מצבם הכלכלי של משקי בית רבים בישראל הוא בכי רע. רק לפני ימים אחדים השיבו בסקר כמחצית מאזרחי ישראל, כי הם מצויים בקשיים וכי מצבם הכלכלי הורע באופן משמעותי מראשית משבר הקורונה. רבים מקרוב למיליון מחוסרי העבודה מצויים באוברדראפט (משיכת יתר) בבנק וחלקם כבר נטלו או מבקשם ליטול הלוואות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ודווקא עכשיו, כאשר מצבם של רבים כל כך קשה והם משוועים להקלות מהממשלה, למשל בדחיית תשלומי הארנונה או מיסים שונים, ומהתחשבות הבנקים - הבנקים יקצצו להם את המסגרת בכרטיסי האשראי, דהיינו שהם יוגבלו בהוצאותיהם.
סניפי בנק לאומי והפועליםסניפי בנק לאומי והפועלים
סניפי בנק לאומי והפועלים
(צילום: יאיר שגיא ואביב גוטליב)
הסיבה הישירה להודעות שקיבלו לקוחות בנק הפועלים ובנק לאומי היא לא שהבנקים החליטו להתעלל חלילה דווקא כעת בלקוחותיהם, אלא רפורמת ועדת הריכוזיות שקבעה לפני ארבע שנים ששני הבנקים הגדולים בישראל חייבים לצמצם במחצית את המסגרות בכרטיסי האשראי, על מנת שהתחרות בתחום תגבר.
וכל זה מתרחש ממש בד בבד עם התשלום השבוע של המענקים לכל האזרחים, כדי "שיניעו את המשק". איך יניעו, אם מסגרת האשראי שלהם בדיוק קוצצה וחלקם הגיעו לקצה המסגרת? ממש חלם.

הבקשה לדחייה סורבה על ידי האוצר

רק לאחרונה, בעיצומו של משבר הקורונה, ניסו שני הבנקים הגדולים לדחות את רוע הגזירה, אולם בקשתם סורבה על ידי משרד האוצר. חוק הוא חוק - ויש לקיימו, הובהר לבנקים.
ישראל כץישראל כץ
שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
עם זאת, יש מי שמבקש במשרד האוצר לחשוב שנית בעניין ואולי לדחות את רוע הגזירה עד לראשית שנת 2021, או להקטין את הצמצום במסגרת האשראי בחצי לעומת התקנה המקורית.
לפי שעה, החוק נותר בעינו וכך יקוצצו כבר במהלך השנה הנוכחית - חלק מהקיצוצים יתחילו ממש מהחודש הבא - מיליארדי שקלים ממסגרות האשראי של בעלי כרטיסי האשראי, אם לא יוכרז על שינוי ברגע האחרון.
מצד אחד, כוונת ועדת שטרום הייתה טובה. כך תגבר התחרות על כיסו של האזרח וסביר להניח שהריביות יופחתו והתנאים ישופרו. אולם, בעצומם של ימי משבר הקורונה רבים מהאזרחים לא מגלים עניין בעמלות ובריביות על האשראי, ויטלו אותו בכל מחיר שייקבע. הסכנה: חלק מהאזרחים עלולים, בלית ברירה, לפנות לשוק האפור - ושם יצטרכו לשלם ריביות גבוהות מאד על ההלוואות שייאלצו ליטול בלית ברירה.

מה משמעות ההחלטה?

החוק קובע כי שני הבנקים הגדולים חייבים יהיו לקצץ במסגרות האשראי ללקוחות 50% לעומת המצב שהיה בשנת 2015, כשנה לפני קביעת ההמלצות. המשמעות כיום עלולה להיות קיצוץ באשראי בכ-10-12 מיליארד שקל כבר במהלך שנת 2020, ממש בחודשים הקרובים ביותר וכבר החל בחודש הבא, דווקא בחודש החגים!
בנימין נתניהובנימין נתניהו
איך נניע את הכלכלה בלי מסגרת אשראי? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהצהרה על תוכנית המענקים "צ'ק לכל אזרח"
(צילום: לע"מ )
בכל מקרה, מסגרות האשראי לא יקוצצו לחלוטין ומי שיש להם מסגרת עד 5,000 שקל לא ייפגעו. גם למי שיש 8,000 שקל הקיצוץ יהיה רק עד 5,000 שקל ולא למטה מזה. מסגרת הקיצוץ תהיה בתוקף עד לסוף שנת 2023 ואז תעודכן.
בכל מקרה, מטרת החוק היא כאמור טובה - אולם העת הזאת אינה מתאימה לכניסתו לתוקף. עניין עיתוי תחילת התחרות בתחום הוא שולי בזמן הזה והגופים החוץ בננקאיים יצטרכו להמתין אולי מעט לתחילת התחרות האמיתית מול הבנקים הגדולים בעת המצוקה הכלכלית הנוכחית.
גם לבכירי בנק ישראל ולחברי וועדות הכספים והכלכלה בכנסת ברור שלא העת היא לקצץ דווקא עכשיו במסגרות האשראי, אולם הסמכות נתונה בידי שר האוצר והוא זה שיצטרך להיות במקרה הזה האיש המקל ולא האיש עם המקל.
וכך, דווקא בימים הקרובים צפויים לקוחות שני הבנקים הגדולים לקבל הודעות על צמצום מסגרות האשראי, מה שיביא למצב שחלק מבעלי כרטיסי האשראי יגיעו במהלך החודש לסכום המרבי המותר ולא יוכלו דווקא עכשיו "לבזבז" את המענקים של "צ'ק לכל אזרח" שאותם העניקה להם הממשלה כדי להגביר כעת את הצריכה. חלם כבר אמרנו?