השבוע, כמה ימים בלבד לאחר שהודיעה על פיטורים של 100 אלף עובדים וסגירת מפעלים בגרמניה, הודיעה יצרנית המכוניות פולקסווגן כי במסגרת הארגון מחדש שלה היא מקפיאה פרויקט לפיתוח תוכנה וחומרה משותפת עבור מערכות עזר מתקדמות לנהג ונהיגה אוטומטית.
לפי החברה, אחרי שהשקיעה יותר ממיליארד אירו וחצי מאז תחילת הפרויקט ב-2022, היא הגיעה למסקנה שהוא לא הצליח לפתח מוצרים טכנולוגיים ברמת התחרותיות של המשק. חטיבת התוכנה של פולקסווגן לא הודיעה על ביטול ניסיונות הפיתוח, כאמור, אלא רק על כך שהיא תחפש ספק אחר וכי חוזה חדש אמור להיחתם בספטמבר.
ההודעה הזו היא מכה קשה לאגו ולמצב הכלכלי של קונצרן בוש, שעד עכשיו עבד ביחד עם פולקסווגן על פיתוח התוכנות והחומרה. המכה הזאת היא האחרונה בסדרת המכות שבוש חטפה לאחרונה. אם בוש פעם הייתה הסמל למוצר הגרמני המצוין, לעליונות הטכנולוגית, ותקן הטיב של המוצר הגרמני, הרי שכעת היא אחד הסמלים הגדולים של התרסקות כל הסמלים הללו.
האטה במכירות לצד משברים גלובליים
ההודעה פורסמה רק יומיים לאחר ששטפן הארטונג (60), מנכ"ל בוש, הודיע על התפטרותו אף על פי שקיבל בסוף השנה שעברה הארכה לחוזהו עד 2031. לדברי הארטונג, מדובר בהחלטה אישית שנבעה מצורך באתגרים חדשים, ובהודעה מטעם החברה נכתב כי מדובר בהחלטה משותפת. ובכל זאת, ברור שבוש, יצרנית המכונות האוטומטיות הגדולה בעולם, הייתה זקוקה לשקט תעשייתי ולא לצונאמי בשדרות ההנהלה שלה.
גם בוש, כמו פירמות גדולות אחרות, היא קורבן למשבר הכלכלי שנולד בקרונה וקיבל דחיפה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה באיראן והמשבר האנרגטי שנוצר כתוצאה מהן. אבל המאזנים הכלכליים של בוש ספגו מכות קשות כתוצאה מהמעבר העקבי לניידות חשמלית ואקולוגית יותר. המצב, ואי הבהירות הכלכלית, גרמו לכך שאנשים רבים בעולם הפסיקו לקנות מוצרים שנחשבים למוצרי לוקסוס כמו מקררים, מכונות כביסה, מכונות כלים, תנורים, כלי עבודה חשמליים וציוד לגינה. ההאטה במכירות הזו פגעה בהיקף המכירות והרווחים של החברה שמעסיקה יותר מ-400 אלף עובדים בכל העולם.
מנכ"ל בוש היוצא שטפן הארטונג
(מתוך linkedin)
הכנסות החברה בשנה שעברה הסתכמו ב-91 מיליארד אירו, הרבה פחות מהתחזיות, והיא נאלצה לסיים את 2025 עם הפסד נקי של 318 מיליון אירו לאחר מיסים. זאת הפעם הראשונה שבה בוש מכריזה על הפסדי נטו מאז 2009. בעקבות הביצועים החלשים החברה הודיעה כי תיאלץ לפטר 22 אלף עובדים רק מחטיבה אחת בשנים הקרובות, כשרוב העובדים שצפויים להיות מפוטרים עובדים עבור בוש בגרמניה. הפיטורים הללו הם רק יריית הפתיחה בתוכנית הצרת המותניים של בוש.
כעס בציבור הגרמני
בחזרה להארטונג. ההתפטרות שלו היא רעידת אדמה. לבוש היו רק שמונה מנכ"לים ב-140 שנות קיומה. זו חברה שחושבת לטווח ארוך, חברה שמרנית. התפטרויות כאלו, במיוחד על רקע המשבר ועל רקע העובדה שהארטונג רק קיבל הארכת חוזה לתפקידו, מהווה אות אזהרה לעובדים, למשקיעים ולציבור. הדבר האחרון שספינה שנלחמת על חייה בים מאוד סוער רוצה זה שהקפטן יחליט לנטוש אותה. "תמיד קיימת אפשרות להסתכל על החשיכה", אמר הארטונג לאחרונה. "אבל זה תמיד יותר מהנה לחפש את האור בלי קשר לכמה שחשוך כרגע".
בציבור הגרמני קיים כעס גדול על ההתנהלות של התאגיד. רבים בציבור מרגישים כי בבוש, כמו בתאגידים אחרים, יש יותר מדי שומן במשכורות של חברי ההנהלה, וכי דווקא הם, שאחראים על הכיוון שלקחה החברה ועל ההפסדים, לא משלמים את המחיר. אזרחים רבים גם מתלוננים על העובדה שלמרות שבוש זוכה להטבות מס מפליגות מהממשלה הגרמנית, היא ממשיכה להוציא יותר ויותר תקציבי ייצור, מחקר ופיתוח לסין.
בוש תירצה את הקיצוצים ואת פיטורי הענק בשורותיה בעיקר בעובדה כי קיימת ירידה בביקוש למוצרים שהיא מייצרת. בעיני רבים, הבעיה אינה בביקוש, הבעיה היא שבוש וחברות גרמניות אחרות לא מייצרות יותר מוצרים איכותיים כמו פעם
אם בוש היא אחד הסמלים לצניחה באיכות וברווחיות של המוצר הגרמני, הרי שאצלה מודגש העניין של אי ההצלחה של התעשייה והכלכלה הגרמניים בחדשנות. סיום הפרויקט המשותף עם פולקסווגן הגיע עם הודעה מסודרת של מחלקת המדיה ויחסי הציבור של החברות, ונכתבו בה כל המילים הנכונות. אבל הסאבטקסט היה ברור: נכנסו לתחרות והמתחרים הקדימו אותנו בשנות דור.
שחקן חברתי
בוש תמיד ייחדה את עצמה כחברה עם עקרונות סוציאליים, חברתיים. "אני מעדיף להפסיד כסף מאשר את האמון שלי", היה אחד הציטוטים היותר ידועים של מייסד החברה, רוברט בוש. הוא תמיד טען שתנאים טובים ועובדים מרוצים יוצרים משוואה שהתוצאה שלה היא שיפור בביצועים והגברת התפוקה.
מפעלי בוש בשטוטגארט
(AP Photo/Thomas Kienzle)
כיוון שבוש לא נסחרת ציבורית, היא לא חייבת דין וחשבון לבעלי המניות שלה, ובמשך השנים היא ייצרה לעצמה תדמית לא רק של ענקית תעשייתית אלא של שחקן חברתי בגרמניה. העובדים של בוש תמיד קיבלו שעות עבודה גמישות, תגמולים ופנסיה מכובדים, תרבות של תמיכה מההנהלה, והרגשה שיש על מי לסמוך. העובדים אהבו והיו גאים לעבוד בבוש. מעולם לא יצאו משם הודעות על ריבים בין ההנהלה להסתדרות העובדים. הזמנים הכלכליים הקשים גרמו לבוש לייצר תרבות הנהלה חדשה. היא נאלצה לפטר עוד ועוד עובדים. ועדי העובדים מסרו הודעה לפיה "רוברט בוש היה מתהפך בקברו אם הוא היה יודע מה קורה עכשיו בחברה שהקים ונקראת על שמו".
בוש תירצה את הקיצוצים ואת פיטורי הענק בשורותיה בעיקר בעובדה כי קיימת ירידה בביקוש למוצרים שהיא מייצרת. בעיני רבים, הבעיה אינה בביקוש, הבעיה היא שבוש וחברות גרמניות אחרות לא מייצרות יותר מוצרים איכותיים כמו פעם. זה לא שאין ביקוש למוצרים שבוש מייצרת, זה שחברות ואנשים פרטיים מעדיפים לקנות את אותם מוצרים, אבל מיצרן אחר.
