בית המשפט העליון הכריע שהדיונים של הוועדה המייעצת בהיטל היצף על יבוא חומרי הגלם למלט יתחילו מחר. הבוקר (ב') דחה בית המשפט עתירה של הנסון - אחת היבואניות המובילות במשק - שבה ביקשה לדחות את הדיונים שמתקיימים בשיחות וידאו בגלל הנחיות הבידוד החברתי. הנסון טענה כי הדיונים בשיחות וידאו מרחוק נוגדים את לשון החוק שמחייב לאפשר לכל הצדדים הרלוונטיים להציג בפני הוועדה את עמדתם.
לפי עמדת החברה, הדיון בווידאו ולא בפגישה פנים אל פנים פוגע בזכותה להליך הוגן. השופטת דפנה ברק ארז קבעה כי האינטרס הציבורי התומך בקיום הדיון במועדו הוא כבד משקל, ומצד שני בהליך שיחל מחר יש להנסון אפשרות להשלים את טיעוניה במועד מאוחר יותר אם תגיע למסקנה שהדיון באמצעים דיגיטליים פוגם באפקטיביות של אופן הצגת הטיעונים.
1 צפייה בגלריה
מבנה של הנסון באזור התעשייה חולון
מבנה של הנסון באזור התעשייה חולון
מבנה של הנסון באזור התעשייה חולון
מעבר לטיעון הטכני, להנסון יש אינטרס ברור לעכב את הדיונים משום שהם עוסקים בחוות הדעת מ-19 באפריל של דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, שבה המליץ על היטל שיושת על יבוא צימנט מיוון - חומר גלם לייצור מלט - בשיעור של 29.9%, ועל יבוא מטורקיה בשיעור של 5.6% עד 17.25%, בהתאם למפעל המייצא ולסוג החומר. אם שרי האוצר והכלכלה יאמצו את המלצתו של טל, היבואניות יאלצו לייקר את מחיר המלט, עובדה שתקשה על התחרות שלהן במפעל המלט היחיד בארץ - נשר.
על פי החוק, המלצות של הממונה על היטלי סחר עוברת לדיון בוועדה מייעצת שבראשה יושב כיום עו"ד דוד ויניצקי וחברים בה ארבעה נציגי משרד האוצר, ארבעה נציגי משרד הכלכלה, ושישה נציגי ציבור. החוק מקנה לוועדה 45 יום לגבש המלצות שיעברו לאישור שר הכלכלה, ואחריו לאישור שר האוצר, ובסופו של התהליך גם ועדת הכספים של הכנסת חייבת לאשר את החלטת השרים.
זו הפעם השנייה תוך שנתיים שבה טל ממליץ על היטל ליבוא צימנט. באוגוסט 2018 המליץ על היטל בשיעור של 22.8%-7.4%, אך הוועדה המייעצת המליצה להימנע מהיטל. הוועדה ביקשה לאפשר ליבואנים להתחרות בנשר שבמשך עשרות שנים הייתה מונפול. הצד השני של המטבע הוא החשש כי היבוא במחיר נמוך יגרום לקריסת תעשיית המלט המקומית, ולכן בסופו של דבר החליט שר הכלכלה אלי כהן על היטל זעום של 0.25% שנועד להותיר את הבדיקה פתוחה, באופן שיאפשר לבחון שוב את הסוגייה. כך נולדה הבדיקה השנייה של טל, שבה המלצות חמורות אף יותר מהמלצותיו בדוח מ-2018.
המלצות אלה הגיעו מאוחר מדי עבור התעשייה המקומית. בעת שבה כהן קיבל את החלטתו היו בארץ שני יצרני מלט; לצד נשר פעל מפעל מלט הר טוב שאותו רכשה משפחת וייל מנשר במסגרת הסדר מ-2015 עם הממונה על ההגבלים העסקיים. בתקופה שחלפה מאז החקירה הראשונה המפעל הקטן רשם צניחה של 23% בהיקף המכירות שגרמו לו להפסד של מיליוני שקלים. בעקבות זאת לפני כמה חודשים הפסיק את פעילות היצור ופנה ליבוא.