1 צפייה בגלריה
פיטורים אישה עצובה דיכאון אילוס אילוסטרציה
פיטורים אישה עצובה דיכאון אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר בחברה להכנת מזון שטענה שפוטרה ללא הודעה מוקדמת: דניה דרורי קבעה שכלל לא הוכח שפוטרה, מה גם שהמעסיקה הציגה ראיות שלפיהן התובעת פתחה עסק עצמאי לפני סיום יחסי העבודה.
התובעת הועסקה במשך כתשע שנים בחברת ע.ש.א.מ שרותי קייטרינג בע"מ, המפעילה עסק להכנת מזון. באמצעות עו"ד איתמר סונינו היא טענה שפוטרה באוגוסט 2019 באופן מפתיע. לדבריה, הממונה הישיר עליה פיטר אותה תוך שהוא מטיח בה קללות וצעקות, וזאת מיד לאחר שפנתה אליו וביקשה כדור לטיפול בכאב שיניים. היא עתרה לחייב את המעסיקה בפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע שימוע וזכויות נוספות.
המעסיקה, שיוצגה על ידי עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה, טענה מנגד כי העובדת התפטרה מעבודתה לאחר שפתחה עסק מתחרה, ומבלי שמסרה הודעה מוקדמת להתפטרותה. על פי גרסתה, ביוני 2019 פנתה העובדת לממונה הישיר שלה וביקשה לסיים את עבודתה. היא ביקשה שיסייע לה לזכות בדמי אבטלה ולקבל את הסכומים שנצברו בקרן הפיצויים.
בנסיבות אלה הוכן מסמך "סיכום פגישה" שבו נכתב בין היתר כי העובדת מבקשת לסיים את עבודתה וכי הממונה מתחייב לחתום לה על טופס לשחרור הפיצויים. בסופו של דבר, לאחר שהממונה ביקר בביתה ודחק בה שלא לסיים את עבודתה, היא בחרה להמשיך בחברה.
אלא שלפי המעסיקה, מאותו מועד ואילך היא עשתה דין לעצמה, החסירה שעות עבודה רבות והתלוננה תכופות על קשיים רפואיים. לאחר שהתעורר חשדו, הזמין הממונה דו"ח חקירה שהעלה כי העובדת פתחה עסק מתחרה לאספקת שירותי קייטרינג, ועבדה בו באותם המועדים שבהם נעדרה מעבודה באמתלה של מחלה.
המעסיקה הוסיפה כי במחצית אוגוסט 2019 פנתה העובדת והתלוננה שאינה חשה בטוב. הממונה הגיב בכעס (על רקע דו"ח החקירה) ובתגובה העובדת הודיעה לפני כל העובדים כי היא עוזבת. מאותו יום היא לא שבה. בנסיבות אלה, נטען, העובדת לא פוטרה אלא התפטרה.
השופטת דניה דרורי כתבה כי הראיות שהוצגו בדבר פתיחת העסק הפרטי של העובדת מחזקות את גרסת המעסיקה שלפיה התובעת היא שביקשה לסיים את יחסי העבודה על רקע הקמת העסק. בנוסף, בעדותה היא אישרה ששוחחה עם סוכן הביטוח של המעסיקה על מנת לברר מה הסכומים שנצברו לזכותה בקופת הביטוח או מה התנאים הנדרשים לשם שחרור הכספים. יש בכך כדי לתמוך במסקנה שהעובדת שקלה לסיים את יחסי העבודה ביוזמתה.
זאת ועוד, העובדת נמנעה מלתאר במדויק את הרקע לאירוע שהתרחש ביום ההעסקה האחרון, ומהראיות עלה שהיה לה עניין בניתוק יחסי העבודה. בנוסף, נפלו בגרסתה של העובדת סתירות ואי דיוקים ועדותה לא הותירה רושם מהימן. השופטת סיכמה שהעובדת לא עמדה בנטל להראות שהמעסיקה היא זו שיזמה את ניתוק יחסי העבודה, ודחתה את התביעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד איתמר סונינו • ב"כ הנתבעת: עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה • ynet הוא שותף באתר פסקדין