תזכורת: כלכלנים ונשיא להב משוחחים באולפן ynet על ההשלכות של המענק לכל אזרח
(צילום: ניצן דרור)

שיעור העובדים שנפגעו בשל משבר הקורונה ופוטרו או הוצאו לחל"ת, גבוה במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך יחסית, ובעיקר בקרב צעירים ונשים. גם בענפים בהם השכר גבוה, שיעור העובדים המושבתים הוא בעיקר בקרב בעלי השכר הנמוך. כך עולה מדו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שניתח את מדיניות התעסוקה בישראל ובמדינות המפותחות בתקופת משבר נגיף הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדו"ח הוכן לבקשת ח"כ רם שפע, לקראת דיון שייערך ביום רביעי בכנסת בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ. מהנתונים עולה כי שיעור ההשבתה בקרב הצעירים בגילאי 25-34 היה 24%, לעומת 17% בגילאי 45-54. 46% מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד חודש אפריל היו מתחת לגיל 34, כשליש מהם בגילאי 15-24. שיעור ההשבתה של נשים, שהן בעלות שכר נמוך יחסית, גבוה לעומת הגברים, עם 21% לעומת 16% בהתאמה. בסף הכל, 56% מהעובדים המושבתים הם נשים.
לשכת התעסוקה בחולוןלשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
עוד מלמדים הנתונים כי השכלה גבוהה מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להיות מושבת. שיעור המושבתות בקרב מי שאינן מחזיקות בתואר אקדמי כפול מבעלות תואר - 24% לעומת 12% בהתאמה, וקצת יותר מכך בקרב הגברים (18% ו-8% בהתאמה). 89% מהמושבתים הם ללא תואר אקדמי.

אומדן דמי האבטלה ששולמו: 4,181 שקל

בדו"ח מצוין כי השכר הממוצע של העובדים המושבתים היה 6,342 שקל, כ-60.5% מהשכר הממוצע בשנת 2019. אומדן דמי האבטלה ששולם עמד בממוצע על 4,181 שקל, המהווה כ-66% מהשכר הממוצע של העובדים המושבתים. ההכנסה של רוב העובדים המושבתים ממוקמת בעשירון שלישי (10,000 שקל הכנסה חודשית ממוצעת למשק בית) עד עשירון שביעי (16 אלף שקל בממוצע), כלומר משקי בית הנכללים במעמד הביניים הנמוך.
מחאת העובדים הסוציאליים בקריית הממשלה בחיפהמחאת העובדים הסוציאליים בקריית הממשלה בחיפה
יותר נשים מושבתות מגברים בעקבות המשבר. מחאת העובדים הסוציאליים בקריית הממשלה בחיפה
(צילום: איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים)
הנתונים מלמדים כי גם בקרב ענפים בהם השכר גבוה מהממוצע, העובדים שהושבתו הם בעלי השכר הנמוך. כך, בענף אספקת חשמל ומים ושירותי ביוב, השכר הממוצע עומד על כ-23.2 אלף שקל, בעוד ששכר העובדים המושבתים על כ-11.2 אלף שקל. בענף תכנות וייעוץ מחשבים, בו השכר הממוצע עומד על 21.4 אלף שקל, שכר העובדים המושבתים עמד על 11.8 אלף שקל, בענף שירותי מידע, שבו השכר הממוצע הגבוה ביותר (23.4 אלף שקל), שכר העובדים המושבתים עמד על 11.2 אלף שקל.
בדו"ח מצוין כי לפי תחזית ה-OECD, בתרחיש המתון שיעור האבטלה בישראל בשנת 2020 יגדל ב-5.5 נקודות אחוז לעומת 2019, בהשוואה לגידול של 2.4 בממוצע ה-OECD ו-7.3 בממוצע גוש האירו. בתרחיש החמור, שיעור האבטלה בישראל בשנת 2020 יגדל ב-5.7 נקודות אחוז לעומת 2019, בהשוואה לגידול של 9.5 בממוצע ה-OECD ו-2.5 בממוצע גוש האירו.
ח"כ רם שפעח"כ רם שפע
יוזם הדו"ח, ח"כ רם שפע
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
עוד מצוין, כי השפעת המשבר הכלכלי צפויה להתבטא בהעמקת הפערים הקיימים בין השכירים בישראל. כך, אם בעבר הפערים היו בעיקר ברמות השכר ופחות בשיעורי האבטלה לפי גיל, הרי שבעקבות המשבר צפוי כי פערים השכר שהיו גבוהים יתרחבו, ופער שיעור האבטלה לפי גיל יתרחב.

כיצד ישראל פעלה לעומת מדינות אחרות?

בבחינת ההתמודדות עם משבר התעסוקה, מצוין כי מדיניות התעסוקה בישראל מאז תחילת המשבר הגדילה את רשת הביטחון החברתית, הקלה את התבחינים לקבלת דמי האבטלה והאריכה את תקופת מתן דמי אבטלה, זאת בדומה למדינות מפותחות אחרות. עם זאת מצוין כי "בישראל הצעדים יושמו בהדרגה ובמשורה והותירו מאות אלפי עובדים ומעסיקים באי ודאות, וזאת בעלות תקציבית גבוהה".
הפגנת צעירים נגד התוכנית הכלכליתהפגנת צעירים נגד התוכנית הכלכלית
הפגנת צעירים נגד התוכנית הכלכלית
(צילום: יאיר שגיא)
בחינת המדיניות במדינות אחרות מצאה כי יש מספר כלי מדיניות נוספים לעידוד התעסוקה בתקופת המשבר שלא ננקטו בישראל, ושנועדו לשמור על המשכיות תעסוקתית ושמירה על מצבת העובדים, לרבות סבסוד שכר למעסיקים, סבסוד קיצור שעות עבודה ושילוב ביניהם.
בין אלו מצוין סבסוד חלק משכר העובד על ידי המדינה, כפי שנהגו בקנדה, אוסטרליה, לטביה, סלובניה, פולין, סלובקיה, ספרד ואירלנד. בדו"ח מצוין כי סיוע זה מאפשר על שמירה של העסקת העובד והזיקה למקום עבודתו, וכי בחלוף המשבר העובדים חוזרים לעבודה ומשלימים את שעות העבודה אותם הם חייבים למעסיק.
דרך נוספת שמודגמת היא סבסוד קיצור שעות העבודה, במסגרתה המדינה משלמת לעובד את ההפרש בין שעות העבודה בשגרה לבין שעות העבודה בתקופת החירום. בדו"ח מצוין כי בחלק מהמדינות באירופה (גרמניה, צרפת, בלגיה ופורטוגל) הסבסוד לעובד ניתן באמצעות המעסיק, וכך נשמרת הזיקה בין העובד למעסיק. בנוסף, מצוין כי "ניתנת גמישות העסקה למעביד בהתאמת מצבת העובדים למצב הנדרש. מצד שני כלי זה עשוי למנוע התייעלות במשק כמו מעבר של עובדים בין ענפי תעסוקה. במדינות אחרות (בריטניה, ספרד, דנמרק, פינלנד ואירלנד) הסבסוד ניתן ישירות לעובד כדמי אבטלה".

בגרמניה: קיצור שעות עבודה וסבסוד שכר

כמו כן, מודגם המודל הגרמני של סבסוד קיצור שעות העבודה, המשלב בין צמצום שעות העבודה וסבסוד שכר למעסיקים לתקופה מוגבלת של עד שנה. יתרה מכך, המעסיקים מקבלים החזר מלא על הפרשות לביטוח הלאומי והמדינה מסבסדת חברות שבהן נפגע שכרם של לפחות 10% מהעובדים. חברות המעסיקות עד תשעה עובדים מקבלות מענק חד פעמי של עד 15 אלף אירו.
פסגה האיחוד האירופי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקלפסגה האיחוד האירופי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל
החזר מלא על הפרשות לביטוח לאומי. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל
(צילום: AFP)
כ-650 אלף חברות פנו וקיבלו אישור ליישום התוכנית מתחילת המשבר וכעת המודל מועתק למדינות רבות באירופה. תכניות ממשלתיות אלו מפצות עובדים על אובדן ההכנסה בזמן שעבדו שעות מקוצרות ומקלות על המעסיקים לצמצם זמנית את שעות העבודה, כך שתהיה התאמה טובה יותר לדרישות התפוקה ולהגבלות. המעסיקים לא מפטרים עובדים אלה, ועל כן התוכניות עוזרות לשמור על רמות תעסוקה קבועות במהלך המשבר.
לפי הדו"ח, תכניות אלו מועילות לכל הצדדים: לעובדים הקבועים, שיכולים להמשיך בעבודה קבועה בזמן תקופת ההאטה; לעסקים, שכן מאפשרות להחזיק צוות מקצועי ללא צורך במשאבים נוספים לגיוס מחדש בשלב התאוששות המשק; לממשלה, שכן השמירה על המשכיות בתעסוקה לא מצריכה מענק חזרה לעבודה; ולמשק, שכן, מצמצמות ביעילות את הקצאת העבודה מחדש למשרות יצרניות יותר. עם זאת מצוין, כי תכניות אלו עשויות ליצור חוסר יעילות בשוק העבודה ולהגביל את הגישה לשוק לפרילנסרים, עובדים זמניים ובמשרה חלקית, שאינם זכאים ועשויים להיות מודרים מהשוק.
דוגמה נוספת היא כלי סיוע שהונהג בארה"ב, של הגנה על המשכורת, במסגרתו ניתנת הלוואה שנועדה לספק תמריץ ישיר לעסקים קטנים לשמור על עובדיהם בשכר. כלים נוספים שננקטו בעולם במטרה לסייע למעסיקים לשמר את העובדים ולתמוך במעסיקים כלכלית לפי הדו"ח, הם הקלות במיסים הישירים והעקיפים למעסיקים כגון הפחתת חלקו של המעסיק בדמי הביטוח הלאומי, והשתתפות הממשלה במימון חלק המעסיק בהפרשות הפנסיה והלוואות בערבות המדינה.