בתוך 18 שעות הודיע שר האוצר, ישראל כץ, על שלושה צעדים כלכליים מאוד פופולריים: סיוע לאלפי החיילים המשתחררים השנה, מתן אפשרות לעצמאים להשתמש בחלק מכספי הפנסיה כדי להחזיק מעמד, והפחתת 10% משכר הנבחרים ובכירי השירות הציבורי - שהאזרחים תמיד מתלוננים על שכרם הגבוה. אז הכל סבבה, לא?
שר האוצר כץ הוא אדם חרוץ, כינו אותו שנים רבות הבולדוזר. גם בחמשת החודשים שבהם הוא יושב על כיסא שר האוצר לא ניתן בשום פנים להאשימו בעצלנות. ההיפך הוא הנכון. כץ עובד שעות רבות בלשכתו בירושלים, בניגוד לאחדים מקודמיו שבילו לא מעט במשרד המיותר למדי בתל אביב, וממציא תוכניות כלכליות חדשות לבקרים.
אז בעצם, הכל נשמע סבבה בלשון העם.
אבל הסבבה פחות סבבה ממה שאולי אפשר לחשוב. בחינה קצרה של שלושת המהלכים שפירסם בתוך פחות מיממה מעלים את החשד שהאדון כץ קצת לחוץ בימים שאחרי בריחת רוני חזקיהו, שאול מרידור וקרן טרנר-אייל, שלושת בכירי משרדו אשר נטשו את הבניין שבקריית הממשלה בירושלים בטריקת דלת. מה שבטוח הוא שהאווירה במשרד האוצר מאוד רחוקה כעת מלהיות סבבה.
ישראל כץ ישראל כץ
שר האוצר ישראל כץ
(צילום: לע"מ)
המהלך הראשון שהשר כץ פירסם אתמול הוא מתן אפשרות לעצמאים שהעסק שלהם נסגר לחלוטין למשוך שליש מכספי הפנסיה שלהם. האם זאת תוכנית דחופה וחדשה? ממש לא. את התוכנית הזו הגו באוצר עוד בימי השר הקודם, משה כחלון (זוכרים?), אבל הצעד הזה היה נתון במחלוקת והתעכב. האם זה טוב לאפשר לעצמאי באמצע חייו למשוך 33% מהפנסיה שלו? ומה יקרה בעוד עשור או שניים? הוא עלול חלילה להזדקק לסיוע כדי להתקיים לאחר שייצא לגמלאות.
המהלך השני שהשר כץ מיהר לפרסם אתמול היה סיוע לחיילים משוחררים. התוכנית טובה, אך האם היא חדשה? אולי בחלקה, כי אחדים מסעיפיה גובשו רק לאחרונה במשרד הביטחון על ידי צוות בראשות השר במשרד הזה, מיכאל ביטון. עצם פרסום התוכנית על ידי כץ גרם לביטון, איש שקט וצנוע בדרך כלל, להתרגז מאוד, כאשר טען כי מדובר בכלל בתוכנית שלו. אגב, האמת נמצאת איפשהוא באמצע. בכל מקרה, תוכנית חדשה זאת לא.
המהלך השלישי פורסם הבוקר, ולא בפעם הראשונה. השר כץ, ואגב גם שר הכלכלה עמיר פרץ, ביקש לקצץ ב-10% את שכר השרים וחברי הכנסת. כאשר הביא את תוכניתו לממשלה הוסיפו עליה השרים עוד בכירים רבים, שחלקם אינם אהובי נפשם - מהשופטים וראשי הרשויות המקומיות הגדולות ועד לרבנים הראשיים - והוחלט לקצץ לכולם בשכר. למה שרק לנבחרים יקצצו? מה שנעשה הבוקר הוא בעצם רק מהלך טכני: הפצת הצעת החוק להערות הציבור וגם לשרי הממשלה וחברי הכנסת, שלא כולם חשים סבבה במיוחד מקיצוץ שכרם בעשרות אלפי שקלים (בסך הכל) למשך 15 חודשים.
וכמה עצוב שרק מהלך אחד - חשוב בהרבה מתוכנית קיצוץ הפנסיות לעצמאים והפחתת השכר לחברי הכנסת - לא יפורסם בימים הקרובים: ספר תקציב המדינה לשנת 2021, שהבוס של שר האוצר, מר בנימין נתניהו, לא חפץ ביקרו (של התקציב).
תזכורת: כתבנו גד ליאור על המצב הקשה במשרד האוצר. צפו בריאיון באולפן ynet
(צילום: נדב אבס)

אז אפשר להחמיא לכבוד שר האוצר על חריצותו כי רבה ועל הגיית תוכניות חשובות רבות - אבל את התוכנית החשובה באמת, תקציב המדינה הדחוף כל כך לשנת 2021, שהמשק משווע לו כבר מאז ה-17 במאי, יום הקמת ממשלת "האחדות", לא יפרסם שר האוצר גם בעוד חודשיים ומחצה, עד סיום שנת 2020.
הסיבה ידועה לכל. אפילו מי שלא הצטיין באזרחות כבר יודע שאם אין למדינה תקציב מאושר - הממשלה נופלת ומוכרזות בחירות. וזה בדיוק מה שצפוי לקרות ב-31 במרץ 2021. כי אם לא זוהי תוכניתו של מר נתניהו, מדוע הוא לא מאפשר לשר האוצר החרוץ שלו להכין באופן בהול את התוכנית החשובה מכולן - תקציב 2021 - עד ל-23 בדצמבר, מועד אישורו המתוכנן של תקציב 2020?
אילו השר כץ היה מגלה עצמאות ומודיע שהתקציב ל-2021 אכן יוגש בדצמבר לאישור הכנסת, מצב המדינה כנראה היה באמת סבבה, אבל מצבו של השר כץ כנראה ממש לא יהיה סבבה במקרה כזה.