צפו: ישראל כץ בהודעה על התקציב המתוכנן והקיצוץ במגזר הציבורי
(צילום: גיל יוחנן )

העלאות מיסים אמנם לא ייכללו בתקציב המדינה שיובא בקרוב לאישור הממשלה, אולם גזירות לא קלות יוטלו על עובדי המגזר הציבורי. כך עולה מדברי שר האוצר ישראל כץ, שכבר שוחח, כהכנה לתוכנית הקיצוצים במגזר הציבורי, עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שר האוצר קיים היום (ד') תדריך ראשון לכתבים הכלכליים מאז שנכנס לתפקיד, ומדבריו ניתן היה להבין שהתכנון הוא לקיצוץ מאסיבי במגזר הציבורי "שצריך יהיה לתת את חלקו במשבר הקורונה". לדבריו, "צריך שתהיה כעת סולידריות של השירות הציבורי".
ישראל כץ ישראל כץ
ישראל כץ
(צילום: לע"מ )
באוצר מכינים תוכנית תלת-שנתית בהיקף של 45 מיליארד שקל במגזר הציבורי עד לשנת 2023, שתכלול קיצוץ שכר משמעותי למאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. בשלב הזה אין כוונה לפטר עובדים, אלא רק למנוע גיוס עובדים חדשים מול פרישה ויציאה לגמלאות ולצמצם חלק מהמשרות.
בעבר כבר אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המגזר הציבורי "מנופח מדי" וכעת מתכננים במשרד האוצר לקצץ בו, בהיקף של מיליארדי שקלים כבר בחודשים הקרובים. אין כמעט ספק שתוכנית קיצוצים כזאת תביא לעימות בין משרד האוצר להסתדרות, שתדרוש תמורה עתידית עבור כל קיצוץ שיוחלט עליו.

הפחתת שכר של לפחות 5% במגזר הציבורי

הקיצוץ במגזר הציבורי יכלול הפחתת שכר שטרם נקבע היקפו, אולם מדובר ב-5% לפחות במשרדי הממשלה ובחלק מהמגזר הציבורי. כמו כן יבוטלו תשלומי הביגוד וההבראה לתקופה מוגבלת, לא יינתנו תוספות שכר על ותק ויקוצצו בכ-3% הפנסיות התקציביות הגבוהות ביותר.
חלק מהקיצוצים יהיו קבועים וחלק זמניים. החוק לא מתיר כיום למעסיק לא לשלם דמי הבראה, למשל, ולכן מדובר יהיה בדחיית התשלומים ובהקטנת שיעורם. כמו כן יוקטנו ההפרשות לקרנות ההשתלמות, אך ניתן יהיה למשוך את חלקן כבר באופן מיידי ולא רק מדי שש שנים - וזאת בשל המצוקה הכלכלית של עובדים רבים במשק.
הקיצוצים הגדולים במגזר הציבורי יתווספו לקיצוץ רוחבי רחב היקף שמתוכנן כבר לחודש ינואר הקרוב, שיהיה בהיקף של 6%-8% בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה. בחלק מהמשרדים, בעיקר החדשים, שבאוצר מכנים אותם "המשרדים המיותרים", הכוונה היא לקצץ שיעורים גבוהים יותר, שעלולים לצמצם מאוד את הפעילות במשרדים הללו.

"מבצעים עדכונים בהתאם להתפתחויות"

שר האוצר אמר היום, בהתייחסו למשבר הכלכלי הקשה במשק, כי "לא נותיר אף עובד, לא עצמאי ולא שכיר בצד". בתשובה לשאלת ynet, מדוע מדי שבוע-שבועיים מוחלט על תוכנית כלכלית נוספת, אמר כץ כי "אנחנו מבצעים את התוכניות בהתאם להתפתחויות. אנחנו כל הזמן עוקבים. אני כבר יכול לומר שאם יהיה צורך, החלטתי כבר שנמשיך את תשלומי דמי האבטלה גם מעבר לאמצע אוגוסט".
שר האוצר הדגיש כי "לא נשאיר אף אחד בצד הדרך. לכולם תהיה רשת ביטחון. אנחנו גם לא נסגור יותר את המשק. אני אומר כאן בבירור שלא נחזור על זה. מה שיקרה הוא שינוי מאסיבי של תוואי האכיפה. גם פקחי הרשויות המקומיות יורשו לרשום דוחות. אני רוצה להבהיר היום שהכסף שהם יגבו יישאר לרשויות המקומיות ולא ייכנס לקופת המדינה".
עוד אמר שר האוצר כי תקציב המדינה "יהיה תקציב אחראי, ללא גזירות ונוטה צמיחה. עם זאת, המגזר הציבורי יצטרך לתת את חלקו. גם יו"ר ההסתדרות חייב להבין שצריך הפעם לעזור".
בהתייחסו לחוק ההסדרים אמר שר האוצר כי "יש 40 פרקים חשובים מאוד בחוק הזה. חלק מהדברים הם חדשים שייצרו מציאות חדשה. זה לא יהיה אותו הדבר כמו לפני משבר הקורונה. זהו חוק הסדרים גדול בהרבה מבעבר".
השר הדגיש את החשיבות של הרפורמה לפיה קרנות מוסדיות עם שני טריליון שקל, שלא הושקעו עד כה בתשתיות ובהייטק, ישקיעו שם כספים. לדבריו, 100 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות ו-50 מיליארד שקל יושקעו בהייטק.

כץ: קורא לחברות לא לפטר עובדים

עוד התעכב השר כץ על מצב האבטלה הקשה במשק: "צריך היום להבין, שמה שהיה לא יהיה עוד אחרי הקורונה. מפטרים כאן אנשים. מעסיקים פיטרו חלק מהעובדים שלהם ואלה יצטרכו לעבור הכשרות מקצועיות שאנחנו מתכננים. אני קורא מכאן עכשיו לחברות הגדולות לא לפטר עוד את עובדיהם. צריך לעבור איתם את המשבר ולא לפטר אותם".
הוא הוסיף כי "אני מסתכל בעיניים לכל מפוטר. כאשר יהיה אפשר - המשק ייפתח, אבל כרגע יש ענפים שמצויים בקשיים ואנחנו נעזור לכל אחד מהם. נתאים את ההחלטות שלנו לכל ענף ולמצב".
בתשובה לשאלה בדבר ההחלטה שלו ושל ראש הממשלה נתניהו, שיהיה תקציב חד שנתי, בעוד שראש הממשלה החליפי, בני גנץ, מתנגד לכך, גילה כץ כי נפגש בנושא הזה עם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, "שאמר לי שהוא תומך חד משמעית בתקציב חד שנתי". לדברי שר האוצר, הוא נפגש גם עם ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, שמתנגד לתקציב חד שנתי ודורש תקציב דו שנתי כבר עכשיו, אך השר כץ טעם כי החלטתו על תקציב חד שנתי "היא ממש לא פוליטית. אין כאן שיקול פוליטי, אלא ענייני בלבד".
במהלך התדריך בכיר באוצר חשף כי "אנחנו עובדים כעת על תקציב חד שנתי". לדבריו, "אם לא ישנו את החוק ב-28 באוגוסט - נצא לבחירות. בכל מקרה, לא יהיה תקציב באוגוסט ואם לא ישנו, לא יהיה תקציב. מערכת שלא רוצה בחירות תשנה את החוק. כרגע המערכת עובדת על תקציב חד שנתי באופן מקצועי, בלוחות הזמנים, אחרי שראש הממשלה נתן אור ירוק. הצגנו בפניו את השינויים המבניים האלה, מציגים מחר את התקציב עצמו, עובדים באופן מסודר. לא מאמין שבסוף המערכת תמנע העברת תקציב מיידי בלי קשר לפוליטיקה".
השתתף בהכנת הכתבה: עמרי מילמן, כלכליסט