בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, דחה היום (שני) את עתירתם של 35 תושבים וחברי מועצת ירושלים נגד תוכנית "מתחם אפשטיין" – המיזם שזכה בשנים האחרונות לכינוי "בורג' חליפה הירושלמי". בכך הותיר בית המשפט על כנן את החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים ואת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, שאישרו את קידום הפרויקט.
הפרויקט תוכנן על ידי משרד האדריכלים הבינלאומי Adrian Smith + Gordon Gill שתכנן גם את בורג' חליפה בדובאי כולל הקמת מגדל מגורים בגובה של 165 מטרים ובו 42 קומות, לצד שטחי מסחר, מלונאות, מבנה ציבור, כיכר עירונית ומרפסת תצפית פתוחה לציבור.
מגדל "בורג' חליפה" הירושלמי
(הדמיה: AS+GG Architect)
לאורך השנים עורר המיזם מחלוקת ציבורית רחבה בשל מיקומו סמוך להר הרצל וליד ושם והשפעתו האפשרית על קו הרקיע של ירושלים.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי מוסדות התכנון בחנו את כלל השיקולים הרלוונטיים וקיימו הליך מקצועי, יסודי ומנומק. נקבע כי הוועדה המחוזית וועדת המשנה לעררים ערכו איזון ראוי בין צורכי הפיתוח לבין ערכי הנוף, השימור והמורשת, וכי התוכנית עולה בקנה אחד עם מדיניות הציפוף לאורך ציר הרכבת הקלה ותורמת להגדלת היצע הדיור, לצד יצירת תועלות ציבוריות משמעותיות. עוד צוין כי במסגרת הליכי התכנון הופחת גובה המגדל מכ-200 מטרים כחלק מהאיזון שנעשה לנוכח רגישותם של האתרים הלאומיים הסמוכים.
השופטים דחו את טענות העותרים שלפיהן נפלו פגמים מהותיים בהליך התכנוני או בתשתית העובדתית שעליה התבססו מוסדות התכנון. בפסק הדין נקבע כי הוועדות קיימו סיורים בשטח, בחנו חלופות והדמיות, שמעו את התנגדויות התושבים וחוות דעת מקצועיות, והיו מודעות לרגישות הנופית והערכית של האזור, לרבות משמעותו עבור משפחות שכולות. עם זאת, נקבע כי לא נמצא פגם משפטי או חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות בהחלטות מוסדות התכנון.
עוד דחה בית המשפט את הטענות שלפיהן הפרויקט יפגע באופן משמעותי בנוף הנשקף משכונת עין כרם או עומד בסתירה לתוכניות תכנון אחרות באזור. כמו כן, נקבע כי לא נפל פגם בהחלטה להתיר חריגה ממדיניות הבנייה לגובה, לנוכח מיקומו הייחודי של הפרויקט, איכויותיו האדריכליות והתועלת הציבורית הצפויה ממנו. בסיכומו של דבר נדחתה העתירה, והדרך להמשך קידום הפרויקט נותרה פתוחה, בכפוף להשלמת הליכי הרישוי הנדרשים.
סגן ראש עיריית ירושלים, יוסי חביליו, שהגיש את העתירה ומוביל את המאבק נגד המגדל מסר: "המגדל הזה הוא סמל לאטימות וניצחון הכסף והאינטרסים הכלכליים על הערכים הלאומיים. צר לי שבית המשפט בחר לא להתערב ולא הציל את ירושלים וכבוד המוסדות הלאומיים והמשפחות השכולות. נשקול לערער לבית המשפט העליון. אני מקווה שבסופו של דבר הציבור יבוא חשבון עם מי שתמך במגדל היהיר הזה ויזכור מי נאבק נגדו".
