"זה לא ריסון מהודק זה ריסוק מבורדק", כך מכנה שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, את הכוונה להשבית את המסחר שוב, כשבוע וחצי אחרי שנפתח. תורג'מן הוא יו"ר קבוצת בריל שכוללת את המותגים נאוטיקה, לי קופר, גלי, ניין ווסט ואימפוריום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הוצאנו מסמך שחתומים עליו נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין; יו"ר להב, רועי כהן; אמיר קרע, מייסד השולמנים; אופיר שריד מפורום הקניונים ואנוכי ובו התנגדות נחרצת לכוונה לסגור אותנו בלבד", הוא אומר.
1 צפייה בגלריה
שחר תורג'מן
שחר תורג'מן
שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה
(צילום: אוראל כהן)
למה אתם מתנגדים לריסון מהודק? "זה ריסוק מוחלט של המסחר. אם הסגר השלישי יהיה כמו בתסריט שהם משרטטים אותו - זה המסמר האחרון בארון המתים של העסקים הקטנים והבינוניים, שאין להם אורך נשימה. לכן אנחנו אומרים נחרצות: אותנו לא תסגרו לבד. תסגרו הכל. לא כי אנחנו רוצים להעניש את אזרחי מדינת ישראל, ההפך. אנחנו רוצים פרק זמן קצר של סגר, מאשר משהו ארוך ומייגע.
"כי ברור שיסגרו אותנו לשבועיים-שלושה, או לחמישה שבועות כפי שרוצה משרד הבריאות ואז הם יגיעו למסקנה שממדי התחלואה לא ירדו משמעותית ויחליטו על סגר מוחלט ואז מה קיבלנו? כפל קנס. סגרו אותנו, זה לא עזר ושילמנו מחיר יקר מאוד שמצטרף למחירים הנוראיים ששילמנו קודם. תהיו אמיצים. תגידו שהגענו לממדי תחלואה כאלה שאיבדתם שליטה. זה לא קשור למסחר. תגידו לאזרחי ישראל: 'מתנצלים, אין ברירה, צריך לעשות סגר'".


איך לדעתך צריך להתנהל סגר כזה? "לא בחצי קלאץ' כשכל המקס סטוקים פתוחים וכולם מסתובבים ברחוב. לפתוח רק חנויות מזון ופארם וחשמל ורק עד שעה מסוימת ביום. תעשו סגר אגרסיבי לזמן קצר כדי שאנשים מעל גיל 60 וכאלה עם מחלות רקע, רופאים ואחיות ומורים יחוסנו במקביל ואז אפשר יהיה לצאת בבת אחת ולא בקילוח דק ומייגע".
מה אתם יודעים על עמדת השרים? "הם חושבים על ריסון מהודק - כדי לסגור את מה שהם יכולים לשלוט עליו: המסחר. זה הדבר היחיד שהם יכולים לאכוף, אז הם אומרים: 'בואו נראה לתושבי ישראל שאנחנו עושים משהו'. זה עלה התאנה של מדינת ישראל. כל זאת לנוכח העובדה, שהתרומה של המסחר לממדי ההדבקה נמוכה להחריד".
מה הנזק למגזר הקמעונאות? "כשממדי התחלואה יירדו יגלו עשרות אלפי משפחות עם חובות שייקחו להם שנים להחזיר. עד עכשיו נסגרו 90 אלף בתי עסק, כשבשנה רגילה נסגרים 20 אלף. כלומר, השמידו פה 70 אלף בתי עסק סתם וממשיכים להשמיד עם ההחלטות המטומטמות האלה".
מה קורה עם מלאי החורף בעולם האופנה? "יש בעולם האופנה מלאים בהיקף שנתי של 8 מיליארד שקל: 3 מיליארד בקיץ ו-5 מיליארד בחורף. הצלחנו למכור עד כה 15%-10% ממלאי החורף. כלומר, יש לנו במקרה הטוב סחורה בהיקף של 4 מיליארד שקל בחנויות ובמחסנים. בזכותה אנחנו מזמינים סחורה לקיץ. מה נעשה איתה? שמדינת ישראל תחשבו שוב פעמיים לפני שהיא סוגרת סקטור כל כך חשוב".
מה חושבים העובדים שלכם? "זאת התעללות בעובדים. החזרנו אותם מחל"ת לפני שבוע וחצי. מה הם יויו? איזה מין זלזול זה? חצי מיליון עובדים שהיה קשה מאוד להחזיר אותם כי הם מקבלים בחל"ת פחות 1,500 שקל ומעדיפים להישאר בבית".
איך קבוצת בריל הושפעה ממשבר הקורונה? "יש לנו 227 חנויות ברחבי ישראל בהן מועסקים למעלה מ-1,300 עובדים וחמישה אתרי סחר. כמו כל המסחר נפגענו באופן משמעותי מאוד בסגרים הקודמים. ניפגע גם מהסגר הקרוב אם יושת עלינו.
"נטלנו הלוואות מהבנקים כדי לצלוח את המשבר הכי גדול בתולדות המסחר בישראל. בימים אלו כשהמסחר פתוח אנחנו מוכרים בהיקפים זהים ויותר מכך לעומת התקופה המקבילה של השנה שעברה. ככל שיימשך זה יכול לעזור לנו לצלוח את המשבר הזה. אם יסגרו אותנו מחר בבוקר, זה עשוי להרע את מצבנו, אך לא עד כדי זה שנגיע לחדלות פירעון או פשיטת רגל חלילה. גם אתרי הסחר עובדים יפה. אנחנו קבוצה חזקה. ביצרנו את תזרים המזומנים שלנו באמצעות נטילת הלוואות והפחתת הוצאות, אבל אנחנו במצב מאתגר מאוד".
הקניונים יוותרו על דמי ניהול? "הם מתנהגים באופן די בוגר. הם מבינים שהם לא יכולים לגבות שכר דירה כשהמסחר לא עובד. גם הם חוטפים. יש לנו עדיין ויכוח איתם לגבי דמי הניהול".
יש עומס בקניונים? "לא. כרגע המצב בקניונים רגוע. הפתיחה שלהם במסגרת הפיילוט הייתה נוראית, 15 קניונים נפתחו ל-9 מיליון תושבים בבלאק פריידיי בהחלטה אווילית. אני יכול לשלוט כמה אנשים יגיעו למתחם הקניון?".
מתי להערכתך ייפתחו בתי הקפה והמסעדות? "באפריל-מאי. אנחנו רוצים מוקדם יותר. בהנחה שתוך חודש יחסנו את כל אוכלוסיית הסיכון - אין סיבה שלא להקדים את המועד".