ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (רביעי) הצעת חוק שהוגשה על ידי שר האוצר ישראל כץ שתאפשר הקמת פלטפורמות מסחר חדשות, וליצור למעשה "בורסה ייעודית". החוק כולל את הגדלת סמכות הפיקוח של רשות ניירות ערך על חתמים ומפיצים, ומעניק לה סמכות לקבוע את התנאים לביצוע הנפקות של תאגידים חסרי פעילות עסקית, במטרה "לבטח" את הסיכונים לטובת המשקיעים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החוק מציע להניח את התשתית להקמת בורסה ייעודית בישראל, בין היתר, על ידי הסרת חסמים לרישוי בורסה וכן קביעת הקלות ברגולציה שתחול על תאגידים שניירות ערך שלהם יירשמו למסחר בבורסה הייעודית. ההצעה כוללת את הסמכויות שיש לתת בידי הרשות לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר. בהתאם, מוצא לקבוע איזונים מתאימים, שיתחשבו, בין היתר, באופי פעילותה של בורסה ייעודית והתאגידים שניירות הערך שלהם יסחרו בה, סוגי לקוחותיה או סוגי ניירות הערך שייסחרו בה.
1 צפייה בגלריה
הבורסה בתל אביב. יוקמו פלטפורמות מסחר חדשות
הבורסה בתל אביב. יוקמו פלטפורמות מסחר חדשות
הבורסה בתל אביב. יוקמו פלטפורמות מסחר חדשות
(צילום: shutterstock)
הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר, לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים, כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.
ההצעה להגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים נועדה להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על עניינם של ציבור המשקיעים. כמו כן, אושר להעניק לרשות סמכות לקבוע תנאים להנפקת ניירות ערך של תאגידים חסרי פעילות עסקית או נכסים, המבקשים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכספי ההנפקה. בהנפקות כאמור אין ייעוד ידוע או מוגדר דיו במועד ההנפקה לכספי התמורה או שאין לתאגיד פעילות עסקית או נכסים כלשהם במועד זה. במצב דברים זה, הרשות מבקשת להגדיל את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה.
בחודש ינואר 2020 פרסמה הרשות קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטאליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות. בהתאם למסקנות הוועדה לבחינת מיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל נמצא כי בטכנולוגיות אלו טמון פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הערך החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת. בעקבות פרסום הקול קורא מספר יזמים הביעו עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות.
שר האוצר, ישראל כץ: "לאחר שהנחיתי לקדם את הקמת הבורסה הנוספת, ביצענו היום צעד חשוב במסגרתו אושרה בוועדת שרים לחקיקה פתיחת בורסה נוספת, אשר תהיה בעלת ערך רב למשק הישראלי, במיוחד על רקע משבר הקורונה וכדי להיערך כראוי לתנופת הצמיחה הצפויה למשק בתום המשבר. הדבר יקדם את מדינת ישראל אל עבר הרגולציה המקובלת ביתר מדינות העולם המערבי, ויקדם גיוסי הון וחוב של עסקים קטנים מאלה שמקובל להנפיק בבורסה".
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "לצד הגידול המבורך בפעילות בשוק ההון, אנו כל הזמן עם היד על הדופק כדי לעדכן ולהדק את סל כלי הפיקוח לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים. הרשות ערה למתרחש ונמצאת בשיח רציף עם השוק, במקומות ובצמתים הדורשים את מעורבותנו – אנחנו שם, כדי להבטיח שהגורמים המעורבים בהנפקה פועלים על פי חוק, כדי להגן על משקיעים. המטרה שלנו היא לבנות מנגנוני הגנה למשקיעים ולהציב רף גבוה ומחמיר ליזמים, כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בהנפקות אלו".
מנכ"ל הרשות לניירות ערך, עו"ד עודד שפירר הוסיף בשיחה עם ynet: "אנחנו פותחים פה פתח לאפשרות ליצירת פלטפורמות חדשות למסחר בניירות ערך. אפשרות לסוגים אחרים של בורסות שסוחרות בשווקים דיגיטליים ופתח ליזמים שיבואו להרים פה פלטפורמות כמו בורסת ESG, בורסה שתכלול חברות טכנולוגיה מכל העולם ועוד הרבה אפשרויות. זו אפשרות לקפיצה דיגיטלית כמו עוד כל מיני מקומות בעולם שעשו את הקפיצה הזאת".