מנכ"ל WeWork ישראל מספר באולפן ynet על אחיו, אלכס, שנפל בעת שירותו
(צילום: שחר גולדשטיין)

"כשמשהו כזה קורה במשפחה שלך כשאתה בן 20, זה צומת ראשי בחיים שלך, הכל משתנה". כך מספר באולפן ynet בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל, שאיבד את אחיו, סגן אלכס זינגר ז"ל, לפני 34 שנים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אחי אלכס עלה לארץ ב-1985, התגייס לצנחנים ושירת שם כקצין, ונהרג ביום הולדתו ה-25 בהר דוב בהיתקלות יחד עם עוד שני חיילים", מספר בנג'י. חוליית מחבלים שעשתה את דרכה במטרה לתקוף מטרות אזרחיות בישראל הפתיעה את אלכס ומפקד פלוגתו, רונן וייזמן, בסיור שעשו ברצועת הביטחון בלבנון. מפקד הפלוגה נפגע ונפטר מאוחר יותר מפצעיו, ואלכס שחש לעזרתו עם חובש, נהרג מיד. המאגיסט אורן קמיל מצא גם הוא את מותו בעת שניסה לעזור לפצועים.
2 צפייה בגלריה
בנג'י זינגר
בנג'י זינגר
מנכ"ל WeWork ישראל, בנג'י זינגר
(צילום: באדיבות "מסע")
בני משפחת זינגר גרו בארה"ב, ולפני האסון שפקד אותם עבר בנג'י לישראל, במטרה להתגייס לצה"ל כחייל בודד. "למעשה התגייסתי חודש אחרי שאלכס נהרג", הוא מספר. כשהחליט להתגייס לצה"ל הוא לא תכנן לעלות ולהשתקע בארץ, אלא רק לשרת בצבא. "לא גדלנו כציוניים אז אין ספק שאחרי שאלכס נהרג זה גרם לי לקבל הרבה החלטות משמעותיות בחיים".
אלכס היה נוהג לכתוב הרבה בתקופה שלו בלבנון, והיומן האחרון שלו נמצא עליו לאחר שנהרג. "הוא השאיר הרבה מכתבים, גם בהפסקה של חמש דקות הוא היה מוציא פנקס וכותב או מצייר לחברים ולמשפחה. ההורים שלי הרכיבו מהמכתבים ספר אחרי שהוא נהרג", אומר בנג'י. "שנה שעברה לא היינו בקבר, והשנה אנחנו מתרגשים לחזור אליו ביום הזיכרון. כמעט בכל שנה עומד שם עולה חדש מארה"ב, צעיר, שמחזיק את הספר שלו. למורשת של אלכס, בטח בשבילנו, בשביל המשפחה, יש הרבה השפעה, וגם עבור אנשים אחרים".
2 צפייה בגלריה
אלכס זינגר ז"ל
אלכס זינגר ז"ל
אלכס זינגר ז"ל
(צילום: אלבום פרטי)
מנכ"ל ארגון מסע, עופר גוטמן, שמארגן את טקס יום הזיכרון ליהדות התפוצות מדי שנה, מספר כי "בטקס השנה נדבר על אלכס, ובנג'י יניח זר וגם יקרא את הקדיש בשם המשפחות השכולות. זה טקס מאוד מיוחד. הדגש של הטקס הזה, שהפך להיות הטקס המרכזי שמיועד ליהדות התפוצות, כי הוא באנגלית ומשודר למיליוני צופים בעולם היהודי, זה לחבר אותם ליום הכל כך ישראלי הזה. כל ישראלי מבין מה מרגישים באותו יום, ואנחנו רוצים שגם ביהדות התפוצות יתחברו וירגישו שזה חלק מהם.
"כל מה שאנו עושים בטקס הזה הוא להתרכז באנשים כמו אלכס זינגר ז"ל ואחרים, שהגיעו לכאן כחיילים בודדים ונלחמו איתנו ונפלו במערכות ישראל. גם כאלו שלצערנו נהרגו בפעולות האיבה. זו הדרך שלנו גם לתת לאלפי משתתפי מסע שנמצאים איתנו בארץ השנה, להרגיש חלק מהיום הכל כך חשוב הזה.
"אנחנו עושים את הטקס הזה ביד השריון בלטרון, יש 6,000 משתתפים שמגיעים בדרך כלל (השנה יהיו מאות בלבד בגלל ההגבלות)". גוטמן מספר כי "כשהמשתתפים מגיעים לטקס הם לא יודעים לקראת מה הם באים, לא כמו ישראלים צברים שמגיעים שקטים ובאווירה של יום הזיכרון. שם לא. הם מגיעים לפעמים באווירה אחרת לגמרי, וברגע שהם מתיישבים ומתחיל הטקס והם מתחברים ושומעים את סיפורי הנופלים, אז הם יכולים להתחבר לזה באופן אישי, ואז זה פשוט נופל מאוד חזק בחוויות שלהם במהלך התקופה בארץ, הם מציינים את זה כאחד מהימים החשובים ביותר ומהחוויות המעצבות שלהם לקשר עם ישראל".
בנג'י מוסיף: "זה מדהים מה שהם עושים. אני גדלתי בארה"ב, ויש יום הזיכרון בארה"ב (memorial day) - זה יום של שופינג. ואז אותם אמריקנים באים לפה וחווים את הדבר הזה וזה יוצר חיבור מאוד חזק. בע"ה יש 250 אלף יהודים שרוצים לעלות ארצה עכשיו, שיהיו איתנו פה גם בימים האלה".
פרסום ראשוני: 15:31 , 13.04.21