בית המשפט למשפחה בקריות קבע לאחרונה כי עסקה שבמסגרתה העניק אב לבנו הקטין זכויות בחלקות קרקע במתנה – אינה תקפה, משום שלא קיבלה אישור מבית משפט. בכך דחתה השופטת ליאת דהן חיון תביעה שהגיש הבן שבגר נגד אחיו למחצה, שביקש לבטל עסקה מאוחרת הקשורה במגרשים.
ב-2011 חתם האב על הסכם מתנה שבו העביר לבנו מאשתו השנייה, אז כבן 15, זכויות בשלושה מגרשים. כשנה לאחר מכן הוא חתם לטובתו על ייפוי כוח בלתי חוזר. בין לבין חתם האב על תצהיר מתנה שבו העניק את אותם נכסים לאחד מבניו מנישואיו הראשונים.
חמש שנים לאחר מכן הגיש הבן הקטן – שכבר הפך לבגיר – תביעה נגד אחיו שבה ביקש לבטל את עסקת המתנה המאוחרת ולהכיר בכך שעסקת המתנה שלו תקפה. במילים אחרות: הוא ביקש להצהיר עליו כמי שזכאי להירשם כבעל הזכויות במגרשים של האב.
לטענתו, העסקה עם אחיו הגדול צריכה להתבטל משום שנעשתה תחת כפייה ולחץ. לדבריו אביו ביקש להעניק לו את הזכויות כיוון שילדיו מהנישואים הראשונים מסודרים כלכלית.
מנגד טען האח הגדול שהעסקה עם אחיו הקטן לא תקפה משום שנערכה כשהיה קטין, וללא אישור מבית משפט. לדבריו הלחץ והכפייה באו דווקא מצד אחיו, שיחד עם אמו (אשתו השנייה) זרקו את אביו מהבית ורוקנו את כספו. הוא הוסיף כי בניגוד לרושם שאחיו הקטן ניסה ליצור, לאמו יש זכויות במגרש של 25 דונם כך שהם לא מסכנים. הוא סיכם שייפוי הכוח לטובת אחיו נחתם אחרי שאביו כבר חתם לו על ייפוי כוח בלתי חוזר.
השופטת ליאת דהן חיות דחתה את הטענות לכפייה ולחץ, וקבעה כי השאלה המרכזית היא אם העסקה עם האח הקטן תקפה לנוכח העובדה שהיה קטין בעת חתימתה.
עו"ד עדי חןאוראל כהןהיא קבעה כי עסקה במקרקעין – גם כשמדובר במתנה מהורה לילד – מחייבת קבלת אישור מבית המשפט. היא הסבירה כי אף שברור שהורה שמעניק לילד שלו נכס במתנה מבקש את טובתו ורוצה לדאוג לו כלכלית, עדיין יש לבחון אם היא משרתת באמת את טובתו, מאחר שהיא עלולה לגרור איתה גם התחייבויות שעלולות לסבך את הקטין, כמו תשלומי מסים, הוצאות אחזקה או התמודדות עם מפגע וכדומה.
משכך, עסקה כזו שלא קיבלה אישור מבית משפט היא למעשה התחייבות להעניק מתנה שנכנסת לתוקף רק כשהקטין הגיע לבגרות.
במקרה הנוכחי, כשהאב העניק את הנכסים במתנה לקטין, ומאחר שלא קיבל אישור של בית המשפט, היא לא הייתה בתוקף. גם בהנחה שההתחייבות אמורה הייתה להיכנס לתוקף כשהתובע הפך בגיר, הרי שבינתיים האב העניק את הנכסים במתנה לאח אחר וחתם לטובתו על ייפוי כוח בלתי חוזר – ובכך למעשה ביטל את ההתחייבות כלפי האח הקטן.
לפיכך, השופטת קבעה כי העסקה עם האח גדול גוברת על זו שנערכה עם האח הקטן, ודחתה את התביעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד פיראס עזאם
• ב"כ הנתבע: עו"ד זאהר עבאס
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
