בית המשפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שעורכת דין שהתרשלה בייצוג אישה בהליכי גירושים, ואפשרה לבעל לצאת מהארץ ולהותיר אותה עגונה, תפצה אותה ב-320 אלף שקל. עם זאת, השופטת ליאת בנמלך קיבלה הודעת צד שלישי שהגישה עורכת הדין נגד הבעל, שלבסוף נתן את הגט, כך שהוא יהיה זה שישלם את הסכומים בהם חויבה.
בני הזוג לשעבר נישאו בשנות ה-80. בתביעתה טענה האישה כי במשך הנישואים חוו היא וילדיה "טרור תמידי" מצד הבעל, שנהג להכותה ולהותירה עם "עיניים כחולות" וגם את בנם הכה עד זוב דם. בשלב מסוים אזרה האישה אומץ ופנתה לעורכת הדין מטעם הסיוע המשפטי, על מנת שתייצג אותה בתביעת גירושים. במסגרת זו הגישה עורכת הדין בקשה לעיכוב יציאת הבעל מהארץ. ביולי 2008 נעתר בית הדין הרבני לבקשה והוציא צו שתוקפו עד אוקטובר.
1 צפייה בגלריה
עורכת דיןעורכת דין
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
חודשיים אחרי שפקע הצו כבר היה הבעל על מטוס להונג קונג, ומאוחר יותר עבר להשתקע בארה"ב ולא חזר לישראל. רק בינואר 2016 – שנים רבות אחרי שברח ובעקבות פסיקת בית הדין הרבני בשיקגו – נתן הבעל גט לרעייתו ושחרר אותה לחופשי.
לטענת האישה, חרדית באמונתה, עקב רשלנות עורכת הדין שאפשרה לבעלה לברוח היא נדונה לשנים של בדידות, היעדר אינטימיות, פגיעה באוטונומיה, בכבוד ובחירות שלה, ולנזק נפשי משמעותי. בגין כל אלה היא דרשה פיצוי של 1.5 מיליון שקל.
מנגד טענה עורכת הדין שלנזקי האישה אחראי הבעל ומשכך, היא הגישה נגדו הודעת צד ג'. לגופו של עניין היא טענה שהתובעת חששה בזמנו מפני התארכות נסיעתו השנתית של בעלה לאומן בראותו את תביעת הגירושים, אך ירידה מהארץ לא הייתה על הפרק כך שלא היה עליה לפעול תחת ההנחה שיש חשש לעגינות.
עו"ד שמואל גרוסעו"ד שמואל גרוס
השופטת בנמלך ביקרה את התנהלות הנתבעת כשכתבה כי "כאשר עורך דין מגיש בשם לקוחו בקשה לבית המשפט, מצופה כי יבדוק האם ניתנה החלטה בבקשה שהוגשה, ומה תוכנה. דברים אלו יפים ביתר שאת, מקום בו מדובר בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, שהוא צו דחוף על פי מהותו, וקיימת חשיבות רבה לדעת לאיזו תקופה ניתן הצו, על מנת שלקראת סיום התקופה ניתן יהיה לשקול האם יש לבקש את הארכתו".
בפסק הדין הובהר כי האחריות לבדוק מה ההחלטה שניתנה בבקשה ולאיזה פרק זמן ניתן הצו - מוטלת על עורך הדין. המסקנה הייתה כי התנהלות הנתבעת סביב בקשת צו העיכוב לא עלתה בקנה אחד עם סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים והמצופים מעורך דין העוסק ובקיא בענייני גירושים, ולפיכך יש לקבוע שהיא התרשלה.
השופטת חידדה שמתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין נזקי האישה, שכן בריחת הבעל לחו"ל היא שאפשרה לו לעגן אותה במשך שנים ארוכות. לפיכך היא חייבה את עורכת הדין לפצות את האישה ב-260 אלף שקל ולשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 60 אלף שקל.
לצד זאת השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי שהוגשה נגד הבעל וחייבה אותו לשלם לעורכת הדין את הסכומים שבהם חויבה. בנוסף, הוא חויב לשלם לעורכת הדין הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד לירון יצחק • ב"כ הנתבעת: עו"ד שירי כהן • ב"כ צד ג': עו"ד ישראל חיות • עו"ד שמואל גרוס עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין