היום (ראשון) מציינים בישראל את יום השכר השווה, שמטרתו להעלות את המודעות לצמצום פערי השכר בין גברים ונשים בישראל. מדובר בשנה השנייה שבה מצוין יום זה בארץ, אולם לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצבה של ישראל רק החמיר בשנה האחרונה - בשנה שעברה ישראל דורגה כמדינה הרביעית הכי פחות שוויונית ב-OECD, והשנה היא התדרדרה למקום השלישי, כשרק בקוריאה וביפן המצב גרוע יותר.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הנתונים המעודכנים ביותר שפרסמה הלמ"ס בחודש מרץ השנה, גובה הפער המגדרי בקרב עובדים במשרה מלאה בישראל גבוה ביותר מ-70% מהפער הממוצע בקרב מדינות ה-OECD. שיעור ההשתתפות של נשים בשוק התעסוקה נסק בעשורים האחרונים, וכיום נשים הן כ-47% מהעובדים במשק. ועדיין, אישה בישראל מרוויחה בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח, והשכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68.4% משכרו הממוצע של גבר, פער של 31.6%.
השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68% משכרו הממוצע של גבר השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68% משכרו הממוצע של גבר
השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68% משכרו הממוצע של גבר
(צילום: shutterstock)
במקום להצטמצם, העמיק פער השכר בין גברים ונשים ב-0.2% משנה שעברה. באופן כללי ניתן לומר שהשינוי לאורך השנים הוא קטן ואיטי מאוד עד כדי חוסר תזוזה כמעט בשנים האחרונות. ישנן הערכות גלובליות מלפני משבר הקורונה על כך שבהינתן המגמות, הפער אף ישוב להתרחב, כשאין לדעת כיצד ישפיע משבר הקורונה בהתחשב בכך שפגע באופן קשה בתעסוקת נשים. מאז שנת 1990, פער השכר הממוצע - החודשי והשעתי - הצטמצם בכ-10% בלבד. המשמעות היא שאם נמשיך בקצב הנוכחי ייקח לנו עוד כ-97 שנים לסגור את הפער.

"ראיתי את החוזה והרגשתי מפח נפש"

אתי כהן אסולין, לשעבר מנהלת מרכז רפואי של "לאומית שירותי בריאות" באילת נלחמה באפליית שכר על רקע מגדרי ואף ניצחה. "להבין שגבר מרוויח יותר ממך רק בגלל שהוא גבר זה כמו בוקס בבטן", היא מתארת. "הרגשתי מרומה והחלטתי להילחם".
אתי נכנסה לתפקיד מנהלת המרכז אחרי שגבר כיהן בתפקיד לפניה במשך חצי שנה ונפטר. היא קבלה פנייה מאשתו של אותו עובד לקבל את הסכם העבודה שלו לצרכיה, ונדהמה לגלות כי העובד המנוח הרוויח 2,500 שקל יותר ממנה. בזמן שהיא הרוויחה 10,000 שקל, המנהל הקודם הרוויח 12,500 שקל.
אתי כהן אסולין, לשעבר מנהלת מרכז רפואי של "לאומית שירותי בריאות" באילתאתי כהן אסולין, לשעבר מנהלת מרכז רפואי של "לאומית שירותי בריאות" באילת
אתי כהן אסולין, לשעבר מנהלת מרכז רפואי של "לאומית שירותי בריאות" באילת
(צילום: מאיר אוחיון)
"ראיתי את החוזה והרגשתי אכזבה, מפח נפש", היא מספרת. "הרגשתי שאני פחות שווה. זו תחושה נוראית, אני לא אשכח את היום הזה עד יום מותי. הוא הרוויח יותר ממני רק בגלל שהוא גבר. איפה נשמע כזה דבר? מעבר לזה שעשינו את אותה עבודה, עבדתי בתחום יותר שנים ממנו והוכחתי את עצמי. זה לא הגיע לי. כעסתי מאוד, עבדתי שם בידיעה שאם הייתי גבר הייתי מרוויחה יותר".
כשאתי ניסתה לפנות בצינורות המקובלים למקום עבודתה הם טענו שמדובר בקשקוש. "החלטתי להילחם ולא לוותר. לקחתי את החוזה של קודמי בתפקיד והראתי אותו למנהל שלי. הוא לקח את החוזה, קימט אותו וזרק אותו לפח בפני".
אחרי שסיימה את עבודתה, פנתה אתי לקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה של שדולת הנשים ובעזרת עו"ד אפרת דויטש ועו"ד ענבל פלמור דורי תבעה את "לאומית שירותי בריאות" בבית הדין לעבודה. ב"לאומית שירותי בריאות" נימקו את פערי השכר בכך שהיה לחץ עבודה רב יותר בתקופה בה גויס אותו עובד ובכך שהוא התנה את קבלתו לעבודה בסכום המשכורת הזה.
בשבוע שעבר פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי הופר חוק שכר שווה ונקבע כי על "לאומית שירותי בריאות" לשלם לאתי פיצוי בסך 183 אלף שקל, שכוללים הפרשי שכר בגין תקופת עבודתה, פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לתובעת בגין אפלייתה על ידי המעסיקה והוצאותיה בניהול ההליך.
"בישראל 2020 גבר ואישה עדיין אינם עובדים שווים בשוק התעסוקה. פערי השכר בין גברים לנשים נמצאים באותה הרמה כבר עשרים שנה. זה מקומם במיוחד כשמדובר בפערי שכר משמעותיים על אותה משרה ממש", אמרה מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל.
"התביעה של אתי אסולין חשובה מאוד, וטוב שבית הדין לעבודה פסק שהייתה הפרה של חוק שכר שווה, אבל הטיפול בפערי שכר לא יכול להישאר בתביעות פרטניות של עובדות. לפני שבועיים עבר חוק חדש שמחייבים מעסיקים גדולים בדיווח ומעקב של פערי שכר, ואנחנו מקוות שהחוק הזה יסייע לשינוי. אבל לצד זאת, צריך להציב יעדים ברורים כדי למגר את הרעה החולה הזו, לקבוע תוכניות קונקרטיות לקידום נשים בשוק התעסוקה ולעמוד בהם".
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל במשרדנו לפני ימים אחדים ואנו לומדים את משמעויותיו".