1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין דחתה לאחרונה ערר שהגיש רואה חשבון נגד החלטת מנהל המיסוי לחייב אותו במס שבח על מכירת שתי דירות בירושלים בשנים 2019-2018. הוא טען שלפי פרשנות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (הרפורמה במיסוי דירות מגורים) הוא זכאי לשלם מס שבח לפי חישוב ליניארי מוטב, אך הוועדה קיבלה את עמדת מנהל המיסוי וקבעה שהוראות התיקון אינן רלוונטיות למקרה.
העורר הוא רואה חשבון שהקים ב-1998 חברה בשם "מומב השקעות". בסמוך לאחר מכן הקימה מומב את חברת "ברזלי יעוץ כלכלי, מיסויי וביקורת פנים" שהייתה מאז בבעלותה המלאה. ב-1999 רכשה מומב שלוש דירות בירושלים באמצעות דיבידנד שחולק לה מחברת ברזלי. ביוני 2015 הועברו הדירות לרואה החשבון, אגב פירוק מומב, בפטור ממס.
ב-2018 ו-2019 הוא מכר שתיים מהדירות וחישב את מס השבח תוך יישום סעיף 48 (ב2) לחוק, כלומר, חישוב ליניארי מוטב הכולל פטור ממס עד ל"יום המעבר" (1 בינואר 2014) ותשלום מס שבח בגין התקופה שלאחר יום המעבר בשיעור של 25%. בשומות שהוציא מנהל המיסוי נקבע כי חישוב מס השבח ייעשה על פי סעיף אחר לחוק, דהיינו בשיעור של 25%. סכום המס השנוי במחלוקת בין הצדדים עומד על כ-360 אלף שקל.
במרכז המחלוקת בערר עמד סעיף 72ב(א) לחוק מיסוי מקרקעין. תכלית הסעיף היא להבטיח שבעל מניות שנהנה מפטור ממס בעת שקיבל לידיו זכות במקרקעין אגב פירוק תאגיד שבבעלותו, לא ייהנה מפטור נוסף בעת מכירתה, תוך שהמס יחושב כאילו המכירה בוצעה במועד פירוק האיגוד.
עו"ד עפר גמליאלעו"ד עפר גמליאל
לטענת העורר, במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (הרפורמה במיסוי דירות מגורים) נקבעו שיעורי מס מיוחדים לשבח הריאלי במכירה של דירות שנרכשו לפני 1 בינואר 2014, והוא זכאי לשיעורים מוטבים אלה. מנהל המיסוי טען מנגד כי מדובר בהוראת מעבר שלא נועדה לתת פטור ממס לעסקאות שלא היו זכאיות לפטור לפני תיקון 76, ובכלל זה במצבים של מכירת דירות שהתקבלו מתאגיד בפירוק.
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בראשות השופט אביגדור דורות דחתה את הערר. היא הבהירה שבמכירת זכות במקרקעין שקיבל בעל מניות אגב פירוקו של איגוד נשללה הזכאות לפטור בשל מכירת דירת מגורים מזכה. לדבריה, הרפורמה במיסוי דירות מגורים שהוסיפה את סעיף 48א(ב2) לחוק כהוראת מעבר וקבעה הטבת מיסוי ליניארית, אינה חלה במקרים אלה.
"הפרשנות בה דוגל העורר תאפשר למוכרי דירות, אשר הזכויות בהן הגיעו לידיהם אגב פירוק של איגוד ליהנות לא רק מדחיית המס בעת שקיבלו את הזכויות בדירות, אלא גם מפטור חלקי ממס שבח בעת מכירתן, בניגוד לתכלית לפיה שבח של איגוד חייב במס", כתבה הוועדה.
היא ציינה שהעורר לא רכש את הדירות נשוא הערר (שאז הייתה חלה על המכירה הוראת המעבר והעורר היה זכאי ליהנות מהחישוב הליניארי), אלא קיבל לידיו את הזכויות בדירות אגב פירוקו של האיגוד. בנסיבות אלה אין להעניק לו פטור ממס שבח שהוא לא היה זכאי לו קודם לכן. העורר חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העורר: עו"ד בעז ברזלי, עו"ד גלי ליבוביץ • ב"כ המשיב: עו"ד חן אבידוב, עו"ד חגי דומברוביץ' • עו"ד עפר גמליאל עוסק במיסוי נדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין