מחקר גדול שהתבסס על נתוני שינה שנאספו באפליקציות סלולריות בקרב כמעט 80 אלף עובדים ביפן מצא קשר משמעותי בין דפוסי שינה לא איכותיים לבין ירידה ביכולת התפקוד בעבודה.
צוות בהנהגתו של מסאשי ינאגיסאווה, מנהל המכון הבינלאומי לרפואת שינה באוניברסיטת צוקובה שביפן, ניתח נתוני שינה של כ-80 אלף משתמשים יפנים במשחק הסלולרי Pokémon Sleep, לאורך כ-2.1 מיליון לילות, כך דיווח TechNews Science. על ידי קישור זמני השינה וההתעוררות שנרשמו על ידי חיישני המשחק לסקרי ביצועים במקום העבודה שהושלמו באותם טלפונים, החוקרים עקבו אחר השפעת הרגלי המנוחה על הפריון.
הם גילו שאנשים שלוחות הזמנים של השינה שלהם בימי חול ובסופי שבוע היו שונים מאוד – תבנית המכונה "ג'ט לג חברתי" – רשמו יעילות עבודה נמוכה יותר. גם אנשים שישנו מעט וגם אנשים שישנו הרבה הציגו ביצועים נמוכים, וחשפו עקומה בצורת U בין זמן השינה לפריון. משתמשים שהתקשו להירדם או התעוררו לעתים קרובות במהלך הלילה קיבלו גם הם ציונים נמוכים בסקרים.
ניתוח מבוסס בינה מלאכותית סיווג את המשתתפים לחמישה סוגי שינה: שינה בריאה, שינה ארוכה, שינה מקוטעת, נטייה לנדודי שינה וג'ט לג חברתי. הפריון ירד ביותר בקבוצות הג'ט לג החברתי והנטייה לנדודי שינה, והמחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בין המינים.
צוות המחקר העריך כי שינה לא סדירה עולה ליפן כ-1 טריליון ין (כ-19.9 מיליארד שקל) בשנה, כאשר קבוצת הג'ט לג החברתי אחראית לכ-136,000 ין (2,700 שקל) לאדם בהשוואה לקבוצת השינה הבריאה. "תדירות השינה חשובה לא פחות ממשך השינה ואיכותה. אנו ממליצים להוסיף רק כ-30 דקות מנוחה בכל יום ולשמור על נקודת אמצע השינה יציבה בין ימי חול לסופי שבוע כדי לשמור על הפריון", אמר ינאגיסאווה.
News18 הסביר כי ג'ט לג חברתי מתרחש כאשר השעון הביולוגי הטבעי מתנגש עם מחויבויות מוקדמות בימי חול, מה שגורם לבני נוער וצעירים רבים לישון הרבה יותר בימי חופש. שינויים חוזרים ונשנים מבלבלים את המוח והגוף, בדומה לנסיעות תכופות בין אזורי זמן שונים, מה שעלול להתיש מערכות רבות לאורך זמן.
