מחר (ב') המועד האחרון להגשת התגובות והערעורים בנושא עליית מחיר החשמל הצפויה ומליאת רשות החשמל צפויה להתכנס בימים הקרובים ולדון בנושא לקראת החלטה סופית. זאת, שבועות אחדים לאחר פרסום ההחלטה להעלות את מחיר החשמל בישראל בעוד 8.2% ולאחר שהחשמל התייקר כבר בשיעור של 8.6% לפני פחות מארבעה חודשים. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
טרם ההתייקרות האחרונה הערעורים הביאו למיתון קל בלבד של העלאה מ-9.6% ל-8.6% כאמור. ייקור החשמל צפוי להוסיף 0.2% נוספים למדד המחירים לצרכן והוא עלול אף להביא להעלאות מחירים בשלל מוצרים ושירותים עתירי אנרגיה. עד כה עלה מחיר החשמל ב-12% מתחילת השנה והייקור הנוסף שצפוי כעת יכניס עוד כ-2.1 מיליארד שקל נוספים לקופת חברת החשמל.
ברקע, ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הבטיח במערכת הבחירות לבלום את עליית מחירי החשמל, אולם רשות החשמל היא עצמאית בהחלטותיה והדבר ניתן למעשה רק אם הממשלה תלווה מיליארדי שקלים לחברת החשמל, שספק אם תוכל להחזירם. הייקור הגדול בפעם השנייה תוך זמן כה קצר נובע מכך שחברת החשמל משתמשת עדיין בפחם ב-23% מייצור החשמל לפחות עד לסוף שנת 2025.
"על המדינה לממן את ההתייקרות"
בראש המערערים על שיעור ההתייקרות הגבוה שקבעה רשות החשמל עומדים התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שטוענים כי המדינה צריכה לממן את עליית מחירי החשמל הצפויה בתחילת 2023 מקרן העושר, מתגמולי הגז וממכירת נכסים.
בנייר עמדה שהכינה המחלקה הכלכלית באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע, נטען כי "העלאת תעריפי החשמל תשפיע רוחבית בהגדלת העלויות למשק בית ממוצע בתוספת של כ-800 שקל בממוצע לחודש. כמו כן, מדובר בתוספת של עלויות יצור, יבוא ומכירה במשק".
עוד נטען כי "נכון להיום יש מספר גורמים שמעורבים רגולטורית בניהול שוק החשמל: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל ומנהל המערכת. הדבר גורם לתחרות גלויה ולסתירה בקבלת ההחלטות.
"יש צורך להקים גוף אחד מתכלל לטיפול בכל נושא ניהול האנרגיה בישראל, כולל ייצור ואספקת החשמל, כלי רכב והתייעלות אנרגטית. זאת נוכח העובדה ששוק האנרגיה צפוי לעבור בעשורים הקרובים שינויים דרמטיים בתחום הרגולציה, שישפיעו על מבנה השוק ועלויות היצור". על פי האיגוד, ההחלטות שיקבל אותו גוף מתכלל יהיו חייבות להיות מגובות בניתוח עלות תועלת לכלל המשק.
עיכוב של כ-3 שנים במעבר לשימוש בגז
בנוגע לחברת החשמל, במסמך השימוע מציינת רשות החשמל כי חברת החשמל אינה עומדת בלו"ז בהסבת תחנות פחמיות לגז ואי-הקמת כושר ייצור חלופי לפחם - שמשמעותו המשך השימוש בתחנות פחם. על בסיס מסמך השימוע, עולה כי להערכת רשות החשמל מדובר על עיכוב של כשלוש שנים. חברת הייעוץ BDO מעריכה כי האצת קצב הסבת התחנות הפחמיות לשימוש בגז יכול לחסוך למשק כארבעה מיליארד שקל המהווים כ-15% מעלות ייצור החשמל.
באיגוד לשכות המסחר טוענים כי "לחברת החשמל לא באמת אכפת. הם מתקדמים בקצב איטי ולא עומדים ביעדים. ניכר כי ועדי העובדים בחברת החשמל לא ממהרים לקדם את ההסבה ואין כרגע מערכת שמתגמלת עובדים על בסיס יעילות. לפיכך, נדרשת התערבות ממשלתית בקידום ההסבה שגורמת נזק לכלכלת ישראל". באיגוד קוראים להתייעלות בחברה, להגדלת כושר הייצור בגז ולקביעת לוח זמנים להסבת תחנות קיימות לגז.
התעשיינים מציינים בערעורם כי בשימוע שנערך ביולי 2022 ובהחלטת הרשות בעקבותיו, ציינה הרשות באופן מפורש כי אין כל כוונה לבצע עדכון נוסף בתעריף וכי פריסת העלויות שבוצעה תאפשר להימנע מעלייה נוספת בתעריף. "זאת ועוד, גם אילו ישנם שינויים כאלו ואחרים במשק החשמל, בעיקר בעלויות הפחם, הלוא שמגמות אלו עשויות להשתנות מהר מן הצפוי ולייתר את ההתייקרויות הצפויות".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הוסיף כי "אין שום סיבה או הצדקה שהעסקים והציבור בישראל ישלמו מכיסם על הכאוס במשק החשמל בישראל, מחדלי הממשלות השונות וההתנהלות של חברת החשמל. כולם מדברים כיום על מילת הקסם 'משילות'. משילות היא גם לדאוג שהחלטות הממשלה בכל הנוגע למשק האנרגיה אכן יבוצעו על ידי חברת החשמל". יצוין שלין כיהן בעברו כמנכ"ל משרד האנרגיה וכמי שהוביל את המעבר ממזוט לפחם.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, טען כי מחירי החשמל הממוצעים למתחים נמוכים, גבוהים ועליונים עלו מסוף שנת 2021 ביותר מ-25%, כולל עדכון ינואר 2023 לפי המוצע. "מדובר בגידול תעריפי עצום, אשר משפיע על יוקר המחייה במדינת ישראל באופן דרמטי. למועצת רשות החשמל היכולת למתן באופן ניכר את עליית התעריפים, מעבר להצעה הנוכחית בשימוע, ובכך למתן את עליית יוקר המחייה ולהטיב עם אזרחי מדינת ישראל והמגזר העסקי".
