הורים בעלי נחלה במושב רוצים להשאיר את רכושם לילדים בחלקים שווים. הם עורכים צוואה ומניחים שבכך הסדירו את העתיד. אלא שבנחלה, גם צוואה ברורה אינה מבטיחה שהזכויות יתחלקו כפי שתכננו. לעיתים ההסכם החל על המשק קובע מסלול העברה אחר, ולעיתים אי אפשר לרשום את הזכויות במשותף על שם כל הילדים.
סדרי ההורשה בנחלות אינם אחידים. התשובה לשאלה מי יקבל את המשק תלויה בטיב הזכויות, בהסכמים החלים עליו ובפעולות שנעשו בחיי ההורים. לכן, לפני שבודקים מי היורשים ומה נכתב בצוואה, יש לברר מה בדיוק היה בידי המנוח ומהם התנאים להעברת זכויותיו לאחר פטירתו.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בחלק מהנחלות הזכויות מוסדרות בהסכם משבצת דו-צדדי בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין האגודה השיתופית, ובאחרות בהסכם משולש שגם הסוכנות היהודית צד לו. יש גם נחלות שבהן נחתם חוזה חכירה ישיר עם רמ"י. ההבדלים אינם טכניים בלבד: הם עשויים לקבוע אם הזכויות הן חלק מהעיזבון, מי זכאי לקבלן ומה משקלה של הצוואה.
בהסכמי משבצת רבים נקבע כי עם פטירת אחד מבני הזוג, זכויותיו בנחלה עוברות לבן הזוג שנותר בחיים, מחוץ לעיזבון. כאשר הוראה כזאת חלה, צוואה המייעדת את הנחלה לילד אינה גוברת עליה. עם זאת, אין להניח שקדימות בן הזוג קיימת בכל נחלה, ויש לבדוק את נוסח ההסכם המסוים.
בהסכם המשולש המקובל, בהיעדר בן זוג שנותר בחיים, הזכויות מועברות לבן ממשיך שמונה ואושר כנדרש. לכן יש לבדוק את מסמכי המינוי ואת האישורים שניתנו במסגרתו. העובדה שאחד הילדים מתגורר במשק, עובד בו או מכונה במשפחה "הבן הממשיך" אינה מספיקה כשלעצמה כדי להוכיח שהוא זכאי לקבל את הנחלה.
גם כאשר קיימת צוואה מאוחרת, אין להניח שהיא מבטלת מינוי קודם של בן ממשיך. יש לבחון את תוקף המינוי, את ההתחייבויות שניתנו ואת התאמתן של הוראות הצוואה למינוי ולהתחייבויות.
עו"ד אורית לוי ביטוןצילום: רונית וולפרהסדרת הזכויות מול רמ"י עשויה להשפיע באופן מהותי גם על הסדרי ההורשה של הנחלה. במסגרת עיגון הזכויות בחלקת המגורים, במסלול של דמי חכירה או דמי רכישה, נחתם חוזה חכירה לדורות ביחס לחלקה א׳ של הנחלה, המיועדת למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי. עם חתימת החוזה, משתנה מעמדו המשפטי של בעל הזכויות מבר-רשות לחוכר לדורות, ובהתאם לכך, הוראות הסכם המשבצת, ובכללן ההוראה בדבר העברת הזכויות באופן אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים, אינן חלות עוד על זכויותיו.
לשינוי זה השלכות משמעותיות על הורשת הנחלה: בעוד שעל פי הסכם המשבצת הועברו הזכויות לבן הזוג שנותר בחיים באופן אוטומטי, לאחר החתימה על חוזה החכירה לדורות יחולו על העברת הזכויות לאחר הפטירה הוראות חוק הירושה. משמעות הדבר היא שבהיעדר צוואה, הזכויות עשויות להתחלק בין בן הזוג שנותר בחיים לבין הילדים, בהתאם להוראות הדין, ולא לעבור לבן הזוג באופן אוטומטי.
בעלי זכויות רבים אינם מודעים לשינוי מהותי זה ואינם נותנים עליו את הדעת בעת הסדרת הזכויות מול רמ"י. לפיכך, במקביל לחתימה על חוזה החכירה לדורות, חשוב לבחון את השלכות השינוי על הסדרי ההורשה ולערוך צוואה מתאימה, שתבטיח כי העברת הזכויות בנחלה לאחר הפטירה תיעשה בהתאם לרצונו של בעל הזכויות.
ומה יקבלו שאר הילדים?
במקרים שבהם חל ההסכם המשולש המקובל, ובהיעדר בן זוג בעל קדימות ובן ממשיך שמונה כדין, ההסכם מפנה לעקרונות סעיף 114 לחוק הירושה. גם בחוזי החכירה שבהם ההורשה נעשית לפי צוואה או לפי דין, יש לבחון כיצד יוסדרו זכויותיהם של כמה יורשים. ככלל, רמ"י מאפשרת העברת זכויות בנחלה לאדם אחד או לבני זוג, ולא רישום משותף של כמה אחים.
סעיף 114 עוסק במשק חקלאי שחלוקתו תפגע בכושר קיומו כמשק העשוי לפרנס משפחה חקלאית. כאשר הסעיף חל, המשק נמסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא מפצה את היורשים האחרים אם שווי המשק עולה על חלקו בעיזבון. בהיעדר הסכמה, בית המשפט מוסמך להכריע בזהות המקבל ובסוגיות השווי והפיצוי.
הסעיף מעניק עדיפות לבן הזוג כאשר הוא ויורש נוסף אחד לפחות מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק. אולם זו אינה ההעברה האוטומטית שהייתה קבועה בהסכם המשבצת: גם בן זוג שיקבל את המשק עשוי להידרש לפצות את יתר היורשים. כשעיקר הרכוש מרוכז בנחלה, קבלת עדיפות אינה מבטיחה שיש בידיו כסף לממן את הפיצוי.
עם זאת, אין להסיק שכל מי שמקבל נחלה חייב לפצות את אחיו. עצם חובת הפיצוי והיקפה תלויים בהסדר המשפטי החל על העברת הזכויות, בהוראות הצוואה ובהתחייבויות תקפות שניתנו.
תכנון נכון מחייב להתייחס בנפרד לזהות מקבל הנחלה ולדרך שבה מבקשים לדאוג לשאר הילדים. אם מתוכנן פיצוי, צריך לבחון גם את היכולת לממן אותו, את מועדי התשלום ואת השלכות המס האפשריות. הסדר שנראה שוויוני על הנייר עלול להתקשות להתממש אם אין מקור כספי לביצועו.
ייעוץ משפטי בנושא הורשת נחלה צריך לחבר בין מסמכי הזכויות, מינויים והתחייבויות קודמים, הצוואה והמצב המשפחתי. הבדיקה נדרשת גם לפני שינוי ההסדר מול רמ"י, ולא רק בעת עריכת צוואה. כך ניתן לברר אם הכללים שהמשפחה מסתמכת עליהם עדיין חלים, ולהתאים את התכנון לרצון ההורים ולמצב הזכויות בפועל.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אורית לוי ביטון עוסקת בנחלות ומשקים במושבים
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
