סוכן מכירות שפוטר בחלוף כמעט שני עשורים יקבל פיצויים והוצאות של יותר מרבע מיליון שקל, רוב הסכום בגין שעות נוספות שלא שולמו לו – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת המעסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על התובע, משמדובר כביכול במשרת אמון.
העובד הועסק כ-18 שנים בשלל תפקידים בחברה לשיווק ומכירת מערכות סטריאו ומולטימדיה לרכב,. לאחר שמונה לה מנכ"ל חדש ב-2021 הציעה לו החברה לעבור לתפקיד אחר, במערך השירות והלוגיסטיקה, לטענתה בשל נתוני מכירות נמוכים. הוצע לו שכר של 11 אלף שקל בגין התפקיד החדש, אך הוא סירב, ועל הרקע הזה זומן לשימוע ובהמשך פוטר.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתביעה שהגיש באוגוסט 2021 באמצעות עו"ד אורן טל הוא דרש כ-400 אלף שקל בגין שעות נוספות שלטענתו לא שולמו לו, בתוספת רכיבי פיצוי אחרים כגון אי-מסירת הודעה על תנאי העבודה. לגרסתו הוא הועסק במסגרת שכללה שעות נוספות רבות, לרבות בימי שישי ובביתו. לדבריו החברה לא דרשה ממנו לדווח על נוכחות, באופן המעביר אליה את נטל ההוכחה שלא עבד בשעות הנטענות.
מנגד טענה החברה באמצעות עו"ד תום מדן כי העסקתו דרשה מידה מיוחדת של אמון אישי, כאמור בסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, באופן המחריג אותו מתחולת החוק – כלומר הוא אינו זכאי לשעות נוספות. כך או כך, הוסיפה, מדובר בעובד שהועסק לכל היותר 7.5 שעות ביום ולא ביצע שעות נוספות.
עו"ד אהרון הלויעו"ד אהרון הלויצילום: עודד רצאבי
אבל השופטת גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת המעסיקה שהתובע מוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה. לדבריה הטענה הועלתה בכלליות מבלי שהוכחו נסיבות מיוחדות בעבודת סוכן המכירות, המצדיקות להוציאו מתחולת החוק. יתרה מכך, "לא הוכח כי לא ניתן היה לעקוב אחר שעות העבודה של התובע בשל תפקידו".
לעניין זה הודגש שמעדות המנכ"ל עצמו עלה שכיום, סוכני מכירות בחברה המועסקים בתפקיד זהה לתובע, מדווחים על שעות הנוכחות. השופטת ייחסה אמינות לגרסת התובע שלפיה לרוב עבד כעשר שעות ביום, מ-8:00 בבוקר עד 18:00 בערב, באופן המזכה אותו בגמול שעות נוספות. צוין שהגרסה נתמכה בעדויות הגנה: כך למשל, מנהלו אישר שלעתים עבד בימי שישי.
במצב שנוצר קובע החוק שעל מנת להפריך את גרסת העובד בקשר לשעות העבודה, על המעסיק להציג דוחות נוכחות מטעמו, אלא שבמקרה זה החברה לא עשתה זאת. בנסיבות אלה נקבע שהתובע זכאי לשעות נוספות בגין 51 חודשי עבודה – החל ממרץ 2017, החודש שבו התחיל לעבוד כסוכן מכירות "על מלא", ועד לפיטוריו במאי 2021 – בהיקף של 60 שעות בחודש.
השופטת נעתרה גם לדרישת התובע לפיצוי בגין אי-מסירת הודעה לעובד, ולסיכום נפסקו לטובתו 243,680 שקל, מתוכם 238,680 שקל בגין שעות נוספות בתוספת ריבית שקלית מ-1 באפריל 2019. כמו כן חויבה החברה לשאת בשכר טרחת עורך דינו, בסך 15 אלף שקל בתוספת ריבית כדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אורן טל • ב"כ הנתבעת: עו"ד תום מדן • עו"ד אהרון הלוי עוסק בדיני עבודה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין