"בתקופת הקורונה, לא נכנס כמעט כסף. אמא שלי הגישה בקשות למענקים אך קיבלה רק מענק אחד של 500 שקל, שזה לא מספיק לכלום. היא לא אמרה לי כלום, אבל ראיתי כמה קשה לה והבנתי לבד. אז אמרתי לה שלא צריך לקצץ בהוצאות ושאביא לה את המשכורת שלי. השארתי לעצמי 100-200 שקל בצד והבאתי לה את כל המשכורת". כך מספרת אמילי רזניק (18), מבאר שבע.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רזניק, שסיימה את לימודיה ועומדת לפני גיוס, התחילה לעבוד לפני שנה בסניפי בורגראנץ' בעיר כאחראית משמרת. הוריה גרושים, והיא גרה עם אימה ואחותה הקטנה. אימה עובדת כמשווקת עצמאית של מוצרים, ומאז תחילת המשבר צנחו הכנסות המשפחה באופן דרמטי. רזניק, שהמשיכה לעבוד לאורך כל התקופה, החליטה לסייע בפרנסת המשפחה, וכך היא עושה עד היום.
חיבוקחיבוק
עוזרים להורים בהוצאות הכספיות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"פתאום יש פחות לקוחות, וזה משפיע מבחינה רגשית, רואים את זה", היא מוסיפה. "המצב הזה השפיע על כולם, פתאום תקועים בבית ואין כסף לכלום".
אמילי רזניק: "בתקופת הקורונה, לא נכנס כמעט כסף. אמא שלי קיבלה רק מענק אחד של 500 שקל, שזה לא מספיק לכלום. אז אמרתי לה שלא צריך לקצץ בהוצאות ושאביא לה את המשכורת שלי"
לדבריה, גם לפני המשבר היא סייעה בכלכלת הבית, אם כי בסכומים נמוכים בהרבה, אבל בחודשים האחרונים היא מעבירה כמעט את כל משכורתה לכלכלת המשפחה. "הכסף של המזונות לא מספיק וצריך עוד הכנסות לבית", היא אומרת.
רזניק מספרת כי חלק מחברותיה עסוקות יותר בבילויים, בעוד שאחרות גם מסייעות להביא כסף לבית. "אני חושבת שכל נער ונערה צריכים לעזור בכלכלת הבית, ולא משנה כמה ההכנסה הביתית טובה", היא אומרת. "זה צריך להיות במודעות של בני הנוער שעובדים, שיהיו פחות אנוכיים ולא ישאירו את כל הכסף לעצמם. אמא ואבא גידלו אותך ונתנו את הנשמה שתהיה לך את האפשרות ללכת ולעבוד. אמא שלי מעולם לא ביקשה ממני לעזור לה בכסף, אבל בעיני זה מובן מאליו, היא תמכה בי כל החיים אז אני עוזרת".
אמילי רזניקאמילי רזניק
"הבאתי לאמא את כל המשכורת". אמילי רזניק
הגיוס המתקרב מטריד אותה, מחשש שלא תוכל יותר לסייע. "אני מפחדת שאתגייס ולא יהיה מי שיעזור", היא משתפת. "איזו משכורת כבר אפשר לקבל בצבא?".

עזרה בקניות של מזון ומוצרי ניקיון

כמו רזניק, בני נוער וצעירים רבים נאלצים בחודשים האחרונים לעבוד כדי לסייע כספית למשפחותיהם שנקלעו למצוקה כלכלית בתקופת הקורונה. כך גם ניתאי מלכה (18.5), מבאר שבע, שהחל לעבור בחודש ינואר כשליח בפיצה האט, ובמהלך הקורונה הגביר את קצב העבודה. אביו עבר תאונה קשה לפני מספר שנים ואינו יכול לעבוד. אימו, סייעת במקצועה, היא המפרנסת העיקרית של המשפחה, שכוללת ארבעה אחים. גם האח הגדול מסייע לדבריו בכלכלת הבית.
בתקופת הקורונה הוא סייע בבית בקניות של מוצרי מזון וניקיון, ובעיקר מקפיד לכלכל את עצמו ללא כל סיוע מההורים. "התחלתי לעבוד בשביל שיהיה לי כסף לעצמי, כדי שיהיה פחות עומס על אמא", הוא מספר. "בתקופת הקורונה היו פחות לימודים, אז עבדתי הרבה שעות בפיצה, שישה ימים בשבוע. השקעתי את רוב היום בעבודה כדי שתהיה לי יכולת לכלכל את עצמי וגם לעזור בקניות לאמא".
ניתאיניתאי
ניתאי מלכה. במהלך הקורונה הגביר את קצב העבודה
ניתאי מלכה: "אני רואה את החברים קצת פחות, אבל זה בסדר, כי זה נותן לי משהו שמביא לי יותר ערך. לומדים להעריך את הכסף עוד יותר"
רוב חבריו, לדבריו, שקועים בבילויים. "חלק מהחברים שלי עובדים, כדי שיהיה להם כסף בשביל עצמם. אני עובד גם בשביל להרגיש טוב וגם בשביל שאמא תרגיש טוב. אני רואה את החברים קצת פחות, אבל זה בסדר, כי זה נותן לי משהו שמביא לי יותר ערך. זה לא שאני שורק והכסף מגיע אלי, לומדים להעריך את הכסף עוד יותר כי אני עובד בשבילו, ואפילו מצליח קצת לחסוך".

"התרגשתי, זה לא מובן מאליו"

אימו מספרת כי "הוא אומר לי הרבה פעמים 'אמא קחי את המשכורת שלי ותקני מה שאת צריכה לבית', או שאקנה לאחים שלו מה שהם צריכים. אבל אמרתי לו שזה שלו. בכל זאת, נער צעיר שעובד קשה בשביל זה. הוא אח תאום, ואחותו התגייסה, והוא הציע לקנות מה שהיא צריכה לטירונות, או מציע לקנות לי נעליים שיהיה לי יותר נוח בעבודה, כי אני עומדת הרבה שעות על הרגלים. בתקופת הקורונה הוא נתן את כל כולו ועשה משכורות יפות על מנת לעזור במה שצריך. אני מוקירה, מכבדת ומעריכה את מה שניתאי עושה ובסך הכל זה מראה את החינוך שנתנו לילדים, של נתינה ועזרה".
היא מוסיפה כי הסיוע של בנה בהחלט הקל עליה. "בעלי אמנם מקבל קצבה, אבל אני עובדת בצהרון רק שלוש שעות והעזרה של ניתאי מאוד מסייעת בכלכלת הבית", היא אומרת. "הקורונה הקשתה על המצב בבית ומאוד ריגש אותי שהוא הציע לעזור. זה לא מובן מאליו. החברים בגילו עסוקים בלצאת, לבלות, לטייל וליהנות, והוא בא במטרה לעזור בבית".
צפו: החברות שדווקא עכשיו מגייסות עובדים
(צילום: שחר גולדשטיין)
בקרוב אמור ניתאי להתחיל במכינה קדם צבאית, ובהמשך להתגייס. "הכי חשוב זה העתיד של ניתאי", אומרת האם. "אין ספק שיש לו מוסר עבודה, הוא עובד ונותן מעצמו, אבל צריך גם להתקדם ואם הוא צריך להיות במכינה, הוא יהיה במכינה. אני אומרת לו שזה מלמד אותו איך להסתדר ואיך לחסוך. בעזרת השם הוא יקים בית ומשפחה והוא צריך לדאוג לעתיד שלו".
נער נוסף שעוזר כספית למשפחתו הוא חיליק גוטיה (16) ממודיעין. גוטיה החל לעבוד במספרה אצל עידו בר, שגריר שוורצקוף פרופשנלס, זמן קצר לפני פרוץ הקורונה על מנת לחסוך קצת כסף. הוא עובד כאחראי תורים, בקבלה ומנקה שיער. לפני שלושה חודשים אביו עבר ניתוח מעקפים לאחר התקף לב ומאז הוא מושבת, כאשר הצפי שיחזור לתפקד כרגיל רק בעוד חצי שנה. אימו, שמעבירה הרצאות, הפכה למפרנסת יחידה וחלק גדול מההכנסות נחתך בעקבות הקורונה.
את הכסף הוא שומר למימון שיעורי נהיגה, ולעתים הוא מסייע ברכישות קטנות בסופרמרקט ובדברים נוספים לבית. המטרה שלו, בין היתר, היא לצמצם את הסכומים שהוריו מוציאים עליו.
"בגלל הקורונה והחופש הגדול אני מנסה לנצל כמה שיותר זמן ולעבוד כמה שיותר", הוא מספר. "אני רוצה להתחיל ללמוד נהיגה. ההורים שלי הציעו לי שישלמו על כל השיעורים והטסט אבל בגלל שהבנתי את הסיטואציה החלטתי להוריד מהם את העול הזה. אני גם לומד תיפוף ומשלם על השיעורים שלי. ברור שהקורונה השפיעה על המשפחה. זה לא דברים שאני שואל, אבל אלו דברים שמרגישים. זה מובן מאליו שאנחנו לא במצב רגיל ובתקופה שונה, ואני עושה אחד פלוס אחד. גם אם לא הייתה קורונה הייתי עובד, אולי פחות אבל עובד. אני מנסה לעשות את המרב".
חיליק גוטיהחיליק גוטיה
שומר את הכסף למימון שיעורי נהיגה. חיליק גוטיה
גוטיה הוא תלמיד מצטיין במגמות מדעי המחשב, פיזיקה, מתמטיקה ואנגלית. לשאלה מה יעשה כשתתחדש שנת הלימודים הוא משיב כי "הודעתי כבר לבוס שלי שזה יהיה שונה ואני אתן פחות משמרות. אבל כבר הרווחתי מספיק כסף ששמתי בצד ושיוכל להחזיק אותי".
פרסום ראשוני: 08:23 , 14.08.20