איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מכל רחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, בשגרה ובצל הקורונה. והפעם: משפחת וסרמן, הרצליה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: שירה (40), רונן (41), אלה (9 וחצי), איימי (6 וחצי).
1 צפייה בגלריה
משפחת וסרמן
משפחת וסרמן
משפחת וסרמן
(צילום: אסי חיים)
הבית: בית קרקע, 5 חדרים, משרד במרתף, עוד יחידה שמשמשת משרד וחצר עצומה. משלמים 10,500 שקל שכירות. שירה: "יש לנו דירה במרכז הרצליה והבניין עובר פינוי-בינוי. אני מקווה שנמכור את הדירה החדשה שנקבל ונקנה את הבית הזה. אני מאוד אוהבת אותו".
אוהבים את הרצליה? שירה: "מאוד. גרנו בכל מיני מקומות, בגבעתיים, בניו יורק ובתל אביב. לניו יורק הגענו אחרי שנבחרנו מתוך 200 זוגות לייצג שם חברה בשיווק. גרנו בקווינס באזור נוראי ודי סבלנו. נשארנו כי חסכנו כסף". רונן: "אנחנו אוהבים את השכונה הזו. יש פה בית ספר מעולה, ורק תושבי השכונה מתקבלים או מי שיצא בהגרלה. לומדים שעה ביום אמנות, מחול, קולנוע, ציור, וזה מפתח מאוד".
מה אתם עושים? רונן: "יש לי שתי חברות שמתעסקות בשיווק. אחת בתחומים של אי-מייל מרקטינג והשנייה בתחום של תערוכות. בחברה הראשונה אני נותן ייעוץ לחברות בחו"ל שמשתמשות בתוכנה שעוזרת לכל מערך השיווק. יש לי עשרה עובדים. החברה השנייה זה סטארט-אפ שמפתח כלים שעוזרים לחברות שמציגות בתערוכות להשיג תוצאות הרבה יותר טובות. אנחנו מזהים מי האדם שנכנס לביתן ומוציאים עליו המון מידע, וכך מאפשרים לחברה לקבל החלטות יותר טובות. חוץ מזה אני פעיל פוליטי וחבר מועצת העיר הרצליה בהתנדבות".
אתה מצליח להשפיע? רונן: "אני אמנם באופוזיציה, אבל אני מעלה נושאים שאקוטיים לעיר ותקלות שאני מוצא. חוץ מזה אני בכמה ועדות. זה יכול להגיע ל-50 שעות בחודש בהתנדבות, אבל זה האוויר שלי לנשימה. אני מביא את הקול שלי לדיונים ומרגיש שאני תורם למרות שרוב התושבים לא יודעים בכלל שאני חבר מועצה".
השתמשת פעם בזה שאתה חבר מועצה? רונן: "למשל, הלכתי עם הילדה לספרייה והספרנית סירבה לעשות לנו מינוי בלי פנקס צ'קים. התקשרתי למנכ"ל העירייה ושאלתי מה הסיפור. זה לקח חודש-חודשיים, ועכשיו תושבים יכולים לעשות מינוי עם כרטיס אשראי".
שירה? "יש לי עסק מצליח של קבוצות הרזיה שנקרא חצי שירה, ואני מעבירה סדנאות והרצאות בכל הארץ. הייתי שמנה בצורה קיצונית ובתקופות מסוימות הגעתי ל-140 קילו וסבלתי מזה הרבה שנים. הבעיה שלי תמיד הייתה מתוקים, ובשלב מסוים הבנתי שאני חייבת לטפל בזה. הורדתי 70 קילו בשנתיים. זו הייתה התמודדות עם משהו שלא הכרתי, כמו עיוור שמתחיל פתאום לראות".
מהדיאטה שלך יצא עסק? שירה: "אני אוהבת אוכל, חיה ונושמת אוכל ומכינה ארוחות ברמה של מסעדות מישלן, אבל הבנתי שחייבת להיות פשרה בין האהבה הקולינרית לבין הרצון להישאר במשקל תקין. ואז הבנתי שאם אני יכולה לעשות את זה, כולם יכולים. חצי שירה אומר לך תאכל הכל, אבל במידה. השינוי הוא בחשיבה. ב-2008 הקמתי את העסק ויש לי כבר עשר דיאטניות וקואצ'רית. פיתחנו אפליקציה וכל התהליך הוא אונליין, ויש ליווי של הצד הרגשי. פעם היו לי קבוצות והייתי נוסעת בכל הארץ, אבל הבנתי שקשה לאנשים להגיע. וגילינו נתון מדהים: האנשים שהיו מנויים לתוכנית האונליין, לעומת הקבוצות, משלמים פחות ויורדים יותר. יש להם יום-יום את הדיאטנית ואותי, וליווי צמוד".
איך עברתם את הקורונה? שירה: "היה מאוד קשה. אנשים היו בחוסר ודאות והאוכל היה פיצוי, אז זו לא הייתה תקופה טובה לדיאטה. הכל נראה רע וסגר, אז אנשים אמרו, 'אל תיקחו לי את האוכל'. עכשיו אנשים מבינים שאנחנו הולכים לחיות עם זה. מבחינה אישית, אני העליתי בכמה רמות את יכולות הבישול שלי".
בישלת הרבה? שירה: "זה היה טירוף. גרתי המון שנים בצרפת בילדות, והיינו אוכלים במסעדת ל'אנטרקוט. בתקופת הקורונה הצלחתי לפצח את הרוטב שלהם. עשיתי המון ניסיונות עד שהגעתי למתכון המדויק. אמרתי, עד שזה לא זה, אני לא יוצאת מהמטבח. גם התחלתי לעשות ארוחות קונספט לחברים ומשפחה. המון אנשים ביקשו שאעשה ארוחות בתשלום, ואולי גם זה יגיע".
מחוץ לתמונה? שירה: "אני אגרנית כרונית של ספרי בישול, גם של סבתות שלי, ועשיתי כמעט את כל המתכונים מכל הספרים". רונן: "אני מעדיף לאכול בבית, כי היא מבשלת מדהים. זה ארוחות שף".
מינוס? רונן: "אני שר האוצר, וכשהתחתנו הסברתי לשירה שאנחנו סוגרים את כל החובות ומעכשיו אין מינוס". שירה: "אם יש קונים, אם אין לא קונים. אין תשלומים".
חופשה אחרונה? שירה: "בגלל שגרתי בפריז אנחנו נוסעים כל שנה והבנות היו המון בחו"ל. אבל בפעם האחרונה לפני הקורונה היינו במרסיי".