פרופ' קמחי על תוכנית האוצר
( צילום: ירון ברנר)
שעות אחרי הפרסום ב-ynet על התוכנית הרב-שנתית אותה מתכננים בכירי משרד האוצר, השר בצלאל סמוטריץ' צייץ כי הדברים אינם נכונים. "אני רואה דיווחים כוזבים באתרים. עיתונאים לא פנו אלי בנושא כדי לשאול ולברר, זה לא רציני וכך גם נראים הדיווחים האלה", כתב סמוטריץ'.
"אז לפחות שהציבור יידע את עמדתי: "גיל הפרישה לא יעלה ל-70. הנושא לא על הפרק. הפטור ממע"מ לעיר אילת יישאר. תושבי העיר יכולים להיות רגועים. רוצים לדעת יותר? תקראו פחות עיתונים".
התכנית עצמה כבר זכתה לתגובות מעורבות, מריבתן ביקורתיות. בכירים במשק שיבחו את עצם הכנת תוכנית ממשלתית לאחר שנים שלא הייתה קיימת אחת כזאת, אך אחרים תקפו את חלק מהיוזמות, ובהן פגיעה בהפרשות לפנסיה, ביטול הפטור ממע"מ באילת, העלאת גיל הפרישה בהדרגה ל-70 והטלת מס נסועה על רכבים חשמליים במקום לעודד את השימוש בהם.
כך למשל, נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, אמר שחלק מהיוזמות הן הפוכות ממה שצריך להיות: "הפוך גוטה, הפוך. הצעדים שמציע האוצר מדכאים צריכה ומדכאים צמיחה. ביטול הפטור ממע"מ באילת ידכא צריכה, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות ידכא צריכה, וכל אדם פשוט מבין שכשמדכאים צריכה - מדכאים גם את הצמיחה".
עוד אמר תורג'מן כי "האבסורד הוא שבזמן שבאוצר מדברים על הרחבת הכנסות המדינה, הם ממשיכים להתעלם מהפטור הכי מעוות והכי מזיק למשק הישראלי: הפטור ממע"מ על יבוא אישי מאתרי סחר זרים. זה פטור שמעודד צריכה בחו"ל במקום בישראל, פוגע בעסקים המקומיים, מחליש את המסחר הישראלי ופוגע בצמיחה".
לדבריו, "אם רוצים מנוע צמיחה אמיתי שמעודד צריכה ומתמודד עם משבר יוקר המחיה, חייבים להשית מע"מ דיפרנציאלי על מזון, כפי שנהוג באירופה, עד 8%, ובכך להפחית באבחת חרב את מחירי המזון לאזרחי ישראל ב-10 אחוזים".
"ביטול הפטור באילת - שגיאה מקצועית"
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, אמר כי "לבטל את הפטור ממע"מ על אילת ועל שרותי תיירות נכנסת לישראל ככלל זו שגיאה מקצועית בעת הזו, שתהווה חסם משמעותי להתאוששות ענף התיירות, שנמצא במצב הכי קשה שלו אי פעם החל מ-7 באוקטובר. בל נשכח גם את תקופת מגפת הקורונה. המהלך הנדרש הוא בדיוק הפוך, לעודד בכל דרך תיירות פנים וחוץ בישראל, מה שיאפשר התאוששות וצמיחה של האזורים הנפגעים שלנו בצפון ובדרום. בזמן הכי קריטי שצריך כאן את התיירות לא יוצרים חסם כזה".
מנגד, גינדי דווקא שיבח את ההצעה להעלות את גיל הפרישה ל-70: "את גיל הפרישה 65 קבע ביסמארק קיסר הברזל של גרמניה לפני 156 שנה. ניתן וצריך לשקלו ברצינות להעלות את גיל הפרישה ל-70".
לעניין ביטול הפטור על פירות וירקות, אמר נשיא לשכת יועצי המס, כי "אני מסכים שיש כאן אנומליה מיסויית, כי מה ההבדל בין לחם חלב וביצים לפירות וירקות. הפטור לעיתים מעודד חוסר דיווח ופעילות של כלכלה שחורה, ואני סבור שיש לשקול את המהלך הזה, יחד עם שינויים מבניים בשוק הזה שיוזילו את מחירי הפירות והירקות, כי הפער בין הסכומים הזעומים שמקבלים החקלאים, לבין הסכומים שהציבור משלם בסופר, צריך להיחקר ולעבור שינוי משמעותי".
אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הוסיף כי "חלק מסעיפי התוכנית, כמו סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים, הם צעדים כלכליים חשובים ומתבקשים, שההסתדרות כבר קוראת להם מזה זמן רב. עם זאת, הכוונה לשלוח יד לפנסיות של העובדים בישראל ולהעלות באופן דרקוני את גיל הפרישה היא חציית קו אדום שאינה מקובלת עלינו בשום צורה.
"הכוונה להקטין את ההפרשות הפנסיוניות כדי 'להגדיל את הנטו' היא אחיזת עיניים. האוצר מנסה לייצר פתרון קסם לבעיית יוקר המחיה ע"י פגיעה אנושה בביטחון הסוציאלי של העובדים בעתיד, תוך אמירה מנותקת, שלפיה 'לרוב הפנסיונרים יש די כסף'. ההסתדרות לא תסכים שעובדים יוותרו על החיסכון ארוך הטווח שלהם ויפגעו ביכולתם להזדקן בכבוד".
באשר להצעה להעלות את גיל הפרישה ל-70, אמר סמנכ"ל ההסתדרות כי "זוהי גזירה המנותקת מהשטח. כבר היום גיל הפרישה בישראל נמצא ברף העליון של מדינות ה-OECD, ולכן כל ניסיון להעלותו, ועוד בצורה גורפת שאינה מבדילה בין מקצועות שוחקים לבין עבודות משרדיות, מהווה צעד קיצוני שאינו עומד בשום פרופורציה למציאות בשטח. בעוד שפקידי האוצר יכולים לעבוד במשרד עד גיל 70, מה יעשו עובדי הכפיים, האחיות, נהגי התחבורה הציבורית ועובדות הניקיון שגופם נשחק הרבה קודם? עבורם, המשמעות היא פליטה ממעגל העבודה ללא יכולת השתכרות וללא קצבה, ודחיפתם למעגל העוני".
עו״ד רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים להב: "שוב מדובר בהצעות שהן בלוני ניסוי שעלו עשרות פעמים והסיכוי שלהן לעבור מבחינה פוליטית נמוך מאוד עד אפסי. במקום זאת אני מציע לאגף התקציבים לשנות דיסקט ולא להסתכל על החור שבגרוש ולראות בנו המגזר העסקי השקעה ולא הוצאה. יש לעודד צעדים של הפחתות מיסים ורגולציה, שיעודדו צמיחה ואת הגדלת הפריון והשקעות ופיתוח עסקים, כמו פחת מואץ, מנגנון קיזוז הפסדים לאחור, הכרה בהוצאות רכב עבודה, רפורמה בנושא הארנונה העסקית, השקעה בהכשרות מקצועיות, עידוד ענף התיירות הנכנסת וסיוע ממוקד לענף הבניה. כל הצעדים האלה לצערי כלל לא נשקלים באוצר".
עוד אמר כהן כי "איזו ממשלה תאשר ביטול הפטור ממע"מ באילת, כאשר שר האוצר נלחם בכל הכוח ונגד הכנסת, על מנת לתת פטור ממע"מ של 130 דולר ליצרנים הסינים וההודים. הכל אחיזת עיניים ומסך עשן. צריך לנער את כל התוכניות האלה ולהביא תוכנית רב שנתית לעידוד הצמיחה במשק".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "נחשפנו דרך התקשורת לתוכנית הרב שנתית של משרד האוצר, מבלי שנעשה כל ניסיון לשתף את המגזר העסקי בתהליך החשיבה. אני מברך על עצם הכוונה לייצר הסתכלות ארוכת טווח, אך בפועל מדובר באבסורד שאגף התקציבים מוביל מדיניות ללא הכוונת הדרג הנבחר. מדובר בתוכנית מיושנת, לא עדכנית, שאינה צופה פני עתיד ומשקפת היעדר מוחלט של תהליך שיתופי אמיתי. במקום להתמקד בצמיחה, חדשנות ופיתוח, הדגש הוא על קיצוצים וצמצום הוצאות. צעדים כמו ביטול הפטור ממע"מ באילת, העלאת גיל הפרישה וביטול המע"מ על פירות וירקות מתקבלים ללא בחינה מעמיקה של השלכותיהם הרחבות".
רמי בז’ה, יו”ר פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות: "ממשלת ישראל ממשיכה במסע החיסול הממוקד של העסקים הקטנים, והפעם המטרה היא העיר אילת. במקום להקל על העסקים ולייצר מנועי צמיחה ואזורים פטורי מע”מ נוספים בצפון המדמם, המדינה מנסה לחסל במו ידיה את העסקים באילת, שספגה מכה אנושה עוד מפרוץ הקורונה ועד היום".
מה בנוגע לפטור ממס על קרנות השתלמות?
מי שעוד התייחס לתוכנית הרב-שנתית של האוצר הוא פרופסור אייל קמחי, מומחה לכלכלה החקלאית באוניברסיטה העברית, וסגן נשיא מוסד שורש, שהתראיין לאולפן ynet. "טוב שדנים בזה וטוב שחושבים לטווח ארוך ולא רק מעבר לפינה, ובהחלט יש דברים שאפשר לשפר במערכת של הפרשות הפנסיוניות וגיל הפרישה", אמר פרופ' קמחי על אחת ההצעות בתוכנית. "צריך רק להבין שגיל פרישה הוא למעשה לא גיל פרישה, אלא גיל הזכאות לקצבת זקנה. וכאשר רוצים להעלות אותו זה כמובן חוסך כסף לביטוח לאומי וכתוצאה מכך גם לאוצר המדינה. אבל צריך לראות מי נפגע בזה בעיקר, ומי שיפגע בזה בעיקר זה אותם אנשים שלא מצליחים לשמור על התעסוקה שלהם לאורך זמן והיום הם מחכים בכיליון עיניים להגיע לגיל הפרישה לקבל את קצבת הזקנה. אם אנחנו מעלים את גיל הפרישה, לאותם אנשים זה יגרום נזק גדול וצריך לדאוג שתהיה רשת ביטחון חלופית שתדאג לאותם אנשים".
אתה חושב שמוצדק להעלות את גיל הפרישה?
"מוצדק בהחלט בגלל שתוחלת החיים עולה ותוחלת החיים הבריאה עולה, אנשים מסוגלים לעבוד היום יותר מאשר פעם".
באוצר טוענים שכיום האחוז שמופרש לפנסיה העתידית גבוה מדי, כלומר, בסיטואציה הנוכחית, אם זה באמת יעבור, הנטו שלנו יגדל, אבל על חשבון העתיד. מה דעתך בנושא?
"התשובה מאוד מורכבת. נשאלת השאלה האם באמת הפחתת הפרשות לפנסיה לשכבות החלשות לא תעמיד אותם בעתיד במצב שהם יזדקקו לאותן רשתות ביטחון חברתיות ויוכלו לעמוד בזכות עצמם? צריך לעשות את החשבון המדויק. יש פה בעיה של פטור ממס, היום ההפרשות לפנסיה וגם קרנות השתלמות שתכף אולי אני אגיד עליהן עוד משהו הן פטורות ממס הכנסה, וזה כמובן מיטיב רק עם השכבות החזקות כי 50% מהעובדים במדינת ישראל בכלל לא מגיעים לרף המס ולא משלמים מס הכנסה, והם לא נהנים מהפטור הזה מהמס ולכן הדבר הראשון שהייתי עושה זה משנה, אולי מבטל לחלוטין את הפטור ממס על ההפרשות האלה".
מה לגבי ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, כלי שמרבים להשתמש פה במעמד הביניים, שהוא המשמעותי ביותר בישראל?
"קרנות ההשתלמות זה ערוץ חיסכון פטור ממס, אין לו שום הצדקה כלכלית חוץ מאשר באמת לתת פטור ממס כלשהו, ואם רוצים לעזור לשכבות הביניים כדי לפצות אותם, למשל על ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות, אפשר לרווח את מדרגות מס הכנסה כמו שעשו השנה ולדאוג שהשכבות האלה לא ייפגעו".
