"בני ברק היא אחת הערים הצפופות בישראל, אם לא הצפופה ביותר, והיא עברה מפשיטת רגל לעיר יציבה אחרי שהקמנו אזור תעסוקה נוסף. עכשיו זה הזמן לטפל במרכז העיר, אבל יש קושי עם התחדשות עירונית בגלל בעיות הלכתיות שמונעות בנייה לגובה". כך אמר היום (ג') אדריכל ניצן ברכן, מהנדס העיר בני ברק.
את הדברים אמר ברכן בפאנל בנושא "תכנון עבור החברה החרדית", שנערך במסגרת הכנס השנתי של איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים שמתקיים השבוע באילת. הפאנל התקיים בזמן שבמקביל נודע כי משרד המשפטים החליט להקפיא את ההרשמה להגרלת תוכנית הדיור הממשלתית "דירה בהנחה" בעקבות החלטת בג"ץ שלא לאפשר הטבות לחרדים שאינם מתגייסים.
"הציבור הכללי לא מבין את אורח החיים החרדי וצריך להבין שמדובר בתכנון עבור חברה שיש לה רגישויות משלה", המשיך ברכן. "אי אפשר לכפות את התכנון שאנחנו מכירים אלא לבצע התאמות שיאפשרו לחברה החרדית להמשיך ולצמוח - והדברים האלה ייקחו זמן. זו חברה שלוקח לה זמן לאמץ חדשנות".
אדריכל גיא דוננפלד, מהנדס העיר בית שמש ויו"ר האיגוד, הסביר כי "מדינת ישראל דוהרת, לפי התחזיות, להכפלת אוכלוסייה בטווח של כ-20 שנה", והדגיש כי "החברה החרדית, על המגוון שלה, מהווה נדבך מרכזי בקרב קהל היעד כאשר מדברים על לתכנון צופה עתיד".
2 צפייה בגלריה
אדריכל גיא דוננפלד, מהנדס עיריית בית שמש, בכנס איגוד מהנדסי הערים באילת
(צילום: אודי פורטל)
"צפיפות היא הזדמנות"
שמעון גולדברג, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בית שמש, התייחס לצמיחה המואצת של העיר וציין כי "האתגר הגדול ביותר בבית שמש זה לנהל את העיר. אנחנו מתכננים את עצמנו תוך כדי תנועה. בסופו של דבר בית שמש היא לא עיר אלא מעבדה למדינת ישראל לעתיד לבוא".
גולדברג טען כי "צפיפות היא לא בעיה - היא הזדמנות. כשמנהלים צפיפות נכון, זה משהו שאפשר להתמודד איתו. צפיפות זה לא כמה יחידות דיור לדונם, אלא כמה איכות חיים יש בדונם". הוא הבהיר כי "לא כל המגזר החרדי הוא מקשה אחת" ולכן יש צורך בגמישות תכנונית.
"גם מאה שערים וגם נחלאות מתוכננות טוב. המגזר החרדי עשה עירוב שימושים עוד לפני שזה היה במיינסטרים", החמיא גולדברג – אך גם התריע מפני עבירות בנייה: "בחברה החרדית יש הרבה פיצולי דירות, בנייה פיראטית בתוך שטחי ציבור. המגזר החרדי התרגל שמרחיבים את הדירות, מה שלא היה בעבר. זו טעות של עולם התכנון".
אדריכלית רוני בן נון, מהנדסת העיר צפת, הצביעה על הפערים הכלכליים והחברתיים המשפיעים על איכות התכנון. לדבריה, בצפת קיימת אוכלוסייה שלעתים נאלצת להסתפק בפתרונות תכנוניים ירודים, שאינם עומדים בסטנדרטים מקובלים. היא הדגישה את המחסור החריף בתשתיות חינוך, וציינה כי בעיר חסרות מאות כיתות לימוד, מצב שאינו מתקבל על הדעת.
"פער בשיקום הפיזי"
בפאנל בנושא התחדשות עירונית לאחר אסונות, ציינה מהנדסת העיר חיפה, אורית מרץ, כי בעיר שספגה מטחים כבדים במערכה האחרונה פועלים להשלמת מיגון מוסדות חינוך ולמציאת פתרונות משלימים למיגון, כמו שימוש בחניונים ומערכות תחבורה כמקלטים. עם זאת, הודתה כי האתגר הגדול הוא השיקום: "פרויקטים רבים תקועים בשל מורכבות תכנונית, ריבוי בעלי דירות וחוסר כדאיות ליזמים", הסבירה.
אדריכל ישי ולנסי, מהנדס העיר בת ים, שספגה גם היא פגיעות קשות בסבבי הלחימה, התייחס להשלכות החברתיות של פגיעות הטילים בבנייני המגורים: "כאשר הפגיעה משמעותית הקהילה מתפרקת. מאות יחידות דיור אינן מאוכלסות, והתושבים מפוזרים. אי-הוודאות גבוהה, והחקיקה הקיימת אינה מספקת מענה".
איציק אוז'לבו, מהנדס העיר פתח תקווה, מתח ביקורת על התנהלות המדינה ואמר כי "הקמנו מינהלת דיירים, אבל הפער המרכזי הוא בהובלת השיקום הפיזי. אין גורם אחד שלוקח אחריות כוללת וההתנהלות מול מס רכוש מורכבת ומכבידה על התושבים".
שמאי המקרקעין והמהנדס כרמי חלבי ממג'דל שמס הציף את הפערים החמורים בפריפריה: "למרות היותנו קו ראשון, אין מענה מספק מהמדינה. חסרים לנו מיגון, הסדרי קרקע וכלים תכנוניים בסיסיים", אמר. הקהילה בטראומה, וההבטחות טרם התממשו".
