בימי מגפת הקורונה לא הקדשנו די זמן לחוק חדש וחשוב שישפיע על חיי העובדים והעובדות בישראל. ב-25 באוגוסט פורסם תיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד שייכנס לתוקף ב-25 באוקטובר. חוק שכר שווה קובע חובה בסיסית החלה על כל מעסיק - לשלם שכר שווה לעובד ולעובדת העושים אותה עבודה, עבודה זהה בעיקרה או שוות ערך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התיקון מטיל על מעסיקים במגזר הפרטי (בעיקר גדולים) חובת פרסום ומסירת מידע על פערים מגדריים בשכר במישור הפנימי והציבורי. "ממון" ו-ynet מסבירים לעובדים ולמעסיקים מהן זכויותיהם וחובותיהם על פי החוק באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, מייסדת משרד רובין שמואלביץ ומייצגת מעסיקים גדולים.
(צילום: shutterstock)
מהן החובות שמטיל התיקון על המעסיקים? התיקון מחיל על מעסיקים פרטיים המעסיקים יותר מ-518 עובדים שלוש חובות חדשות: לפרסם דו"ח פנימי על פערי השכר בין נשים לגברים בפילוח לקבוצות, לסוגי משרות או לסוגי דירוגים, עם פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים; למסור מידע לכל עובד ועובדת על הקבוצה שאליה הם משתייכים בפילוח העובדים ועל פערי השכר באותה הקבוצה באחוזים; לפרסם דו"ח פומבי לציבור (גם ברשת) שבו יוצגו פערי השכר הממוצע של העובדים באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה.
אני מעסיק 15 עובדים ועובדות. יש הבדלי שכר. אני חייב לפרסם דו"ח על פי התיקון לחוק? מעסיק עם פחות מ-518 עובדים לא חייב לפרסם דו"ח. קיימת חובה כללית בסעיף 7 לחוק, שלפיו "מעסיק ימסור לעובד, לדרישתו, מידע לעניין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי העניין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר". כלומר, מעסיק שלו פחות מ-518 עובדים חייב במסירת מידע לעובד, אך אינו חייב בפרסום דו"ח מכוח התיקון.
מהי תדירות הפרסום על פי התיקון? הפרסום צריך להיות על בסיס שנתי. חובת פרסום הדו"חות הראשונים נקבעה ל-1.6.22, ל-2021.
אין חשש כי הפרסום יפגע בפרטיות? פרסום הנתונים לא יהיה שמי אלא קבוצתי, והתיקון מסייג שלא יהיו בפרסום נתונים שיש בהם פגיעה בצנעת הפרט או אפשרות לגלות זהות של עובד. עו"ד שמואלביץ מדגישה כי "החוק מבחין בין הפרטים המורחבים שייכללו בדו"ח הפנימי (ויימסרו גם לעובדים במקום העבודה) לפרטים הכלליים יותר שיפורסמו לציבור".
עוה"ד דפנה שמואלביץעוה"ד דפנה שמואלביץ
עוה"ד דפנה שמואלביץ
(צילום: ורמי זרנגר)
מהי מטרת הפרסום לציבור? תביעת עובדת לתשלום פיצויים על אפליה נמשכת זמן רב, ולעיתים לא מוגשת בשל היעדר משאבים או חשש מעימות עם המעסיק, בפרט בתקופת העבודה. "הפרסום נועד לשמש כלי נוסף, בעל שיניים ואפקט מיידי, לאלץ מעסיקים לתקן אפליה: פרסום נתונים מפלים יתייג את המעסיק כמפלה ויפגע בשמו הטוב; פרסום נתונים כוזבים הוא עבירה פלילית", מציינת עו"ד שמואלביץ.
מה יכולה לעשות עובדת שתגלה כי היא מופלית לרעה לעומת גבר באותו תפקיד? יש לה זכות לבקש מהמעסיק הסברים על הנתונים שמסר. אם הם לא יניחו את הדעת, העובדת יכולה לדרוש מידע נוסף, לפנות לארגוני עובדים או לארגוני נשים שיטפלו בתיקון האפליה, ולפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולהתלונן נגד המעסיק. לנציבות יש סמכות להורות למעסיק בצו למסור לה את הדו"ח הפנימי שערך ולבדוק אותו. אם יש לעובדת נתונים על אפלייתה או שהמעסיק מסרב למסור מידע, אפשר להגיש תביעה לביה"ד לעבודה על אפליה.
מה צפוי למעסיק שלא יפרסם דו"ח? עו"ד שמואלביץ: "הפרת חובת השוויון כפולה. במישור האזרחי, העובדת יכולה לבקש מביה"ד צו שיכפה על המעסיק לפרסם דו"ח, ואם הדו"ח יגלה אפליה מגדרית - להגיש תביעה להפרשי שכר. בנוסף, ביה"ד רשאי לפסוק פיצוי לעובדת גם אם לא נגרם לה נזק ממוני אלא רק בגלל הפגיעה בשוויון. אם המעסיק יחויב בהפרשי שכר, ביה"ד יכול לקבוע כי הם יישאו פיצויי הלנה ממועד מסוים. במישור הפלילי, זו עבירה שבצידה עונשי מאסר וקנסות. אפשר להתלונן נגד מעסיק שנמנע מפרסום דו"ח לנציבות השוויון ולמשרד העבודה".
איך יפרסם מעסיק דו"ח לציבור אם אין לו אתר? יש דרכי פרסום אחרות כמו דיווח למשרד העבודה, דיווח לנציבות השוויון ולרשם החברות או העמותות. בעניין מעסיקים ציבוריים שכפופים לממונה על השכר - דיווח לממונה נחשב פרסום.
מקום עבודה שמעסיק פחות מ-518 עובדים פטור מפרסום דו"ח? שר העבודה רשאי להרחיב את הוראות התיקון כך שיחולו גם על מעסיקים קטנים יותר ולחייבם בפרסום דו"חות. "חובת מסירת המידע לעובד בדבר רמות שכר לפי סוגי עובדים ומשרות היא חובה נפרדת בחוק וחלה על כל מעסיק, ללא קשר למספר עובדיו".