ביום חמישי האחרון, באמצעות אירוע כמעט טכני, התחולל אירוע היסטורי שביכולתו לשנות את תעשיית ההייטק המקומית, כמו גם את שוק ההון המקומי, ולהשפיע באופן דרמטי על תיקי הפנסיה של הציבור כולו. ביום זה התפרסמה רשימת הזוכים במכרז של משרד האוצר, רשות החדשנות, רשות שוק ההון ורשות ני"ע לקבלת הגנה על ההשקעה בסטארט-אפים.

הגופים שזכו הם חברות הביטוח כלל ביטוח, מגדל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים; בתי ההשקעות פסגות ומור; והבנקים דיסקונט (באמצעות דיסקונט קפיטל), הפועלים, מזרחי טפחות ולאומי, באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות לאומי פרטנרס.
סטארט-אפים. אילוסטרציה    סטארט-אפים. אילוסטרציה
סטארט-אפים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במסגרת המכרז, עשרת הגופים האלו מתחייבים לבצע השקעות בסטארט-אפים בתוך 18 חודשים, וזאת במסגרת סבבי השקעה של עד 120 מיליון שקל ובשיתוף גופים אחרים כמו קרנות הון סיכון, וכן להמשיך להחזיק בהשקעה במשך שבע שנים, ובתמורה לכך המדינה מבטיחה 40% מההשקעה הכוללת שלהם במידה שירשמו עליה הפסד. לטובת רשת הביטחון הזו העמידה סכום של כ-2 מיליארד שקל, מה שאומר שבמהלך 18 החודשים האלו יוזרמו לתעשיית ההייטק המקומית 4-5 מיליארד שקל. להערכת גורמים מקרב הממשל, הסכומים יושקעו בתוך 12 חודשים.
דבר זה הופך את הגופים הפיננסיים לשחקנים משמעותיים בזירה המקומית, שכן ב-2019 היקף ההשקעות בחברות הייטק מקומיות הגיע לשיא של כל הזמנים ועמד על 8.3 מיליארד דולר. בשנה הקודמת היקף ההשקעות הסתכם ב-6.4 מיליארד דולר. בשל משבר הקורונה, בשנה הנוכחית ובשנה הבאה הסכומים צפויים להיות קרובים יותר לאלו של 2018. כלומר, השקעות של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר מצד הגופים הפיננסיים המקומיים הופכות אותם לשחקנים שחולשים על כ-20% מהשוק. אך המשמעויות חורגות מעבר לכך.
אינפו כלכלה השקעה הייטקאינפו כלכלה השקעה הייטק

דחיפה לגופים הקטנים

ראשית, המכרז מכניס לשוק את הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל בדלת הראשית, והצפי הוא שלא רק שהם לא ייצאו מהשוק לאחר מכן, אלא שהנוכחות שלהם תגדל. קודם כל, בשל ההתחייבות של הגופים להחזיק בסטארט-אפים שבהם ישקיעו במשך שבע שנים. על מנת לשמור על חלקם היחסי בחברות אלו, הם יצטרכו להשתתף בסבבי השקעה עתידיים. להערכת גורמי הממשל, הגופים המוסדיים ישקיעו לפחות עוד מיליארד שקל בשל כך. כספים אלו לא יקבלו רשת ביטחון מהמדינה.
כמו כן, אם יראו כי טוב, הם ירחיבו את קשת ההשקעות שלהם, מעבר לגיוסים של 120 מיליון שקל. ויש להם איך. הבנקים והגופים המוסדיים מנהלים כל אחד בין עשרות מיליארדי שקלים למאות מיליארדי שקלים. כך שעבורם גיוסים של 120 מיליון שקל זה כסף קטן. זהו גם הצפי של ניר אדלר, שותף־מנהל בקרן ההון סיכון הישראלית SOMV, שמבצעת השקעות יחד עם מנורה מבטחים שזכתה במכרז. לדבריו, "המכרז הזה הוא זריקת עידוד להשקעות בסכומים גדולים יותר".
בנוסף, אם הגופים המוסדיים ירוו נחת מההשקעות האלו, גם גופים מוסדיים נוספים עשויים ללכת בעקבותיהם ולהשקיע בהייטק. בניגוד למגזר הבנקאי, שלמעשה התייצב כולו למכרז וזכה (למעט הבנק הבינלאומי), בקרב בתי ההשקעות וחברות הביטוח לא כל השחקנים ניגשו, או שלא זכו, וכך גופים חזקים מאוד כמו חברת הביטוח הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם נותרו בחוץ. לכן ההערכה היא שכעת גם הם יכניסו יד לכיס וישקיעו בסטארט-אפים.
מי שירוויחו מהמהלך הם, בין היתר, סטארט-אפים קטנים שכיום מתקשים לבצע גיוסים, על אחת כמה וכמה בשל משבר הקורונה, וזאת מהסיבה הפשוטה שהתחרות בשוק תגדל. השוק המקומי נשלט כיום על ידי כסף זר, בעיקר של קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים אמריקניים (כמו קרן הפנסיה של קליפורניה, קלאפרס), כשלצדם פועלות גם כמה קרנות הון סיכון ישראליות גדולות, דוגמת פיטנגו, ויולה, ו-JVP. המטרה של המכרז היא לשנות את המאזן, אבל הוא גם יוביל לכך שליותר סטארט-אפים יהיה קל יותר לבצע גיוסים.
ואכן, במסגרת המצגות שערכו הגופים הפיננסיים הישראליים במהלך המכרז, רבים מהם הצהירו שהם אינם מתכוונים להתחרות על השקעות בתחומים המסורתיים של תעשיית ההייטק, אלא להשקיע בתחומים חדשים שצמאים להשקעות כמו פודטק, ביוטק, הלת'קר, פינטק ואינושרטק.
אבל לא רק סטארט-אפים קטנים יוכלו ליהנות מכניסת המוסדיים לשוק, אלא גם קרנות הון סיכון קטנות. מנהל באחת מהקרנות האלו אמר לכלכליסט כי "אם בעבר יכולנו להשקיע עד 5 מיליון דולר בכל סבב, אז עם גוף מוסדי ישראלי נוכל להציע כבר סכום כפול ולהתחרות על ההשקעות עם כל הקרנות הגדולות".
לצד זאת, עומד החשש שבשל התחרותיות הגוברת, ובמקרה של הזוכים במכרז גם ההכרח, הכסף יזרום גם לסטארט-אפים לא מוצלחים במיוחד. נכון, על הגופים הפיננסיים שזכו במכרז לבצע את ההשקעות יחד עם קרנות הון סיכון וגופים אחרים שמתמחים בהשקעות כאלו, אולם בשל התחרותיות ייתכן מצב שבו אותם גופים ינסו לשתף את הגופים הפיננסיים הישראליים בהשקעות שבהן הם מאמינים פחות, ויעדיפו לבצע לבד השקעות שבעיניהם מבטיחות מאוד. כמו כן ישנו החשש כי התחרות תגרום לניפוח שווי של חברות. אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון האמריקנית בסמר, ואחד המשקיעים הבולטים בהייטק הישראלי, חושב שמדובר בבזבוז. "ההייטק הישראלי בוער ומדינת ישראל רק מוסיפה חומר בערה. זה המקום האחרון במדינה שצריך עזרה כרגע, ואני מתבייש".
הסיכונים המדוברים הם בעצם סיכון לכספי ציבור. אולם אחת הדמויות הבכירות בשוק ההייטק המקומי אמרה לכלכליסט כי "הסיכוי שכספי ציבור יבוזבזו לא קיים". למעשה, אותו אדם בטוח בכך כל כך עד כדי כך שהוא אמר כי "הגופים הפיננסיים שזכו במכרז לא יעשו שימוש בביטחונות שקיבלו מהמדינה, פשוט כי הסיכוי שהשקעה של מאות מיליוני שקלים תניב תשואה שלילית הוא מאוד נמוך. אם זה יקרה, זה יהיה בשוליים. בנוסף, השקעה אחת טובה מפצה על רבות אחרות טובות פחות".

ברקת יוצא לקרב

מרוויחה פוטנציאלית נוספת היא הפנסיה של הציבור. כיום, הגופים המוסדיים כמעט לא משקיעים בחברות הייטק, מה שמבטיח שהחסכונות של הציבור לא נהנים מאקזיטי ענק של מיליארדי דולרים. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין בראיון לכלכליסט כי מבחינתו לא ייתכן שהחוסכים בישראל לא ייהנו מפירות ההייטק הישראלי, בעוד החוסכים האמריקנים, שחשופים להשקעות כאן דרך קרנות הפנסיה שלהם, דווקא כן.
נראה שגם המפקח של חברות הביטוח והגופים המוסדיים, משה ברקת, הממונה על שוק ההון, חושב כך. לדבריו, "העובדה שחלק משמעותי מההקצאה הגיע לבנקים ולא לחוסכים לפנסיה תוביל את הרשות לדרוש את הרחבת המתווה, כך ש-2 מיליארד שקל יגיעו לידי החוסכים לפנסיה".
משה ברקת רשות שוק ההוןמשה ברקת רשות שוק ההון
משה ברקת, הממונה על שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
מנגד, בכירים ברשות החדשנות דחו את הטענה ואמרו ש"כדי לייצר שינוי מבני בשוק, יש ליצור תחרות ואקוסיסטם. צריך מגוון של שחקנים כי כל אחד עובד בצורה שונה ומביא איכות אחרת".