בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר לאחרונה הסכם פשרה שנחתם במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת קמינרו סנטרל שו, המפעילה את רשת חנויות הנעליים פלייפוט. זאת, בעניין פיצוי עובדים זכאים על אי תשלום זכויות סוציאליות על עמלות ששולמו להם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את הבקשה לתביעה הגישה עובדת לשעבר ברשת, שעבדה בה משנת 2013 עד אוגוסט 2016, באמצעות עו"ד אבי מור יוסף. מפסק הדין עולה כי כשלוש שנים לאחר סיום העסקתה פנתה העובדת לשעבר לרשת במכתב דרישה ובו טענה כי היה על הרשת להתחשב בסכומי העמלות ששולמו לה כשכר לצורך חישוב ההפרשות הפנסיוניות כמו גם ימי חופשה.
1 צפייה בגלריה
תלוש משכורת
תלוש משכורת
הרשת הודיעה לעובדת כי היא זכאית להפרשים בגין רכיב העמלות
(צילום: shutterstock)
לאחר שהרשת הודיעה לה כי היא אכן זכאית להפרשים בגין רכיב העמלות, סירבה העובדת לשעבר לקבל את הפיצוי שהוצע לה והודיעה כי בדעתה להגיש תובענה ייצוגית בשם כל עובדי הרשת. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר פשרה שלפני מספר ימים אושר על ידי בית הדין. על פי ההסכם, החל ממאי 2020 ובמבט צופה פני עתיד הוכללו סכומי העמלות בשכר העובדים לצורך חישוב הזכויות הסוציאליות (ההסכמה לא נוגעת לרכיבי שכר המכונים בונוס/תוספת מאמץ/תוספת קבוצתית). עוד הוסכם כי כל העובדים יהיו זכאים להפרשות מלאות בגין רכיב העמלות בהתאם למנגון שסוכם בין הצדדים.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר, שאישרה את הסכם הפשרה, שיבחה את הרשת על כך "שהכירה והודתה בטעותה בסמוך לאחר שקיבלה את הפניה הראשונה מהמבקשת והביעה נכונות לשלם לה את ההפרשות החסרות לקרן הפנסיה. גם לאחר שהמבקשת סירבה לקבל את הפיצוי והודיעה כי בדעתה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית הודיעה המשיבה (הרשת, ל.ד) כי היא נכונה לפצות את כלל העובדים שהועסקו בתנאים דומים לאלו של המבקשת, וכל זאת תוך שחסכה מהמבקשת ומבית הדין ניהול הליכים יקרים וממושכים".

"הפרה נפוצה"

עו"ד אבי מור יוסף מסר בתגובה: "ההפרה שבגינה ניתן הפיצוי (אי תשלום זכויות סוציאליות על עמלות) היא מאוד נפוצה. במסגרת הסכם הפשרה הוסכם על מנגנון פיצוי לפיו עובדים קיימים של החברה יקבלו את הפיצוי בתלוש השכר בליווי הודעה מתאימה ועובדים לשעבר יקבלו את הפיצוי, בכפוף לביצוע ניכוי מס כדין, באמצעות העברה בנקאית או המחאה לאחר ניסיונות לאתרם על ידי החברה. מכל מקום, ברירת המחדל של הסכם הפשרה היא כי גם אם לא תצליח החברה לאתר עובד זכאי היא תשלח המחאה לכתובת המעודכנת במשרד הפנים. כמו כן הוסכם כי גם סכומים שבסופו של יום לא ישולמו לעובדים, אם בגלל שעלות ביצוע ההסכם לגבי אותו עובד תהיה יקרה מהסכום לו העובד זכאי (כ-50 שקל) ואם בגלל שלא היה ניתן לאתר את העובד ולא תפרע ההמחאה שתשלח אליו, יחולקו בין העובדים הקיימים של החברה כך שהחברה תחזיר לעובדים את מלוא סכום הפיצוי לו הם זכאים בשל ביצוע תשלום זכויותיהם בחסר".
עו"ד רפי סגל, בא כוח הרשת, מסר בתגובה: "מדובר בהליך משפטי חריג בו צדדים הגיעו להסכם פשרה עוד לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית - והגישו כהליך ראשון בתיק - בקשה מוסכמת לאישור תביעה כתובענה ייצוגית ובמסגרתה בקשה לאישור הסכם פשרה. בית הדין קבע כי התנהלות הרשת בהליך ראויה להערכה ולעידוד".