1 צפייה בגלריה
פטיש בית משפט
פטיש בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אישה שהתאכזבה מכך שהוריה נתנו את המשק שלהם במושב במתנה לאחותה, תבעה את שלושתם בטענה שהובטח לה בפתק מ-2006 שביתה שבמשק, וכן שטח נוסף מסביבו, הם שלה ושל בעלה בלבד. שופטת בית המשפט למשפחה בקריית גת, פאני גילת כהן, קיבלה את התביעה באופן חלקי בלבד וקבעה שהיא תקבל חלק ממבוקשה בכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
בשלהי שנות ה-90 הציבו הבת ובעלה קרוואן לצורך מגורים במשק של הוריה. בהמשך, עם לידת ילדיה, הציעו לה ההורים סיוע בבניית בית מגורים על דונם אחד. לטענתה, היא ובעלה קבעו את מושבם במקום רק בגלל הבטחת הוריה שהבית והחצר המקיפה אותו יהיו שלהם. לתמיכה בגרסתה הציגה פתק שכתב לכאורה אביה ב-2006, שבו הצהיר ש"שטח הקרקע שעליו נבנה ביתה של בתנו ומסביבו בגבולות של 1 דונם, לא ייכלל בעתיד בפעילות כלשהי הקשורה בענייני ירושה".
אלא שברבות השנים החליטו ההורים להעניק את המשק במתנה לבת אחרת. הדבר גרם לסכסוך משפחתי והוביל להגשה התביעה בינואר 2018. לטענת התובעת ובעלה, הגיעה העת לאכוף את ההתחייבות מ-2006 לפיצול המגרש שלהם מהמשק ולרשום אותו על שמם.
ההורים והאחות לא התנגדו ובלבד שפיצול המגרש ייעשה בהתאם לנוהלי רמ"י ועל חשבון הבת ובעלה. אשר לפתק מ-2006 הם טענו שהוא אינו נושא תאריך וחתימה, ואין לו ערך משפטי כלשהו.
עו"ד צביקה גלזרעו"ד צביקה גלזרצילום: M_creditM
ואכן, השופטת דחתה את הטענה שלפיה הוסכם בינה הבת להוריה שיוקצה לה שטח של דונם מכלל המשק. נקבע שהיא ובעלה קיבלו זכות לבנות בית, ותו לא. כמו כן היא דחתה את ניסיון התובעת להיתלות בפתק מ-2006 לאחר ששוכנעה כי הוא נכתב לבקשתה כלאחר יד, "בשליפה מהמותן", בהיעדר גמירות דעת ובתמימות, במטרה להפיס את דעתה שחלקה בבית שמור לה, מתוך אהבה כנה מצד אביה ומרצונו להיטיב עמה.
גם בהנחה שהפתק אכן נכתב על ידי האב, נקבע שיש לקרוא את תוכנו על רקע היחסים החמים ששררו אז בין בני המשפחה, שהתבטאו בהסכמת ההורים לסייע כלכלית לבתם בבניית בית, אולם אין בכך כדי לבסס התחייבות חוזית. השופטת הוסיפה שגם אם נכרת הסכם פנים-משפחתי להקצאת שטח של דונם מהמשק, אין בכוחו להתגבר על נוהלי רמ"י שמגבילים במקרה זה את שטח המגרש שניתן לפצל ל-500 מ"ר בלבד.
בסופו של דבר, על רקע הסכמת ההורים לפיצול המגרש בכפוף לנהלי רמ"י, ובהעדר התחייבות מצדם לנשיאה בעלויות הפיצול – קבעה השופטת שלתובעים עומדת הזכות לפצל את המגרש שעליו נבנה ביתם בשטח של 500 מ"ר, כאשר העלויות הנלוות לכך יוטלו עליהם בלבד.
היא הוסיפה שבהסכמת רמ"י ובהינתן אילוצים תכנוניים, יוכלו התובעים להגדיל את שטח המגרש שיפוצל ל-690 מ"ר לכל היותר. כמו כן היא חייבה אותם לשאת בהוצאות המשפט של הוריה ואחותה, בסך 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד ציון לוי • ב"כ הנתבעים: עו"ד אלדד שורק • ב"כ האגודה השיתופית: עו"ד רמי מיכאלי • ב"כ של רמ"י והסוכנות היהודית לא צוינו בפסק הדין • עו"ד צביקה גלזר עוסק בנחלות ומשקים במושבים ובהורשת המשק החקלאי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין