"הופתעתי לרעה ממצב החקלאות", אומר נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החלקאות הנכנס ולשעבר מנהל רשות ההשקעות בתעשייה במשרד הכלכלה ומנכ"ל משרד הרווחה. "לא תיארתי לעצמי עד כמה המצב בחקלאות מורכב וקשה: יש ירידה ברווחיות רוב הענפים ורמת הפריון ביחס למדינות מפותחות הצטמקה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איצקוביץ' טוען בשיחה עם "ממון" ו-ynet שאם דונם מלפפונים הניב בעבר 30-35 טונות לשנה, כיום זה 25. "הרגולציה שהחמירה מנעה חיטוי קרקע ממזהמים, ובגלל קיצוץ בתקציבי מחקר ופיתוח לא פותח פתרון חלופי שימנע זיהומים".
נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאותנחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות
נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות
(צילום: יוסי זמיר)
לדבריו, הירידה בפריון נובעת גם מצמצום בהשקעות הון. "אני יודע כמי שעד עכשיו שימש כמנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה - השנה אין תקציב בכלל להשקעות הון כי אין תקציב מדינה. הגשנו בקשה לתקציב השקעות הון בחקלאות בהיקף של מיליארד שקל, וגם למענקים להשקעות בטכנולוגיות חדשות בצומח בסך 4-5 מיליארד שקל לשנה. לא זכינו להתייחסות מהאוצר.
"בשנה רגילה תקציב המשרד 1.6 מיליארד שקל, גם זה לא עונה לצורך של החקלאות בישראל להתפתח ולהתחדש. לחקלאות בישראל יש יכולת של היי-טק ואנחנו הולכים ומאבדים את היתרון שהיה לנו בתחום. אנחנו מסיימים כעת להכין הצעה מעודכנת לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות שתשווה את רמת המיסוי של היצואן החקלאי עם עמיתו היצואן התעשייתי: 7.5% מס בפריפריה ו-16% במרכז".
נראה שחסרה גם מדיניות ממשלתית בנושא ביטחון המזון. חל שינוי בעמדת האוצר מאז משבר הקורונה? "יש לאוצר מדיניות בנושא ביטחון המזון. הכל פתיר באמצעות יבוא. הגשנו עכשיו לאוצר עבודת מחקר בנושא שממליצה על קביעת מדיניות. התרשמתי במפגשים עם שר האוצר ישראל כץ שעמדתו שונה משל הפקידות המקצועית באוצר. הוא מבין בחקלאות וחי במושב ואני מקווה שישפיע על אגף התקציבים. נושא ביטחון המזון מאוד מציק לנו במשרד. באסטרטגיה של 10 שנים מהיום אם לא נדאג לנושא, מידת התלות שלנו ביבוא תוצרת טרייה מחו"ל תעלה למדינה ביוקר וגם לצרכן. מי שחושב שללא תחרות מצד החקלאות המקומית היבוא ימשיך להיות זול, הוא טועה בגדול".
חלום שוקי האיכרים עדיין כאן: "חייבים מקום שבו החקלאי יוכל למכור ישירות את תוצרתו. לרשתות יש כוח קנייה דורסני"חלום שוקי האיכרים עדיין כאן: "חייבים מקום שבו החקלאי יוכל למכור ישירות את תוצרתו. לרשתות יש כוח קנייה דורסני"
חלום שוקי האיכרים עדיין כאן: "חייבים מקום שבו החקלאי יוכל למכור ישירות את תוצרתו. לרשתות יש כוח קנייה דורסני"
(צילום: אבי חי)
איך תקדמו תוצרת מקומית? "אנחנו מובילים מיזם לסימון ארץ המקור. בשלב ביניים הרשת תידרש להפריד תוצרת בתפזורת ולסמן מה יבוא ומה מקומי, אנחנו לא דורשים מדבקה על כל ירק. מי שלא יהיה מוכן להשתתף - נפרסם את שמו".

חזון שוק האיכרים עוד קיים

לפני חודש הרשתות טענו שיש חוסר בעופות והעלו מחירים. "לא היה חוסר. יש גופים אינטרסנטים שרצו לייצר קרקע לעליית מחירים. הרשתות העלו את מחיר הפטם לפני חודש ב-16% ללא שום הצדקה, שכן יש מלאי עצום של פטם במחסני הקירור, אפילו עודפים. שלחנו מכתב לממונה על ההגבלים וליו"ר ועדת המחירים באוצר ודרשנו חקירה בנושא. תוך 24 שעות משליחת המכתב, הרשתות בלמו את ההתייקרות וחלקן הורידו חזרה את המחירים. אני גם לא מתרשם מהמבצעים על העופות לחג, קודם הקפיצו מחירים בכמעט 20% ואז מורידים? זה לא מבצע".
מחלקת הפירות והירקות היא אחת הרווחיות ברשתות השיווק, בגלל פער אדיר בין התשלום שלהן לחקלאי לבין המחיר שהן גובות מהצרכן. יש לכם תוכניות לטיפול בנושא? "הגענו למסקנה שחייבים מקום שבו החקלאי יוכל למכור ישירות את תוצרתו. היום לרשתות יש כוח קנייה דורסני. העובדה שהן יכולות לקבוע את המחיר לחקלאי לא ביום הרכישה אלא בדיעבד, אינה הוגנת כלפי המגדל. קיבלנו המון תלונות ממגדלים על שיטות סיווג של התוצרת: יומיים אחרי הרכישה הרשת פוסלת להם סחורה או מחליטה, שלא בצדק, שזאת סחורה סוג ב' ומחזירה להם. אנחנו רוצים לייצר שוקי איכרים, בהם תתבצע המכירה בהליך שקוף וללא גורמי תיווך".
השוק הסיטונאי נכשל. "אנחנו בודקים למה הוא נכשל ולכן עצרנו את פירוק חברת השוק הסיטונאי. היוזמה שלנו היא להקים 15 שוקי איכרים בפריסה ארצית, בהם החקלאי יקבע את המחיר. בשווקים תיאסר מכירת תוצרת מיובאת".
איך הצרכנים יידעו אם המחירים בשוקי האיכרים משתלמים? "נקים זירה דיגיטלית שבה ניתן יהיה לראות באיזה מחיר מוכרים המגדלים. ידיעת המחירים היא חלק בלתי נפרד מכלכלת שוק ותחרות הוגנת. כיום הצרכן לא יודע כמה שילמה הרשת לחקלאי ומה הפער שהיא גובה ממנו על התוצרת".