צפו בדרעי מדבר בחודש שעבר לפני הקמת הממשלה
(צילום: גיל יוחנן, אורי דוידוביץ, חגי דקל)

בקדנציה הקודמת שר הפנים, אריה דרעי, נאלץ לצפות מהצד בחוסר אונים כיצד שר האוצר אז, משה כחלון, ריכז את סמכויות הממשלה בשוק הדיור בידיו - על חשבון משרד הפנים. בקדנציה הזו, דרעי נחוש להשיב אליו את הסמכויות שנלקחו ממנו ואף להכפיל אותן. שר הפנים מקדם כעת מהלכי בזק שנועדו לחזק את שליטתו במוסדות התכנון, לנטרל את מעורבות משרד האוצר בתחום ובאותה הזדמנות לייצר לא מעט ג'ובים שאותם יוכל לחלק לנאמניו.
לאחר שהכניס להסכם הקואליציוני סעיף להקמת מטה תכנון חדש, "שיורכב מתקנים הזהים לפחות במספרם, ברמתם ובדרגתם לתקני מטה הדיור", הוא דורש כעת לאייש את התפקידים החדשים ללא מכרז, ומנמק את הדחיפות במשבר הדיור.

חגיגה של תקציבים ומינויים כפולים

לפני שכחלון הגיע למשרד האוצר, מינהל התכנון - הגוף האחראי על גיבוש מדיניות התכנון ברחבי הארץ ותחתיו פועלות שש ועדות התכנון המחוזיות - פעל במשרד הפנים. בזמנו, הממונה על כל מחוז במשרד הפנים שימש גם כיו"ר הוועדה המחוזית.
אך לפני חמש שנים, כאשר הועבר המינהל ממשרד הפנים אל משרד האוצר, נוצר צורך בפיצול תפקיד זה, כאשר האחריות למינוי הממונה על המחוז נותרה במשרד הפנים והאחריות על מינוי יו"ר הוועדה המחוזית עברה למשרד האוצר. כעת, עם החזרתו של המינהל לידי משרד הפנים, היה רק הגיוני להשיב את המצב לקדמותו ולחסוך את עלות המשרות הכפולות. אלא שדרעי מסרב לוותר על הג'ובים הללו.
מימין: יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר יהדות התורה יעקב ליצמןמימין: יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן
דרעי וליצמן. העברת הסמכויות תנפח את התקציב
(צילום: עמית שעל, שאול גולן)
חגיגת הכפילות במשרות הבכירות לא נעצרת בכך. אם זה תלוי בדרעי, גם מטה הדיור הולך לעבור שכפול שישפיע על התקציב הכולל ועל מספר הג'ובים. מטה הדיור הוא גוף שהקים כחלון במשרד האוצר במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את סמכויות הדיור של הממשלה. עם לכתו של כחלון הוחלט גם על סגירת המטה והעברת סמכויותיו למשרד השיכון בראשות השר יעקב ליצמן - מהלך הגיוני בהתחשב בכך שסמכויות הדיור כבר אינן מצויות תחת שר אחד. ב-2019, התקציב השנתי של מטה הדיור עמד על 3 מיליון שקל והצריך 12 משרות, כאשר המשרה הבכירה ביותר היא של ראש מטה התכנון, בדרגת מנכ"ל.
למרות צמצום הסמכויות של המטה, ליצמן מבקש להקימו בתקציב זהה. אפשר להתווכח על רמת הבזבזנות בהחלטה זו, אבל זה לא מסתיים בכך. עכשיו דרעי רוצה מטה משלו. לשם מה נחוץ מטה נוסף? לפי ההסבר של משרד הפנים, נדרש גוף מטעמו שיהיה אחראי על מינהל התכנון. כלומר, במקום לייעל את התהליך, לרכז את פעילות הממשלה ולהקטין את התקציב מה שיקרה כעת הוא שהאחריות תתפזר בין שני משרדים, התקציב יוכפל, וכך גם מספר הג'ובים.
גם אם מניחים את הגדלת התקציב בצד, כפילות זו עשויה לייצר מאבקי אגו, למשל בין יו"ר מטה הדיור שיהיה איש משרד השיכון ליו"ר מטה התכנון שישמש יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויפעל תחת משרד הפנים. מאבקים כאלה ימנעו קבלת החלטות מסודרת ואפקטיבית.
בכירים בשירות המדינה כבר הביעו חשש שהפוליטיקה נכנסת כעת בדלת הראשית לתוך תחום התכנון. ואם לא די בכך, במצב החדש יו"ר מטה הדיור יהיה תחת משרד השיכון ויו"ר מטה התיכנון ישמש כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ואם גם זה לא מספיק, הצעת מחליטים שמקדם כעת דרעי נועדה לאפשר לו לממש את השינויים במוסדות התכנון, והיא כוללת הצעה למנות את אנשי המטה וראש המטה בהליך מואץ בפטור ממכרז, בטענה שאיוש התקנים דחוף והם יוקצו זמנית לתקופה של ארבע שנים. בלי משרד האוצר דרעי יתקשה לגייס תקציב.

רוצה את נציגי האוצר בחוץ

מאבק רב יצרים נוסף שמתרחש כעת הוא על יחסי הכוחות במוסדות התכנון. את השליטה במוסדות התכנון מבקש דרעי להשיג באמצעות לקיחת כל סמכויות האוצר במינוי יושבי ראש הוועדות, מתכנני הוועדות ונציגים בוועדות מחוזיות ובוועדות הארציות. החשובות והבולטות הן הוותמ"ל - הוועדה הממשלתית לקידום מהיר של מתחמי מגורים גדולים שמטפלת בתכנון שכונות חדשות - והוות"ל - הוועדה לתשתיות לאומיות. בסך הכל מדובר בחמש ועדות. דרעי מוביל מהלך שלפיו יושבי הראש של הוועדות האלה יהיו מינוי אישי שלו כך שיהיו נאמנים לו ולדרכו. בחמש השנים האחרונות שר האוצר היה זה שמינה את יושבי ראש הוועדות.
משה כחלוןמשה כחלון
משה כחלון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בכל ועדה כזו יש גם מתכנן, שהוא הסמכות המקצועית של הוועדה. באופן פורמלי יש לו זכות הצבעה כמו לכל אחד מחברי הוועדה, אך מטבע הדברים התוכניות מקודמות על פי רוחו. לעיתים קרובות, המתכנן מחליף את היו"ר ומקבל סמכויות כשל יו"ר. המתכננים ממונים על ידי מינהל התכנון, שעבר ממשרד האוצר למשרד הפנים, כך שבעקיפין גם הם יוכפפו לדרעי. בנוסף, בכל ועדה כזו יש נציג למשרד הפנים שמעמדו יישמר. כלומר, המהלכים של דרעי יביאו לכך שלמשרד הפנים יהיו בכל ועדה לפחות שלושה נציגים – יו"ר, מתכנן וחבר מן המניין.
מכיוון שההכרעות בוועדה מתקבלות בהצבעה, ישנה חשיבות רבה לעובדה כי כל תוכנית תקבל מעתה את שלוש האצבעות של משרד הפנים כמעט באופן אוטומטי. בתקופה שבה האוצר שלט ביד רמה על מוסדות התכנון, הוקצה מושב לנציג שר הפנים, נוסף לכמה ראשי ערים המשמשים חברים, כך שלשלטון המקומי היו כמה אצבעות שיצרו מאזן כוחות מול האוצר.
בכירים בממשלה ששוחחו עם כלכליסט סבורים כי ניסיון ההדרה של נציגי משרד האוצר מהוועדות אינו מגיע מסיבות ענייניות, אלא מרצון המשרד לנקום באוצר על חמש השנים שבהן שלט במוסדות התכנון. "יש תחושה שאנשי משרד הפנים מתנהגים כאילו הגיע הזמן לנקמה סתם בשביל הכיף, כי עכשיו הם חזקים", אמר אחד הבכירים.
בחינה של מספר החברים בוותמ"ל ממחישה כיצד יחסי הכוחות התהפכו. בוועדה זו יש באופן רשמי 17 חברים, אך שלושה הם נציגי רשויות מקומיות שלרוב נעדרים מהדיונים. כיום יו"ר הוועדה הוא סגן הממונה על התקציבים באוצר אריאל יוצר, מתכננת הוועדה היא דקלה פרסיקו, עובדת מינהל התכנון הכפוף בינתיים למשרד האוצר. איתם יושבים גם נציג של רשות מקרקעי ישראל שהיתה שייכת עד עתה למשרד האוצר, ונציג נוסף של האוצר, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציג משרד התחבורה ומשרד ראש הממשלה.
אם הייתה תוכנית שהאוצר דחף, הרכב הוועדה לא איפשר בשום אופן לעצור אותה. על פי התוכנית של דרעי, המצב הזה הולך להשתנות, כאשר הוא חותר לכך שלאוצר לא יהיה אף נציג בוועדות הללו. גם משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל שהוכפפו לשר יעקב ליצמן, שלא בהכרח יראה את הדברים כפי שרואה אותם האוצר.

ה"באג" בתוכנית של דרעי

אם המהלכים של דרעי יצליחו ואם כל הנפשות הפועלות יניחו בצד את מאבקי האגו, הוא יוכל להכריז על עצמו כמנצח ולקדם תוכניות במהירות הבזק במוסדות התכנון. אבל יש "באג" אחד בתוכנית שעימו הוא יתקשה להתמודד: ללא משרד האוצר יהיה לו קשה לאשר תוכניות. בתקופה שבה מוסדות התכנון נשלטו על ידי האוצר, על אחת כמה וכמה בזמן שהמשרד חרט על דגלו את הטיפול במשבר הדיור, קידום תוכניות נעשה תוך ידיעה ברורה על קיומו של גב תקציבי. אפשר לראות זאת במיוחד בוות"ל, שמקדמת תוכניות אסטרטגיות כמו קווי הרכבת הקלה, כבישים ותחנות כוח.
כעת דרעי אולי יוכל לאשר תוכניות, אך לא יוכל הוציא אותן לפועל בלי תמיכת האוצר. ברקע כל זה, זירת התגוששות נוספת שמתחממת כעת בין משרדי האוצר והפנים היא בשאלה אם הייעוץ המשפטי של מינהל התכנון יהיה כפוף ליהודה זמרת, היועץ המשפטי של משרד הפנים. באוצר הביעו את התנגדותם לכך, מחשש כי זמרת יעכב הליכים תכנוניים, לאחר שצבר מוניטין של משפטן שגורם לסירבול הליכים. במשרד הפנים טענו כי לא התקיים דיון בנושא זה.
תגובת משרד הפנים בעניין הדרת נציגי האוצר ממוסדות התכנון הארציים: "בין משרד הפנים ומשרד האוצר מתקיימים דיונים, בין השאר בסוגיה האמורה, וזאת כחלק מהליכי העברת הסמכויות בתחום התכנון ממשרד האוצר למשרד הפנים". בעניין כפל מטות הדיור נמסר כי: "תפקיד מטה התכנון החדש יהיה לתאם את פעולת גורמי התכנון מטעמו של שר הפנים, לרבות בסוגיות הנוגעות לחקיקה, מדיניות ועוד". בעניין דרישתו של דרעי למינויים ללא מכרז נמסר כי, "משרד הפנים פעל ויפעל לאיוש התקנים הנדרשים במסגרת מטה התכנון, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים)".

סערה סביב עסקה שמקדם שלמה דרעי בקק"ל

בתוך כך, סגן יו"ר קק"ל ויו"ר ועדות הכספים וההשקעות שלה, ארנן פלמן, מאשים כי סגן יו"ר אחר, עו"ד שלמה דרעי, מוביל את הקרן לעסקאות נדל"ן בלתי חוקיות שיגרמו לה הפסדים של מאות מיליוני שקלים ועלולות לערער את מצבה הכספי. כל זאת, תוך ניגודי אינטרסים וממניעים זרים. דרעי, יזם נדל"ן בעצמו, הוא אחיו של שר הפנים אריה דרעי.
פרקליטות המדינה המליצה בשנה שעברה להעמיד לדין את שניהם בשל עבירות לכאורה בעסקאות נדל"ן. ההאשמות מפורטות בתלונה ששלח עו"ד נדב העצני בשם פלמן ליו"ר ועדת הביקורת של קק"ל השופט בדימוס עודד מודריק. הדברים מתייחסים לשתי עסקאות ענק, שקק"ל מעורבת בהן מאז 2016: עסקת בנייני האומה ועסקת נתניה. פלמן מבקש מהשופט מודריק להורות על הקפאת שתי העסקאות, להרחיק את דרעי מכל עיסוק בענייני הנדל"ן של קק"ל ובינתיים להוציא צו מניעה. מודריק דחה את הבקשה לצו מניעה בטענה שוועדת הביקורת אינה מוסמכת להוציא צווים כאלה. 
קק"ל היא בעלת הקרקע של בנייני האומה. במקום מתוכנן פרויקט ענק של 400 אלף מ"ר הכולל הגדלת מרכז הקונגרסים, כך שיהפוך לגדול במזרח התיכון, שני מגדלי משרדים ומלון. זהו חלק מרכזי מפרויקט הכניסה לעיר ירושלים שבו מתוכננים 1.5 מיליון מ"ר והוא אחד הפרויקטים הגדולים והשאפתניים בארץ. העסקה מתעכבת בין היתר בגלל דרישת הסוכנות היהודית, שמחזיקה ב-75% מהחברה המנהלת את בנייני האומה, שקק"ל תקנה את חלקה.
שלמה דרעי שלמה דרעי
שלמה דרעי
(צילום: אבי מועלם)
העסקה השנייה היא עסקת נתניה, במסגרתה התבקשה קק"ל להעביר למדינה שטחים לבניית כ-900 דירות בפרויקט מחיר למשתכן. בתמורה היא הייתה אמורה לקבל קרקעות לא מתוכננות שיניבו לה רווח עתידי של מאות מיליוני שקלים. לאחרונה סיכמו גורמים בקק"ל עם רשות מקרקעי ישראל שהתמורה לעסקה שתינתן בכסף, תהיה חצי מיליארד שקל, למימון חלקה של הסוכנות היהודית בעסקת בנייני האומה.
העצני כותב בשם פלמן ש"המתווה כולו נגוע באי-חוקיות, חוסר תקינות, ניגודי אינטרסים, מנהל בלתי תקין ועוד". במכתב ששלח העצני, הוא מונה שורה של פגמים קשים שנפלו לטענת פלמן בעסקה. במרכז כולם עומדת הטענה שעיקרון יסוד של קק"ל אוסר עליה לקבל תשלום תמורת קרקע אלא רק קרקע חלופית. לדברי העצני מדובר ב"ערעור יסודי של עקרונות קק"ל".
הוא מאשים ש"נפלו פגמים חמורים בכל הנוגע להליכי קבלת החלטות בקק"ל ועקיפת גופים ואנשים, על מנת להטות את ההחלטות שמתקבלות בענייני מקרקעין לכיוונים שמקדמים בעלי אינטרסים". לשם כך "הונהגה מדיניות מכוונת של הסתרת תהליכים, נתונים, תמלילים ומסמכים". פלמן, כך נטען, הודר מהמשא ומתן בעסקת נתניה והחלטות שהיו צריכות לעבור בוועדת הכספים בראשותו הובאו ישירות להנהלה בראשות היו"ר דני עטר.
העצני כותב עוד ש"המדיניות הזו עלולה לגרום לנזקים כלכליים כבדים לקק"ל". מדובר בנזקים של מניעת רווח מקרקעות בעסקת נתניה וכן בהתחייבויות הכספיות הכבדות בעסקת בנייני האומה ש"אין להן מקור תקציבי". הוא מזהיר בשם פלמן שהעסקאות "מערערות את מצבה הכספי של קק"ל".
העצני תוקף במיוחד את "המעורבות הלא ראויה, שלא לומר הפסולה, של סגן יו"ר קק"ל עו"ד שלמה דרעי", שמקדם כיזם נדל"ן פרויקטים שונים בירושלים. למרות זאת הוא חבר בצוותי המשא ומתן לניהול שתי העסקאות". לדברי העצני "הוא עומד בראש החץ של מי שמבקש לשכנע את מוסדות קק"ל להסכים לקיום העסקאות".
העצני מציין שבשנת 2000 דרעי נאלץ להתפטר מחברותו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, וניסיון למנותו למועצת רמ"י ב-2016 נכשל "בשל האינטרסים האישיים המשמעותיים שלו בתחום זה, ובשל העובדה שהוא נגוע בניגוד אינטרסים מהותי היורד לשורש העניין. דווקא מר דרעי מעורב בהליכים מוסתרים". הדבר, לדבריו, "מעורר חשד כבד להתנהלות מכוונת לא תקינה של הנהלת קק"ל".

"פועל ממניעים קטנוניים"

פלמן הוא נציג הליכוד בקק"ל. יו״ר קק״ל דני עטר שלח בתגובה לראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב בו הוא טוען ש"פלמן פועל נגד החלטת הממשלה נגד האינטרסים של ירושלים, מחבל ביצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ומונע הכנסות ענק למדינת ישראל, והכל מתוך מניעים אישיים וקטנוניים".
מקק"ל נמסר בתגובה ש"פרויקט בנייני האומה הינו פרויקט בעל חשיבות עליונה שיחזק את ירושלים. קק״ל לא תאפשר לאף פוליטיקאי קטן ומתוסכל לפגוע בפרויקט באמצעות הכפשות חסרות־בסיס". לטענתם, פלמן עצמו התבטא בעבר אחרת כשאמר ש"זו עסקה טובה".
בעניין דרעי אומרים שם שהוא "משרת בהתנדבות ותורם תרומה מכרעת מניסיונו העשיר לחוסנה הכלכלי של קק"ל ולעתידה. לדרעי נערך הסדר ניגוד עניינים קפדני, שהוא עומד בכל תו ותג בו. הגורמים המשפטיים הבכירים ביותר בקק"ל קבעו שאין כל אבק של ניגוד עניינים בפעולותיו".
יו"ר קק"ל, שלמה דרעי, מסר בתגובה: "לצערי מר פלמן פועל ממניעים אישיים ופוליטיים פסולים ומנסה להפוך את ועדת הביקורת לכלי משחק במלחמתו הפוליטית. הטענות שלו כלפיי הינן חסרות שחר ושקריות. אין כל ניגוד עניינים בפעילותי בקק"'ל". לדברי דרעי, הוא עומד בהסכם ניגוד העניינים שלו עם קק"ל ואינו מייצג לקוחות מול הקרן. דרעי טוען שמדובר ב"עסקה טובה עבור קק"ל שבה קק"ל מחליפה קרקעות לא אטרקטיביות בזכויות בפרויקט אסטרטגי".
לדבריו, קק"ל עשתה עסקאות כאלו בעבר ואין בעסקת בנייני האומה כל חריגה מהמדיניות. "אלמלא מעורבותי בפרויקט בנייני האומה מן הסתם קק''ל הייתה מוותרת על הקרקע ללא תמורה". דרעי טוען ש"לאורך כל הקדנציה פלמן מנסה לטרפד עסקאות ונושאים חשובים לקק"ל ולולא המעורבות שלי היה נגרם נזק אדיר לארגון. עם כל הצניעות, הפעולות שלי בארגון תרמו ותורמות רבות לחוסנה הכלכלי של הקרן".