את שורת בנייני הרכבת הדו-קומתיים ברחוב שלמה המלך בקרית אונו, שנבנו בשנות ה־50 של המאה הקודמת, החליפו לאחרונה 4 בניינים חדשים בני 13-11 קומות, הכוללים 180 יחידות דיור בשטח של 119-110 מ"ר. 60 מתוכן דירות תמורה, ו-120 הנותרות שווקו בשוק החופשי.
לאחר כ-20 שנים ארוכות של ציפייה, התקבל בקיץ 2017 אישור הבנייה, והפרויקט יצא לדרך. המיזם - "חלומות קרית אונו" של שיכון ובינוי וקבוצת תדהר – הציע לבעלי 60 הדירות במבנים הישנים דירה חדשה ומרווחת, אבל גם עסקה נוחה במיוחד: בינוי־פינוי. קודם יבנו ואז יהרסו.
כך תחילה נבנו ושווקו שני הבניינים הראשונים, ורק כשעברו אליהם הדיירים, נהרסו המבנים הישנים. בימים אלה הגיע הפרויקט לשלב האכלוס של הבניין האחרון מתוך ארבעה.
התמהיל הדמוגרפי של השכונה, שכללה ברובה אוכלוסייה מבוגרת, השתנה עם הצטרפותן של משפחות רבות עם ילדים, כשאלה וגם אלה נהנים מפארק רחב ומטופח מתחת למרפסת.
בין הדיירים שהשתדרגו גם נילי (43) ואסף זילברברג (45). הזוג עבר מדירת 3 חדרים מוזנחת בגודל 56 מ"ר בקומה 2, לדירת 4 וחצי חדרים בגודל 110 מ"ר בקומה 5, הכוללת ממ"ד, שני חדרי שירותים, מרפסת שמש בגודל 9 מ"ר, חנייה תת-קרקעית ומחסן.
"הדירה מוארת ונעימה, והמרפסת הפתיעה, כי היא גדולה יותר ממה שציפינו לקבל", אומרת נילי ומוסיפה, שהיא שמחה שהספיקה לעבור לפני מגפת הקורונה, כי "לפחות יש לנו מרפסת להוציא את האף החוצה".
לדבריה, עד תחילת הביצוע חלפו שנים ארוכות בירוקרטיה, "אבל מרגע שניתנו האישורים, הכל רץ. כמובן, היה נוח מאוד שנשארנו בדירה שלנו עד המעבר".
התהליך שקדם לקבלת האישור היה ממושך ומתסכל. "היה המון מתח סביב התמשכות התהליך. חלק מהעיכוב נבע מהתנגדויות של דיירים, חלקם מבוגרים מאוד ולא כולם טכנולוגיים, ובשל כך התקשורת איתם הייתה מורכבת. כשסוף סוף החלה הבנייה, השקפנו עליה מחלון הדירה הישנה. זה היה קצת כמו לגור באתר בנייה, אבל ספגנו, כי תכף נכנסים לבית חדש".
האם התוצאה עונה לחלום?
"חד משמעית. אנחנו מרוצים מאוד. קיבלנו דירה מדהימה בסטנדרט בנייה גבוה מאוד. בעלי אמר: "עברו דירה במרחק של 50 מטר והתקדמנו 50 שנה קדימה".
"מעבדת ההתחדשות של ישראל"
"10 שנים מהיום – תהיה קריית אונו חדשה לגמרי", מכריז ראש העירייה ישראל גל, שעירו מובילה בישראל בתחום ההתחדשות מאז מחצית שנות ה-90.
"יש לי הזכות ללוות את כל התהליכים מרמת התכנון ועד למסירת הדירות. עד כה מסרנו בעיר כאלף דירות חדשות למפונים. זה ריגוש עילאי לדעת כיצד הם חיו לפני כן, ומה הם מקבלים. אנשים שדרגו משמעותית את חייהם, כשפרט לדירה חדשה, הם מקבלים ממ"ד, מיגון מלא נגד רעידות אדמה ופיתוח סביבתי", אומר גל ומדגיש במיוחד את הפרויקט החלוצי של בינוי-פינוי ברייספלד. "הפרויקט הספציפי הזה טומן הזדמנויות לעיר - לשדרג את המרחב הציבורי לרמות שאנחנו לא מכירים. הבתים שם ממש התפוררו והדיירים נכנסו לאחת השכונות הכי יקרות ממזרח לכביש גהה".
לדבריו, קרית אונו תהפוך לעיר עם עירוב שימושים - מסחר לצד מגורים, דירות קטנות לסטודנטים וצעירים לצד מבוגרים, עם מעטפת של תשתיות וחניות תת קרקעיות ומערכת תחבורה ציבורית במרחב הציבורי.
"כמו שישראל היא מעבדת החיסונים של העולם – אנחנו מעבדת ההתחדשות של ישראל", אומר ראש העיר. "לא יהיה קשיש שיעלה לקומה 3 ללא מעלית, אין בית שלא יהיה ממוגן כנגד טילים ורעידות אדמה. זו הזדמנות נפלאה לעשות תכנון מחודש של כל המרחב הציבורי גם ברמה נקודתית וגם בראייה מרחבית, של חיבור דרכי גישה, שבילי אופניים, מדרכות חדשות, תאורה, גני משחקים, מבני ציבור וכו'. כל העיר הולכת להתחדש. זה גם מכניס אוכלוסייה חדשה, שמייצרת קהילות חדשות.
לטענתו, בעידן המודרני, כשכל אחד מתכנס לתוך הטכנולוגיה והדיגיטל, צפיפות היא הכרח בשביל לייצר קהילתיות. גל: "בעיניי, המגע והאינטראקציה בין האנשים זה הדבר החשוב ביותר. זה גם תהליך של חינוך מחדש ליותר סבלנות וסובלנות ויכולת להכיל את האחר. תהליכי ההתחדשות קשים. אנשים לא אוהבים שינויים ופוחדים מהם. אני מלווה את תהליך ההתחדשות העירונית מתחילת דרכו, לפני יותר מ-20 שנה. תחילה הדיירים בתוך המתחמים פחדו. היה צריך לקנות את אמונם כדי שישפרו את איכות חייהם. כשהם השתכנעו, אז האחרים לא האמינו שהם מקבלים אותו דבר, והיו בטוחים שהאחר מקבל יותר".
הזדמנות לשינוי דפוסי החיים
ראש העיר מציין, כי כל הפרויקטים בעיר כבר מתוכננים וכי כיום פרויקטים יוצאים אל הפועל עם מינימום התנגדויות. לדבריו, בעבר לא היו מקדמים פרויקטים, אם לא היו לפחות 60-65% חתימות מראש, כי חבל על הכסף הציבורי והזמן שמעכבים תוכניות אחרות. "אף אחד לא רואה את התועלת הסופית, וכל אחד רואה ממה הוא נפגע. הלא נודע הוא מה שמפחיד בכל תהליך, ואנשים רואים כאן ועכשיו", הוא מסביר ומוסיף, שכדי להקנות ביטחון, יש לשדר להם שאף אחד לא דופק אותם. גל: "אותו עיקרון גם כלפי השכונות הגובלות, שלכאורה, לא נהנות מההתחדשות – לתת להן תחושה שאמות המידה שוות בכל העיר: לא תהיה פגיעה במספר החניות האזורי, מבני הציבור לא יפחתו במתחם אחד לעומת השני, החידוש יכלול גם בתים פרטיים וכיוב' – נחליף חשמל, נוריד את השנאים והמתח הגבוה. היום אנחנו מרימים פרויקטים כמעט ללא התנגדויות בכלל. אנשים מבינים שזה טוב".
כמה זמן לוקח לפרויקט לצאת לדרך?
"פרויקט חלומות קרית אונו התמשך לאורך 20 שנה. הפרויקט ובו 180 יח"ד היה מיזם חדשני של בינוי-פינוי, ראשון מסוגו בארץ. הוא החל על ידי החברה הכלכלית קרית אונו, שלא הצליחה להגיע לרוב חתימות. התוכנית החלה לזוז בסביבות 2005 עם כניסתם של שיכון ובינוי ותדהר.
"היום פרויקט בהיקפי פינוי של 200 יח"ד לא צריך לקחת יותר מ־10-12 שנה מרגע שיש חתימות ועד מסירת הדירה.
"התחדשות עירונית היא גם הזדמנות לשינוי מערך דפוסי החיים של התושבים. למשל, כל הזמן עולה השאלה איך בדירות התמורה יכולים הדיירים לממן את הוצאות האחזקה הגבוהות. שליש מהבניין הם דיירים זקנים, שההוצאות שלהם בבניין החדש עלו. אני רואה בכך הזדמנות בלתי רגילה ללמד אותם לכלכל את עצמם בעזרת מנטורים, שיסייעו להם להתנהל - למשל להשכיר את הדירה הגדולה שקיבלו, לעבור לדירה קטנה יותר באותו הבניין, ועם ההפרש לכסות את ההוצאות. עדיין מדובר בדירה חדשה עם חנייה ומחסן. זו אינטגרציה בריאה".
ציר לוי אשכול בעיר משנה אף הוא את פניו בימים אלה, כשמספר חברות החלו לקדם בו פרויקטים של פינוי־בינוי. "לוי אשכול הולך להיות רחוב עם שבילי אופניים והליכה, עירוב שימושים עם חנויות מתחת לבתים, גני ילדים, מועדונים, אזור חדש עם נתיב תחבורה ציבורית, עם קו מטרו בצידו האחד וקו סגול של הרכבת הקלה בצידו השני", מסכם גל.
