"אין ספק שהרבה אנשים נפגעו כלכלית במהלך הקורונה, אבל יש הרבה חברות, עסקים פרטיים ועצמאים שמפסידים יום-יום מסיבות אחרות שאינן תלויות בהם - והם לא זכאים לשום פיצוי. למה לתת לעסקים שנפגעו מהקורונה זכאות מיוחדת לסיוע בשונה מהמצב של כל בעל עסק אחר שנפגע מסיבות אחרות?". כך הסביר היום (ב') לאולפן ynet הכלכלן פרופ' איל וינטר מהאוניברסיטה העברית, מדוע הוא תומך בהבהרות החוזרות של שר האוצר אביגדור ליברמן, שאמר היום שוב כי "עסקים שיהיו זכאים לסיוע יקבלו, אבל נקבל החלטות רק על בסיס שיקולים כלכליים, ולא פופוליסטיים או אלקטורליים".
בשבועות האחרונים הבהיר ליברמן כי לא ימהר לפזר כספים לסיוע לעסקים כל עוד המשק פתוח. אתמול אמר כי "כל העסקים במצב מצוין ואני שמח על כך. כל החנויות והמסעדות היו מלאות. נכון להיום, משיחות עם אנשי עסקים הבעיה היא במחסור בידיים עובדות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
קניון מלחה, ירושלים
קניון מלחה, ירושלים
קניון מלחה, ירושלים
(צילום: יואב דודקביץ)
פרופ' וינטר הסביר כי "חוץ מקורונה, עסק יכול לקרוס כלכלית גם בגלל מחלה או תאונה, חס וחלילה, של בעל העסק, למשל. המון עסקים קורסים כלכלית בגלל שהמציאו איזושהי טכנולוגיה שהופכת אותם ללא רלוונטיים לחלוטין, ויש עסקים שקורסים אפילו בגלל חקיקה, כמו נגיד חקיקה נגד עישון או בעד מוצרים בריאים - גם היא מביאה למצבים שעסקים קורסים ואנשים מפוטרים. אז מי אמר שאלו זכאים פחות לפיצוי מאשר נפגעי הקורונה?
"מדינת ישראל וכל מדינה אחרת לא יכולה לתת לא ביטוח ולא הבטחה לסקטור הפרטי שלא משנה מה יקרה - עסקים כרגיל. ישנם שני מצבים שבהם צריך לעזור, ובהקשר של הקורונה אלו הם: האחד הוא אם הקורונה הביאה אנשים פרטיים (אינדיבידואליים ולא עסקים) למצב של עוני - אני תומך בכלכלת רווחה ומאמין שצריך לסייע להם. השני הוא כאשר סיוע כלכלי לעסק יכול להביא תשואה למשק שתהיה יותר גבוהה מהסיוע עצמו, ואז זה בבחינת השקעה. כמו למשל שמדינת ישראל עושה עם סטארטאפים, עסקים באזורי פיתוח וכו'".
אז צריך לאפשר לעסקים קטנים לקרוס או לספוג הפסדים? "השאלה שלי היא למה לא לסייע לעסק קטן שפתאום קרס בגלל איזשהו חוק ממשלתי כזה או אחר? למה דווקא קורונה? צריך להבין, יש פה קופה של מדינת ישראל. כאשר אנחנו מעבירים שקל מהקופה לאדם או בעל עסק, זכאי או לא זכאי, אנחנו בעצם לוקחים שקל מאדם אחד ומעבירים אותו לאדם אחר. יכול להיות שהשקל הזה נלקח מאדם שקרס כלכלית בגלל שהוא חולה בסרטן, חלילה. יכול להיות שאנחנו לוקחים את זה מאדם שהוא בעצמו משלם מיסים בגובה בלתי אפשרי".
פרופ' וינטר הוסיף כי "צריך להבין מה קורה בסופו של דבר בסיוע כזה - מי שמקבל את הפיצוי זה מי שיש לו כוח פוליטי ומי שהמפלגות רוצות לקבל את תשומת הלב שלו, ולאו דווקא מי שזכאי לו".

תורג'מן: "למדינה יש אינטרס לסייע לעסקים"

שחר תוג'מן, יו"ר התאחדות רשתות המסחר, טען באולפן ynet בתגובה לדבריו של הפרופ' כי "מדובר בדמגוגיה זולה. כל קשר בין הסקירה שהוא נתן לכלכלה הוא מקרי בהחלט. המדינה הרי היא זו שקיבלה שורה של החלטות שגורמות לנזק כמעט בלתי הפיך לעסקים".
בנימה צינית הוסיף תורג'מן כי "יש הסכם כזה מוזר בין מדינה לבין עסקים, שאומר: 'אתם אנשי העסקים - קחו כסף מהבנק, מהמשפחה, תתלו על עצמכם סיכונים מאוד כבדים - אם הצלחתם, נגבה ממכם מיסים, אם נכשלתם - בעיה שלכם'".
עוד אמר כי "מעבר לזה, למדינה יש אינטרס שעסקים ימשיכו לשרוד, להתקיים וגם לייצר הכנסות. ונכון, המדינה לא עושה טובה לאף אחד מהעסקים שלהם היא עוזרת. ההשוואה לעסקים שנפגעו בגלל שבעל העסק חלה או כל דבר כזה זו דמגוגיה זולה.
"אורך הנשימה של עסקים קטנים או בינוניים הוא קצר מאוד. אין להם אוויר. עוד חודש-חודשיים של מכה אנושה עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך גם לעסק בריא. לא ביקשנו להמציא את הגלגל, עושים את זה בכל מדינה מערבית מתוקנת, אז אם כל הכבוד לפרופ' - אין קשר בין הסקירה שלו למציאות הכלכלית. למדינה יש אינטרס לעזור לעסקים כי היא רוצה בסופו של דבר לגבות מיסים ולהגדיל את ההכנסות".