כאשר מדברים על התחדשות עירונית, השיח נוטה להתמקד במספר הדירות, בגובה המגדלים ובקצב מתן ההיתרים. אלא שבקיץ הישראלי, כשהטמפרטורות עולות והתושבים מבקשים לצאת מהבית, מתחדדת שאלה חשובה לא פחות: איזו איכות חיים מחכה להם בין הבניינים?
ברמלה מבקשים לענות על השאלה הזאת באמצעות תפיסה עירונית רחבה. ההתחדשות אינה נתפסת רק כהחלפה של בניין ותיק בבניין חדש, אלא כהזדמנות לתכנן מחדש את סביבת החיים כולה - הרחוב, המדרכה, מוסדות הציבור, השטחים הירוקים, המסחר השכונתי והחיבור לתחבורה הציבורית.
הגישה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת בשלב הנוכחי שבו נמצא תחום ההתחדשות העירונית בישראל. לאחר שנים שהתאפיינו בהכנת תוכניות ובהגדלת היצע יחידות הדיור, האתגר המרכזי עובר כעת לשלב המימוש: היכולת להפוך תוכנית מאושרת לשכונה מתפקדת, נגישה ונעימה, שיכולה לקלוט אוכלוסייה נוספת בלי לפגוע באיכות השירותים העירוניים.
ברמלה מקודמות כיום 19 תוכניות פינוי-בינוי רחבות היקף, מהן 10 תוכניות מאושרות. הנתונים האלה מציבים את העיר בנקודה משמעותית: לא עוד פרויקטים בודדים המתקדמים בנפרד, אלא מסה תכנונית שמאפשרת לחשוב על התחדשות של אזורים שלמים ועל הקשר שבין המתחמים השונים.
השינוי אינו נשאר על שולחנות התכנון. מתחם בן-גוריון, שמקדמת הכשרת היישוב, הפך לפרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בעיר שיצא לביצוע. בשלב הראשון פונו 48 יחידות דיור ובמקומן נבנות כ-270 דירות חדשות. התוכנית הרחבה למתחם כוללת אלפי יחידות דיור, לצד מסחר, תעסוקה, מוסדות ציבור ושטחים פתוחים.
לצדו מתקדם גם פרויקט TEO, שערי העיר רמלה, שמקדמות אב-גד החזקות וקבוצת טטרויה בצומת הקרח ברחוב הרצל בכניסה לעיר. הפרויקט כולל בשלב הראשון שני בניינים ובהם כ-272 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר, גני ילדים עירוניים ושטחים ציבוריים. התקדמותם של שני פרויקטים משמעותיים ממחישה, כי ההתחדשות העירונית ברמלה כבר אינה אירוע נקודתי, אלא תחילתו של רצף ביצועי רחב יותר.
צורכי היומיום במרחק הליכה מהבית
אך הבניינים עצמם הם רק חלק מהתמונה. בקיץ הישראלי, ולמעשה לאורך כל ימות השנה, איכותה של שכונה נבחנת גם במה שקורה מחוץ לדלת הבית: האם ניתן ללכת בה בנוחות, להגיע ברגל לגן הילדים, לבית הספר, לפארק או למרכז המסחרי, ולמצוא מרחבים מוצלים ונעימים שבהם ילדים, הורים ואזרחים ותיקים יכולים לשהות.
כחלק מהתפיסה התכנונית שמוביל ראש העיר, רמלה מקדמת צירים ירוקים שיחברו בין חלקי העיר הוותיקה והשכונות המתחדשות. במסגרת זו, כל תוכנית התחדשות נדרשת להפריש שטחים ירוקים שישתלבו במערך עירוני רחב יותר, לרבות פארק לינארי שיחבר בין השכונות השונות במרכז העיר, ולאורכו ישולבו פינות פנאי, שבילי הליכה, אזורי שהייה ומבני ציבור. לצד זאת התכנון החדש נשען על תפיסת "עיר 15 הדקות" — יצירת סביבת מגורים שבה מרבית צורכי היומיום זמינים במרחק הליכה קצר מהבית. לכן, המתחמים החדשים משלבים מוסדות חינוך, שטחים פתוחים, מסחר ושירותים קהילתיים בקרבת בתי המגורים, כחלק מראייה רחבה של איכות חיים עירונית.
מרכז העיר רמלה
(צילום: דוברות רמלה)
המרחב הציבורי הוא גם המקום שבו נוצרת קהילה. רחוב פעיל, גינה שכונתית, ספסל מוצל או מרכז מסחרי במרחק הליכה אינם רק אלמנטים תכנוניים. הם מאפשרים מפגש בין תושבים, מחזקים את תחושת השייכות ומפחיתים את התלות ברכב הפרטי. במובן הזה ההתחדשות העירונית אינה מסתיימת בדלת הדירה החדשה, היא מתחילה דווקא כאשר יוצאים ממנה.
התפיסה הזאת, שמציבה את איכות החיים במרחב הציבורי במרכז התכנון, עומדת בבסיס המדיניות שמוביל ראש העיר רמלה, מיכאל וידל, שמציין: "התחדשות עירונית אמיתית אינה נמדדת רק במספר הדירות החדשות או בגובה הבניינים, אלא באיכות החיים שהיא יוצרת עבור התושבים. אנחנו רוצים לבנות ברמלה שכונות שטוב לחיות בהן לאורך כל השנה; עם רחובות מוצלים, שטחים ירוקים, מוסדות חינוך, מסחר ושירותים קהילתיים במרחק הליכה. מבחינתי, הדירה החדשה היא רק חלק מהתהליך; המטרה היא לייצר סביבת חיים בטוחה, נגישה, קהילתית ונעימה יותר גם בימי הקיץ החמים. עם 19 תוכניות התחדשות עירונית, מהן 10 מאושרות, ועם הפרויקטים הראשונים שכבר יצאו לדרך, רמלה עוברת מתכנון למציאות ומעצבת מחדש את איכות החיים בעיר".
מיכאל וידלצילום: יח"צגם מבחינת התושבים הוותיקים, המשמעות חורגת בהרבה מתוספת שטח לדירה. המעבר לבניינים חדשים כולל ממ״דים, מעליות, נגישות, מערכות מודרניות וסביבה ציבורית משודרגת. משפחות יכולות להמשיך להתגורר בשכונה שבה בנו את חייהן, אך ליהנות מתנאים המתאימים לצורכי ההווה והעתיד.
למיקום של רמלה יש יתרון משמעותי בקידום תפיסה כזאת. העיר מחוברת לכבישים ארציים ולתחבורה מתקדמת, ובשנים הקרובות צפויים להתווסף אליה הקו החום ותחנות המטרו העתידיות. תשתיות אלו מאפשרות לתכנן שכונות סביב תחבורה ציבורית, תוך שילוב מגורים, תעסוקה, מסחר ומרחבים ציבוריים פעילים.
השינוי מחייב גם שיטת עבודה מקצועית. המדיניות שמוביל ראש העיר מבוססת על תיאום בין אגפי העירייה, ליווי תושבים ויזמים, הסרת חסמים, עבודה מול מוסדות התכנון ובחינה מתמדת של צורכי הציבור, שאותה מובילה המנהלת להתחדשות עירונית. המטרה היא להבטיח שכל מתחם חדש לא יעמוד בפני עצמו, אלא ישתלב במרקם העירוני וישפר את סביבת החיים שסביבו.
השלב הבא בהתחדשות העירונית בישראל לא יימדד רק במספר הדירות שיאושרו, אלא באיכות השכונות שייבנו. ברמלה מבקשים להציב את איכות החיים במרכז: לא רק מגדלים חדשים, אלא רחובות שאפשר ללכת בהם, גינות שאפשר לשהות בהן, שירותים במרחק קצר וסביבה עירונית שמתפקדת גם בימי אוגוסט החמים.
כי עיר מתחדשת באמת אינה רק עיר שנראית חדשה יותר, אלא עיר שנעים יותר לחיות בה.
