המפקח על רישום מקרקעין בנתניה, ארז שטיינברג, אישר לאחרונה פרויקט הריסה ובנייה בשכונת טלביה היוקרתית בירושלים. הוא דחה את התנגדות השכן היחיד שסירב לחתום בטענה לפגיעה בנוף הנשקף מדירתו ולצמצום מספר כיווני האוויר.
מדובר בבניין ברחוב לינקולן שנבנה בשנות ה-50 וכולל 20 דירות. התובעים בהליך הם בעלי 19 דירות, שהתקשרו בהסכם עם יזמית תמ"א 38 לצורך הריסת המבנה והקמת בניין חדש העמיד מפני רעידות אדמה, שיכיל מספר דירות כפול, מעלית, חניון תת-קרקעי, ממ"דים ומחסנים לכל הדיירים. בנוסף הוחלט על תוספת 25 מ"ר לכל דירה.
הנתבע הוא הדייר היחיד שסירב לחתום משום שלשיטתו הופלה לרעה במסגרת הפרויקט: לטענתו דירת התמורה המוצעת לו קטנה באופן משמעותי מהראוי, תוך פגיעה בשוויון התמורות בינו לבין שכניו. הוא הוסיף שתכנון דירת התמורה לקוי, ובעוד כיום הוא נהנה משלושה כיווני אוויר, עתיד המיזם להפחיתם לשניים.
מנגד הזכירו שכניו שמדובר במבנה ישן שתשתיותיו רעועות, וכי קידום הפרויקט חיוני. לטענתם המיזם דווקא מיטיב איתו, הן בהגדלת שטח דירתו והן בהוספת ממ"ד, חניה צמודה ומחסן. התובעים הפנו לעדות שלו עצמו ולפיה הפרויקט צפוי להעלות את ערך דירתו ביותר משני מיליון שקל, מה שמלמד שסירובו אינו סביר.
ואכן, המפקח שטיינברג דחה את טענתו להפלייתו לרעה בשוויון התמורות, שנסמכה על מדידה פרטית שביצע: "הנתבע לא יכול להישמע בטענה כי הופלה לרעה, או כי נגרמת לו פגיעה קניינית, רק מהטעם שעל-פי מדידה פרטנית שערך בדירתו, ובדירתו בלבד, שטח דירתו גדול יותר. ברי כי מתן תמורה על בסיס מסד נתונים לא שוויוני ולא אחיד, הוא שעלול ליצור עיוות וחוסר צדק".
עו"ד משה ימיןצילום: רינטוןהמפקח הדף גם את טענותיו לפגיעה בנוף ובמספר כיווני האוויר. בסוגיה הראשונה, ציין, קבעה ועדת הערר בעבר שניתן להשקיף הן מדירתו הקיימת והן מזו העתידית "על חלקים נרחבים מהעיר ההיסטורית", ובנוסף, בניגוד למצב כיום, בדירת התמורה החלון לא יופרע על ידי מרפסת של השכן.
בנוגע לכיווני האוויר נמצא שבפועל, בהתאם לתשריט תוכנית ההיתר של הפרויקט, עולה שגם בדירת התמורה עתידים להיות שלושה כיווני אוויר. מכל מקום, הובהר, הפחתת כיווני אוויר הינה דבר מקובל בפרויקט הריסה ובניה וכשלעצמה, אינה מהווה טעם התנגדות סביר לתמ"א.
"התועלות המצטברות לכלל בעלי הדירות, לרבות הנתבע, הכוללות חיזוק נגד רעידות אדמה, ממ"דים לכל דירה, בניית בניין חדש במפרט מודרני והעלאת ערכן הכלכלי של הדירות (הגדלת שטח הדירות, חניה פרטית והוספת מחסן), עולות לאין שיעור על חוסר שביעות הרצון הסובייקטיבי של הנתבע", כתב המפקח ואישר את ביצוע הפרויקט.
הסרבן חויב לחתום על הסכם התמ"א תוך חודשיים ממועד פסק הדין, ואלמלא כן, בא כוח בעלי הדירות יחתום במקומו. הוא חויב לשלם לשכניו 20 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד צבי בלאו
• ב"כ הנתבע: עו"ד גלעד עזריאל
• עו"ד משה ימין עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
