תזכורת: "יהיו פה מאות אלפי מובטלים"
(צילום: חגי דקל)

משבר הקורונה טלטל את שוק העבודה בישראל. סקר שערך בשבועיים האחרונים המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף עד כמה מצב העובדים בישראל התערער במשבר האחרון, ועד כמה קיימים פערים בין סוגי העובדים בישראל. הסקר נערך לפני כשבועיים וכולל מדגם מייצג של 572 שכירים ועוד 188 עצמאיים.
מתוצאות הסקר עולה כי 37% מהשכירים בישראל הוצאו לחופשה - רובם הגדול לחל"ת. משבר הקורונה חושף את הפערים בביטחון התעסוקתי בין קבוצות שונות במשק במלוא העוצמה.
3 צפייה בגלריה
קניון מלחה ריק מאנשים בעקבות הנחיות משרד הבריאות
קניון מלחה ריק מאנשים בעקבות הנחיות משרד הבריאות
קניון מלחה ריק מאנשים בעקבות הנחיות משרד הבריאות
(צילום: גיל יוחנן)
כך למשל בעוד רק 17% מהשכירים המאוגדים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), 36% מהעובדים שאינם מאוגדים הוצאו לחל"ת. כמו כן בולט הפער בין העובדים במגזר הציבורי לפרטי: רק 3% מהעובדים הלא מאוגדים הוצאו לחופשה בתשלום, לעומת 13.5% מהעובדים המאוגדים. במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בעיקר בעובדים מהמגזר הציבורי שהוצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה שלהם.

שכירים מול עצמאים

פער בולט נוסף בסקר הוא במצב העצמאים לעומת השכירים. רק 9% מהעצמאים ציינו כי הם ממשיכים לעבוד כרגיל, לעומת 47% מקרב השכירים. כמו כן 60% מהעצמאים ציינו כי הפסיקו לעבוד לחלוטין מתחילת המשבר לעומת "רק" 39% מקרב השכירים.
לא בכדי זעקו העצמאים כי המדינה מזניחה אותם: 90% מהעצמאים צופים ירידה בשכרם בחודשים מרץ-אפריל, לעומת 48% מקרב השכירים. כמו כן 43% מהעצמאים מעריכים כי לא ירשמו בכלל הכנסה.
"המשבר הנוכחי חשף וחידד את הפערים בביטחון התעסוקתי והסוציאלי בישראל בצורה הכי בולטת שנתקלתי בה מבין כל המשברים שהיו כאן", אומרת דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
"3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, בעוד כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין חודש עד לקבלת מענה למצוקתם, ובתקופה כזו מדובר במונחים של נצח", היא מוסיפה.

פערים ענפיים

אבירם מציינת כי נחשף גם הפער בין הענפים השונים במשק: "אנחנו רואים פער שלא נראה באף משבר בין ענפים, כמו למשל ענף המסעדנות שעומד לקרוס, ולעומת זאת ההייטק והייצוא שנותרים יציבים".
עד כה נרשמו יחסית מעט פיטורים, אולם החשש המרכזי הוא שהחופשה ללא תשלום אליה הוצאו העובדים הוא רק תחנה בדרך לפיטורים במקרים רבים. ואכן מהסקר עולה כי 37% מהעובדים שהוצאו לחופשה חוששים שלא יוחזרו לעבודתם. גם כאן בולט הפער בין עובדים מאוגדים לאלו שאינם, בעוד 77% מהעובדים המאוגדים מאמינים שיחזרו לעבודה רק 60% מהעובדים שאינם מאוגדים בטוחים בכך.
בנוסף, שיעור העובדים הבטוחים שיחזרו לעבודה הולך ועולה עם ההכנסה: רק 22% בקרב המקבלים שכר נמוך בטוחים שיוחזרו לעבוד, לעומת מעל 50% מקרב אלה המקבלים שכר הגבוה הרבה מהשכר הממוצע.
פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, וכיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי לא סתם העובדים בשכר נמוך יותר חוששים יותר מאלו שבשכר גבוה: "בשינוי במחזורי עסקים, האוכלוסייה החלשה נפגעת יותר. למעסיק פחות קריטי להמשיך ולהעסיק אותם, כי יהיה פחות אובדן של ידע ספציפי, בעוד אצל עובדים יותר מיומנים עלות התחלופה וההכשרה הרבה יותר גבוהה".
פלוג חושבת שהמדינה צריכה לסייע בנושא: "כשאי הוודאות לגבי ההמשך עדיין גבוה, יש לעודד את המעסיקים להחזיר בהדרגה לעבודה את השכירים שהוצאו לחל"ת, באמצעות סבסוד שכר חלקי למעסיקים כפי שנעשה עד כה בחלק ממדינות אירופה".
3 צפייה בגלריה
קרנית פלוג
קרנית פלוג
פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל
(צילום: אלכס קומולויסקי)

רוב הציבור נזיל

הסקר בחן את מצבם הפיננסי של העובדים, ושם ניתן למצוא נקודת אור. למרבית הנשאלים יש עודפי נזילות שיאפשרו להם לצלוח את החודשיים הקרובים, ויחפו על הירידה בהכנסות. רק כרבע מכלל הנשאלים ציינו כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו. "לרוב הציבור יש עודפי נזילות לשימוש בעת המשבר, וזו נקודה חיובית. לטעמי, הכלים של הגדלת אוברדראפט ועידוד הבנקים להגדיל מסגרות אשראי, יכול לגשר על הפער שנותר אצל שאר הציבור", אומרת פלוג.
על אף שלרוב הציבור יש אמצעים לעבור את התקופה הזו, מדובר בתמונת מצב שברירית. מהסקר עולה כי מבין מי שיש לו כסף נזיל, אצל קרוב למחצית מדובר בסכום שמספיק למספר שבועות, כלומר אם המשבר יתארך, הוא עלול לשאוב לתוכו גם אנשים שהגיעו אליו במצב כלכלי טוב ועם עודפי נזילות.
בנוסף, מתוצאות הסקר עולה כי 63% מהמשיבים ציינו כי לא היו באוברדרפט לפני משבר הקורונה, אולם מחציתם מעריכים שהימשכות מצב זה עד לאחר החזרה מחופשת הפסח יחייב אותם להיכנס לאוברדרפט. מצבם של העצמאים חמור מכך: כ-45% מהם מעריכים כי ייכנסו למינוס אם המצב יימשך גם לאחר החזרה מחופשת הפסח.