בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שמחסנאית בחברה לייצור ושיווק דלתות, שפוטרה בעודה בהיריון, תפוצה ב-92 אלף שקל. השופטת איריס רש אמנם האמינה לגרסת המעסיקים, שלפיה לא ידעו על ההיריון במעמד הפיטורים, אך קבעה כי אין מנוס מחיוב החברה בפיצוי.
העובדת הצטרפה לחברה בנובמבר 2016. בשלב מסוים היא עברה עם בעלה תאונת דרכים, ואושרה לה חופשת מחלה עד ינואר 2021. מאחר שלא היו לה מספיק ימי מחלה, החל מאוקטובר 2020 היא שהתה בביתה מבלי לקבל שכר.
1 צפייה בגלריה
היפוך עובריםהיפוך עוברים
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
כשבועיים לפני תום החופשה היא הגיעה למקום העבודה ונפגשה עם המנכ"ל ועובד נוסף של החברה. תוכן השיחה שנוי במחלוקת בין הצדדים: בעוד שלטענת העובדת באותה פגישה יידעה את המנכ"ל על ההיריון וביקשה לחזור לעבודה כשתחלים מהתאונה, החברה טוענת שהיא ביקשה מכתב פיטורים כדי למצות זכויות מול ביטוח לאומי וחברת הביטוח, מאחר שאינה מסוגלת לחזור לעבוד.
יומיים לאחר הפגישה נמסר לעובדת מכתב פיטורים שחל רטרואקטיבית ממועד הסמוך לתאונת הדרכים. בתביעה שהגישה לבית הדין באפריל 2021 היא טענה כי פוטרה עקב הריונה ולכן זכאית לפיצוי כספי.
מנגד טענה החברה שהעובדת לא אמרה דבר על היריון, וביקשה לסיים את העסקתה על רקע מצבה הרפואי. לגרסת החברה, למנהליה נודע על ההיריון רק בתחילת פברואר 2021, כשהתובעת הגיעה עם מגש כנאפה כדי להיפרד מהחברים לעבודה.
עו"ד רלי ארביבעו"ד רלי ארביבצילום: מיה כרמי דרור
השופטת רש אכן דחתה את גרסת העובדת שלפיה סיפרה על ההיריון במהלך הפגישה עם המנכ"ל. התרשמותה מהראיות הייתה שהתובעת לא רצתה, או לא יכלה, לחזור לעבודה בשל פציעתה מתאונת הדרכים. בנסיבות אלה היא קיבלה את עמדת החברה שנודע לה על ההיריון לכל המוקדם כשבועיים אחרי הפיטורים.
אך למרות זאת, השופטת קבעה שבהיעדר היתר לפיטורים משר העבודה והרווחה כמתחייב בחוק עבודת נשים, סיום העסקת התובעת נעשה בניגוד לחוק באופן שמצדיק פיצוי כספי.
בהקשר לכך הדגישה השופטת כי לאורך תקופת היעדרות התובעת מהעבודה – גם אחרי שהפסיקה לקבל דמי מחלה – הצדדים שמרו על קשר שוטף תוך שהעובדת מעדכנת את מנהליה על מצבה הרפואי. בנסיבות אלה, יש לראותה בתקופה זו כעובדת בחל"ת. במלים אחרות, נכון למועד הגילוי על ההיריון שררו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק באופן שחייב את החברה לקבל היתר לפיטורים.
לפיכך נקבע שהחברה תפצה את העובדת ב-79 אלף שקל, בין היתר בשל הפסדי שכר בתקופה המוגנת ואי-קיום שימוע טרם הפיטורים. עוד חויבה החברה לשלם לעובדת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 13 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד ליאור אלנקווה • ב"כ הנתבעת: עו"ד סמיר מולא • עו"ד ארביב רלי עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין