ציבורי. למרבה הצער, בחודשים האחרונים פונו מביתם בכפייה דיירים רבים, חלקם פנסיונרים, ולעוול שנגרם להם לא יהיה כעת תיקון. בכל פעם שמדיניות הפינויים מחודשת, העוול והאבסורד שבה זועק לשמים והמהלך נקטע בעקבות קול הזעקה הציבורית שקמה. הגיע הזמן לאמץ את המדיניות שעליה המליצה ועדת ברביאי ולעגן את מדיניות הפינויים בחקיקה, ובכך למנוע את שינויי המדיניות התכופים ואת הנזקים הנגרמים בגינם".

זעקת המפונים

הבוקר פרסמנו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" את סיפורה של שיה נוף (42), שחיה כל חייה בדירת עמידר בתל אביב. לפני שבועיים היא קיבלה צו ממשרד הבינוי והשיכון שדורש ממנה לפנות את הדירה, ומאז היא חרדה שתמצא עצמה ברחוב עם שני ילדיה, בני ארבע ושמונה.
"אמא שלי קיבלה את הדירה הזו בשנת 1975", היא סיפרה. "נולדתי בדירה הזאת וחייתי בה כל חיי. אימי נפטרה, אבל משרד השיכון מסרב להכיר בי כדיירת ממשיכה והודיע לי שתוך חודש אנחנו צריכים להתפנות. אני אם חד-הורית, ואני חיה מקצבת נכות. מבחינה בריאותית וכלכלית אין לי אפשרות לשכור דירה ואין לי לאן ללכת. אין לי תמיכה כלכלית ואין מי שיעזור לי. אין לי כלום חוץ מהבית הזה. יש לי שני ילדים קטנים שייזרקו איתי לרחוב".
"יש מסמכים של שכנים שמעידים שחייתי פה כל החיים שלי. יש דו"ח מעובדת סוציאלית שאומר שאני גרה בבית הזה מיום היוולדי, אז מה, גם הרווחה שקרנים? איך הם יכולים להגיד שאני פולשת? אני לא פולשת, נעשה לי עוול. זה הבית שאני גדלתי בו, ואין לי לאן ללכת. אני לא רוצה שהילדים שלי יעברו את הדבר הזה. זה אכזרי, אני לא יודעת מה לעשות".
יניב (45), אבא לשלושה ממרכז הארץ, קיבל גם הוא לאחרונה צו פינוי מהדירה בה הוא חי עם משפחתו. "אני גר בבית הזה כל חיי", הוא מספר. "במהלך התקופה הזו עזבתי, התחתנתי והבאתי ילדים. חזרתי לפה כשסעדתי את אבי לפני מותו, אשתי והילדים באו לחיות איתי כאן לאחר שנפטר".
יניב מוכר בביטוח לאומי עם 100% נכות. אשתו שהייתה המפרנסת העיקרית ועבדה כמזכירה פוטרה במהלך הקורונה, ומאז הם מתמודדים עם מצוקה כלכלית מתמשכת. "אני חולה בסוכרת שפגעה בעיניים וברגליים שלי ולאחרונה עברתי ניתוח גב. המצב הבריאותי שלי לא טוב, ובעקבות זה גם המצב הכלכלי. קשה לנו לקנות אוכל ולשלם חשבונות. אנחנו מקבלים אוכל חם מתרומות. אין לנו ללכת. אם יפנו אותנו נגיע לרחוב. אין לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה. אנחנו מפחדים מאוד. הם לא רואים בי דייר ממשיך, והם גם לא רואים את המצב הבריאותי והכלכלי שלי. זה לא מעניין אותם. עוד חודש אנחנו ברחוב".